אין לבלבל ערך זה עם הערך "הבריחה מאלקטרז".

הפריצה לאלקטרז
The Rock

בימוי	מייקל ביי
הופק בידי	ג'רי ברוקהיימר
תסריט	דייוויד ויסברג
עריכה	ריצ'רד פרנסיס-ברוס
שחקנים ראשיים	ניקולאס קייג' שון קונרי אד האריס
מוזיקה	הנס צימר
צילום	ג'ון שוורצמן
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי ג'רי ברוקהיימר, Hollywood Pictures
חברה מפיצה	Hollywood Pictures
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	7 ביוני 1996
משך הקרנה	136 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פעולה, סרט באדי קאפ, סרט חבר'ה, סרט מתח, סרט כלא
מקום התרחשות	סן פרנסיסקו
תקציב	75,000,000‏$
הכנסות	335,062,621‏$
הכנסות באתר מוג'ו	rock
דף הסרט ב־IMDb

הפריצה לאלקטרז (באנגלית: The Rock, בתרגום: "הסלע") הוא סרט פעולה אמריקני שיצא לאקרנים בשנת 1996. הסרט בוים על ידי מייקל ביי ומככבים בו שון קונרי, ניקולס קייג' ואד האריס. עלילת הסרט מתרחשת בכלא אלקטרז ובאזור מפרץ סן פרנסיסקו. הוא הופק על ידי דון סימפסון וג'רי ברוקהיימר ושוחרר על ידי חברת ההפצה Buena Vista Pictures. הסרט מוקדש לסימפסון, שמת חמישה חודשים לפני השקתו. זה היה הסרט הראשון שבו קייג' וברוקהיימר עבדו ביחד.

קבוצה של שכירי חרב יוצאי סיירת חיל הנחתים, ובראשם פרנסיס איקס. האמל (האריס), בריגדיר גנרל בדימוס בחיל הנחתים, גונבים מאגר של טילים מחומשים בגז הקטלני VX מתוך מחסן צבאי מאובטח בכבדות. למחרת, האמל ואנשיו משתלטים על אלקטרז במהלך סיור מודרך וכולאים 81 תיירים בתאי הכלא כבני ערובה. האמל מציב אולטימטום בן 40 שעות לפנטגון: הוא ישגר את הטילים הגנובים נגד האוכלוסייה של סן פרנסיסקו, אלא אם כן הממשלה תשלם כופר נפש ופיצויים למשפחות של חיילי חיל הנחתים שמתו במשימות בלתי חוקיות חשאיות תחת פיקודו ומותם לא כובד כיאות. הפנטגון וה-FBI מפתחים תוכנית לכבוש מחדש את האי עם צוות בקומנדו הימי ומומחה נשק כימי מגויס בשם ד"ר סטנלי גודספיד (קייג'). גודספיד בהתחלה חושב שהוא רק מייעץ לצוות, אך עד מהרה הוא לומד שהוא גויס בשל התמחותו בלוחמה כימית.

מתוך הבנה כי כל כניסה של הצוות בנקודה מעל פני הים תראה על ידי אנשיו של האמל, מנהל ה-FBI וומאק (ג'ון ספנסר) פונה לאסיר ג'ון פטריק מייסון (קונרי), קפטן בשירות האווירי המיוחד לשעבר אשר עבד כסוכן חשאי בעבור MI6. וומאק עצר אותו בעבר וכלא אותו, באופן בלתי חוקי, במשך עשרות שנים בתנאי מאסר מחמירים בכלא פדרלי. הסיבה שבגללה וומאק פונה למייסון, למרות סלידתו מכך, היא מכיוון שמייסון הוא האסיר היחיד בתולדות אלקטרז אי פעם שהצליח להימלט דרך המנהרות התת-קרקעיות של אלקטרז. וומאק מציע עסקה למייסון: מייסון יסייע לצוות ובתמורה ישוחרר מהכלא. לאחר שמייסון מסכים לעסקה וומאק קורע את אישור שחרורו של מייסון, כאשר מייסון לא רואה זאת. מייסון, בעודו במעצר תחת פיקוחו של הסוכן המיוחד ארנסט פקסטון (ויליאם פורסיית), מצליח לברוח כדי לראות את בתו ג'ייד (קלייר פורלני). גודספיד רודף אחריו, מגיע אליו ומשקר לבתו של מייסון שמייסון עובד עם ה-FBI. גודספיד משכנע את מייסון לשתף פעולה כדי לפתח תוכנית חדירה. וומאק מסכים לכך שמייסון יעזוב את הכלא מכיוון שהוא מעריך שהצוות יצליח רק אם מייסון יצטרף אליהם ויסייע להם.

הצוות מצליח לחדור לאלקטרז דרך המנהרות התת-קרקעיות של אלקטרז בהדרכתו של מייסון. חייליו של האמל אורבים להם בחדר המקלחות של הכלא והורגים את כל חיילי צוות הפריצה מלבד מייסון וגודספיד שנותרו בחיים. פקסטון מתכנן לבטל את המשימה, אבל וומאק, שמודע לכך שמייסון הוא איש ה-MI6 ובעברו יוצא השירות האווירי המיוחד, מסכים לתת להם להמשיך ואומר כי מייסון וגודספיד הם התקווה האחרונה שלהם. מייסון מנסה לעזוב את הכלא, אך גודספיד מצליח לשכנע אותו לעזור לו לנטרל את הטילים. תוך שימוש בידע של מייסון על הכלא, הם מחסלים בשקט צוותים קטנים של כמה נחתים ומנטרלים 12 מתוך 15 טילים שבידי האמל. האמל מאיים ברמקול להוציא להורג בן ערובה אם הנותרים מ"הקומנדו הימי" לא יכנעו ויחזירו את שבבי ההדרכה שנגנבו מהטילים (האמל לא מודע לכך שגם מייסון וגם גודספיד אינם מהקומנדו הימי). רק מייסון נכנע להאמל, ומתחזה כאדם היחיד בצוות ששרד, על מנת לקנות לגודספיד מעט זמן נוסף. אף על פי שגודספיד מצליח לנטרל טיל נוסף, הנחתים לוכדים אותו זמן קצר לאחר מכן. לאחר שכל צוות הפלישה מת או נתפס, הצבא מתכנן תוכנית גיבוי: תקיפה אווירית על ידי מטוסי F/A-18 שמחומשים ב"פלזמה תרמית", דבר שינטרל את הגז הרעיל אבל יהרוג את כל מי שנמצא על האי כולל את בני הערובה, מייסון וגודספיד.

כאשר מייסון משתמש בניסיון הייחודי שלו כדי שהוא וגודספיד יוכלו לברוח מהתאים שלהם, הוא מגלה לגודספיד מדוע הוא הוחזק שם במשך שנים כה רבות - על גנבת מיקרופילם של הסודות הכמוסים ביותר של ארצות הברית, כולל תקרית רוזוול ורצח קנדי. בזמן שהם מחפשים את שני הטילים האחרונים, האמל משגר אחד מהם, אבל משנה את הקואורדינטות ברגע האחרון וגורם לטיל לשנות את מסלולו לכיוון הים, כך שהטיל לא יפגע באף אחד. כאשר הקפטנים פריי ודארו (גרגורי ספורלדר וטוני טוד) מתרגזים על כך, האמל מסביר שכל המבצע היה למטרות הפחדה וקבלת הכופר, ולא הייתה לו שום כוונה להרוג חפים מפשע. הוא מזמין אותם לצאת עם בני הערובה מאלקטרז עם טילי ה-VX הנותרים כדי לכסות על נסיגתם, בעוד הוא יישאר, על מנת שרק הוא יתפס וייקח על עצמו את האחריות המלאה למעשים שנעשו. כאשר הם מבינים שלא ישלמו להם, פריי ודארו, יחד עם סמל קריספ (בוקים וודביין) יורים בהאמל ובשני בפיקוד, מייג'ור טום בקסטר (דייוויד מורס), ומתכננים לירות את הטיל האחרון על סן פרנסיסקו. עם נשימתו האחרונה, אומר האמל לגודספיד את מיקום הטיל האחרון. גודספיד מגיע לטיל ולפתע דארו צץ ומנסה להרוג את גודספיד באמצעות נשקו. כשגודספיד מזהיר אותו שאם הוא יפגע בטיל שניהם ימותו כתוצאה מהגז הוא מנסה להרוג את גודספיד בידיו ונהרג כאשר גודספיד יורה את הטיל האחרון בו. הטיל מעיף את דארו מחוץ לכלא ומשפד אותו על עמוד ברזל. גודספיד לוקח כדור גז שהשתחרר מראש הנפץ, אך הוא מותקף על ידי פריי שמתחיל לחנוק את גודספיד למוות. תוך שימוש ב-VX כדי להגן על עצמו, גודספיד דוחף את כדור הגז לתוך הפה של פריי ומפוצץ אותו, דבר שחושף את שניהם לגז. גודספיד מזריק לעצמו בלב אטרופין בזמן שפריי מת מגז ה-VX. גודספיד מסמן עם זיקוקים ירוקים לאותת כי האיום חלף, אבל רק אחרי שאחד מהטייסים יורה פצצה, שמעיפה את גודספיד לתוך הים. הפצצה פוגעת בקצהו של האי ולא פוגעת באף אחד אחר.

מייסון מופיע שוב כדי למשוך את גודספיד חסר ההכרה אל החוף. כשהוא מתאושש, גודספיד מגלה למייסון שעליו לברוח לפני שה-FBI מגיעים, מכיוון שוומאק קרע את אישור שחרורו מהכלא. גודספיד אומר למייסון שיש לו חליפה ו-200 דולר בחדרו בבית מלון. מייסון מודה לגודספיד, ונותן לו פתק שמכיל את המיקום של המחבוא של המיקרופילם הגנוב. לאחר מכן, כאשר וומאק שואל את גודספיד היכן מייסון, גודספיד אומר לוומאק שמייסון "התאדה". פקסטון שומע זאת אף הוא ומתגובתו ניכר שהוא יודע את האמת אבל הוא לא אומר דבר לוומאק. הסרט מסתיים כשגודספיד ואשתו הטרייה בהריון קרלה (ונסה מרסיל) בפורט וולטון, קנזס, משחזרים את המיקרופילם המכיל חמישים שנה של סודות מדינה, כולל מי באמת הרג את ג'ון קנדי.

• שון קונרי משחק את קפטן ג'ון פטריק מייסון, קפטן בשירות האווירי המיוחד לשעבר אשר עבד כסוכן חשאי בעבור MI6.
• ניקולס קייג' משחק את ד"ר סטנלי גודספיד, סוכן ה-FBI.
• אד האריס משחק את גנרל פרנסיס אקס. האמל, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• ג'ון ספנסר משחק את מנהל ה-FBI ג'יימס וומאק.
• ויליאם פורסיית משחק את ארנסט פקסטון, סוכן מיוחד של ה-FBI.
• דייוויד מורס משחק את סרן טום בקסטר, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• ג'ון ק. מקגינלי משחק את קפטן הנדריקס, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• טוני טוד משחק את קפטן דארו, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• גרגורי ספורלדר משחק את קפטן פריי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• בוקים וודביין משחק את סמל קריספ, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• ג'ים מאניאקי משחק את טוראי סקרפטי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• גרג קולינס משחק את טוראי גמבל, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• סטיב האריס משחק את טוראי מקוי, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• ברנדן קלי משחק את טוראי קוקס, יוצא סיירת חיל הנחתים.
• ריימונד קרוז משחק את טוראי רוחאס, יוצא סיירת חיל הנחתים (ללא קרדיט).
• מייקל ביהן משחק את המפקד אנדרסון, איש הקומנדו הימי.
• דני נוסי משחק את סגן שפרד, איש הקומנדו הימי.
• ונסה מרסיל משחקת את קרלה פסטאלוזי, חברתו של גודספיד.
• קלייר פורלני משחקת את בתו של מייסון, ג'ייד אנג'לו.

השחקנים קסנדר ברקלי, דייוויד מרשל גראנט, סטיוארט וילסון ופיליפ בייקר הול הופיעו ללא קרדיט בסרט.

בשלב מסוים בהפקה היה נראה שארנולד שוורצנגר יגלם את דמותו ד"ר סטנלי גודספיד. שוורצנגר ויתר לבסוף על התפקיד מכיוון שלא אהב את התסריט.^[1]

הסרט הופק בתקציב של 75,000,000‏$. הסרט היה שובר קופות בזמנו וגרף סך של 134,069,511‏$ בארצות הברית ו-200,993,110‏$ ברחבי העולם, ובסך הכל סכום עולמי כולל של 335,062,621‏$. בשנת 1996, זה היה הסרט השביעי בגובה הכנסות הסרט בארצות הברית, והסרט הרביעי בגובהו בארצות הברית מבחינת הכנסותיו העולמיות.

• שון קונרי, שמשחק את ג'ון פטריק מייסון, גם שיחק את התפקיד של ג'יימס בונד, המרגל הבריטי המפורסם. בסרט, נאמר על מייסון שהוא מרגל לשעבר שנתפס על ידי האמריקנים ב-1960, באותו הזמן ששון קונרי שיחק את ג'יימס בונד. בנוסף, כשסטנלי גודספיד שואל את מייסון איפה הוא למד את כל הכישורים שהוא מפגין, מייסון עונה: "קיבלתי את ההכשרה הטובה ביותר בכל השירות החשאי של הוד מלכותה". זוהי התייחסות ברורה לג'יימס בונד.
• בעת החתימה על החוזה שיהפוך אותו לאדם חופשי, אומר מייסון "Timeo Danaos et dona ferentes" - אני חושש מהדנאים (היוונים), גם כאשר הם נושאים מתנות. זהו קטע מתוך אינאיס של ורגיליוס והציטוט מתייחס לסוס הטרויאני (הסרט מתבסס על הרעיון של הסוס הטרויאני - חדירה בעורמה למקום שמור והריסתו מבפנים).
• טקסט קצר המופיע לפני הקרדיטים האחרונים, אומר כי הסרט מוקדש לדון סימפסון, מפיק שותף של ג'רי ברוקהיימר בסרט שמת באותה שנה.
• בסרט, טייסי חיל האוויר האמריקאי טסים כדי להפציץ את אלקטרז עם מטוסי F/A-18 הורנט. בפועל, לחיל האוויר האמריקני אין מטוסי הורנט. מטוסי ה-F/A-18 הורנט שבסרט מוטסים על ידי טייסי טייסת המלאכים הכחולים.
• VX הוא לא חומר חומצתי ולכן הוא לא יכול להמיס את העור, כפי שמוצג בסרט. ה-VX גורם, על ידי חסימת האצטילכולין אסטראז, לגירוי קבוע של העצבים דבר שמוביל לשיתוק מערכת הנשימה, ובסופו של דבר למוות. עם זאת, ההשפעה הפוטנציאלית של הגז המוזכרת בסרט היא מוגזמת בעליל. הסכנה היא בעיקר במגע ישיר עם ה-VX והמעבר שלו לגוף דרך העור. בסרט, גז ה-VX הוא בצבע ירוק זרחני בעוד שלמעשה הוא חסר צבע וריח. לעיתים קרובות, בשל זיהומים, צבעו משתנה לצהבהב במקצת.
• בסרט, במגע עם גז VX, יש להזריק מנה של אטרופין בלב באמצעות מזרק עם מחט בגודל מרשים. במציאות, אין צורך להזריק אותו לתוך הלב, ולעיתים קרובות החיילים לומדים להזריק את המינון הנדרש לתוך הירך. יתר על כן, מזרקים אמנם חולקו לחיילים, אבל אין מחט נראית במזרקים האלו. זהו מזרק אוטומטי להזרקה שכאשר מזריקים המחט יוצאת באמצעות קפיץ. לאחר הלחיצה על המזרק האטרופין מוזרק לתוך הגוף באמצעות מנגנון השחרור.
• מלון פיירמונט בסן פרנסיסקו, ממנו בורח מייסון, נמצא ברחוב מייסון.
• בסרט, מטוסי ההורנט חולפים מתחת לגשר שער הזהב בדרכם לתקוף את האי. גובהו של הגשר מעל פני המים הוא 67 מטרים, כך שמעבר המטוסים אפשרי. אולם, בסרט חולפות 45 שניות מרגע המעבר מתחת לגשר, ועד רגע ההגעה מעל האי. בזמן הזה מספיק גודספיד להדליק שני זיקוקים ולנפנף בהם, כך שמפקדי המשימה מבחינים בעשן, ומספיקים לתת פקודת "חדל". במציאות, המרחק האווירי בין הגשר לבין האי הוא 4.7 ק"מ, מרחק שמטוס קרב עובר בטיסה רגילה בפחות מעשרים שניות.^[2]

קוונטין טרנטינו היה התסריטאי של הסרט, יחד עם יונתן הנסליי ואהרון סורקין (שלושתם ללא קרדיט בסרט). הנסליי נפגע עמוקות מכך שלא ניתן לו קרדיט על פועלו. צמד התסריטאים מלוס אנג'לס (במקור מבריטניה), דיק קלמנט ואיאן לה פרנה, הובאו לבקשתו של קונרי כדי לכתוב את השורות שלו, אבל בסופו של דבר שינו הרבה מהדיאלוגים של הסרט. מרדף המכוניות לא היה בתסריט המקורי, זה היה רעיון של מייקל ביי. הרעיון שהדמות שניקולס קייג' מגלם לא תקלל, אלא תדבר בלשון נקייה שהמקסימום שלה הוא "מצוץ מן האצבע" נהגה על ידי קייג' בעצמו. ביי עבד בשיתוף פעולה הדוק עם אד האריס כדי לפתח את אופיו שיהיה ממשי ככל האפשר, ולאחר מכן כדי להוסיף מעט אהדה להאמל.

רוב הקטעים בסרט צולמו בבית הכלא לשעבר באלקטרז בשעות הלילה. שון קונרי החליט להישאר בזמן הצילומים באלקטרז והתגורר בקראוון שהובא לשם בעבורו.

היו מתחים במהלך הצילומים בין הבמאי מייקל ביי לבין מנהלי חברת וולט דיסני שפיקחו על הצילומים. בפרשנות מיוחדת עבור אוסף ה-DVD, ביי נזכר בתקופה שבה הוא התכונן לעזוב את הסרט והלך לפגישה עם המנהלים כאשר פנה אליו שון קונרי לבוש בגולף. קונרי, שגם הפיק את הסרט, שאל את ביי לאן הוא הולך, וכאשר ביי הסביר לו שיש לו פגישה עם המנהלים, שאל קונרי אם הוא יכול להתלוות אליו. ביי ציית וכשהגיעו בחדר הישיבות, "הלסתות של המנהלים ירדו כשהם ראו את קונרי מופיע מאחוריו". לפי ביי, קונרי הגן על ביי והתעקש שהוא עושה עבודה טובה וצריך להישאר לבד על הסרט.

הסצנה שבה וומאק, מנהל ה-FBI, נזרק מהמרפסת צולמה במלון פיירמונט בסן פרנסיסקו. הצילומים הובילו לטלפונים רבים למלון על ידי אנשים שראו אדם תלוי על המרפסת.

ב-DVD המקורי שהופץ בבריטניה, הסצנה שבה קונרי זורק סכין לתוך גרונו של השומר ואומר לקייג' "אתה לא צריך להסס" נחתכה, אם כי התמונה עצמה הוצגה בטלוויזיה הבריטית. כתוצאה מכך, כאשר קונרי אומר לקייג' בסצנה מאוחרת יותר "אני שמח שלא היססת זמן רב מדי", הסצנה איבדה את השפעתה על צופים שלא ראו את הסצנה הראשונה. חיתוכים אחרים כללו הקטנת ההשפעות של היריות המרובות לתוך רגליו של גמבל בחדר המתים לפגיעה אחת; חיתוך תמונה שמציגה תקריב של גמבל צורח כאשר המזגן מועך אותו; הקול כשמייסון משסף את צווארו של מרינה^{[דרושה הבהרה]} ושני פצעי ירי עקובים מדם (של האמל ובקסטר), שניהם לקראת סוף הסרט.

כאשר הסרט הוצג בבכורה בטלוויזיה הגרמנית (RTL), הוא הוצג בשתי גרסאות: מהגרסה הראשונה (החל מהשעה 20:15) נחתכו רוב הקטעים האלימים והדם. צנזורה זו הרחיקה לכת עד כדי שלא ניתן היה לדעת כמה מהחיילים שרדו. הגרסה השנייה התחילה ב-01:00, והשאירה את כל הסצינות שלמות. אותו עיקרון חזר על עצמו גם בהקרנה השנייה של הסרט.

מהסרט צונזרו כמה קללות במהדורות האסיאתיות שלו; המונחים "לזיין" או "לעזאזל" מושמטים בדרך כלל או מוחלפים. למשל, בכל פעם ש"סרטי כוכב" (ערוץ סרטים פופולרי באסיה) מציג את הסרט, המשפט של קונרי, שבו הוא אומר לקייג' "המנצחים הולכים הביתה ומזיינים את מלכת הנשף" מוחלף ב"המנצחים הולכים הביתה לדייט עם מלכת הנשף".

הפריצה לאלקטרז זכה במספר פרסים קטנים, כולל "הצמד הקולנועי הטוב ביותר" עבור קונרי וקייג' בטקס פרסי MTV Movie כמו גם במועמדות לפרס האוסקר עבור המוזיקה הטובה ביותר (קווין אוקונל, גרג פ' ראסל וקית' א ווסטר). בשלב זה הוא בעל דירוג "טרי" (67%) באתר Rotten Tomatoes על פי 48 ביקורות, מה שהופך אותו לסרט עם דירוג הטריות הגבוה ביותר של מייקל ביי והסרט הראשון והיחיד שלו שמוגדר כ"טרי".

הסרט נבחר למהדורת DVD מוגבלת על ידי "אוסף קריטריון", שמפרסם בעיקר סרטי arthouse, וסווג ברשימת "סרטים קלאסיים ועכשוויים חשובים" ו"הקולנוע במיטבו". במאמר התומך בבחירתו של הפריצה לאלקטרז נתן רוג'ר איברט, שהיה ביקורתי מאוד כלפי רוב הסרטים המאוחרים יותר של ביי, 3.5 כוכבים מתוך ארבעה כוכבים לסרט, וכינה אותו "הסרט נמצא בראשו של הז'אנר בגלל התסריט, הדיאלוגים השנונים והמיומנות בצילום והאפקטים המיוחדים".

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הפריצה לאלקטרז (באנגלית)

• "הפריצה לאלקטרז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", באתר נטפליקס
• "הפריצה לאלקטרז", באתר AllMovie (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", באתר אידיבי
• "הפריצה לאלקטרז", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
• "הפריצה לאלקטרז", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)