נופי הפארק, אשר מהווה את אחד ממרחבי הטבע הבראשיתי הגדולים בבריטניה, מאופיינים בבתה עשבונית, גבעות גרניט חשופות, נחלים רבים וחורשי יער. המקום מהווה בית גידול לאינספור חיות בר וצומח ייחודי. גובה פני השטח משתנה ממקום למקום, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר שוכנת 621 מטר מעל גובה פני הים, וגובהה של הנקודה הנמוכה ביותר הוא 24 מטר בלבד. לצד אלו, הפארק גם מתהדר בכפרים ציוריים ושפע של אתרים ארכאולוגיים חשובים, לרבות צלבי דארטמור ו-60% משורות האבן שבאנגליה. בפארק נפרסים עשרות רבות של מסלולי הליכה מסומנים באורך של למעלה מ-730 קילומטר. לצד הליכה, מוצעים בו פעילויות תיירותיות רבות נוספות ובהן רכיבה על סוסים, שחייה, שיט נהרות, דיג, טיפוס צוקים ומחנאות. בתחומי הפארק מתגוררים בעשרות יישובים שונים כ-33,00 תושבים, המתפרנסים בין השאר מחקלאות מקומית הכוללת הפקת דבש וגבינות, ייצור לחם, וגידול בקר וכבשים. היישוב הגדול ביותר הוא העיירה אשבורטון (Ashburton) בת ארבעת אלפים התושבים.
מפת אזור דרום-מערב אנגליה. אפשר להבחין בפשטות בגובהה היחסי של רמת דארטמור על פני סביבתה
בתחומי הפארק הלאומי דארטמור אפשר למצוא כיום את אזור הגרניט הגדול ביותר בבריטניה. קרקע של סלע גרניט מכסה 625 קמ"ר משטח הפארק, שהם כ-65% מכלל שטחו. הגרניט הופיע בפארק כסלע פלוטוני במהלך תקופת הקרבון הגאולוגית לפני כ-309 מיליון שנה.[1]
הפארק הלאומי מהווה רמה הגאוגרפית המתנשאת מעל האזורים שסביבה. בעוד באזורים אלו הגובה הממוצע בדרך כלל לא עולה על כ-150 מטר מעל פני הים, גבוהו ממוצע של דארטמור הוא כ-550 מטר. כעיקרו של דבר, על אף היותן גבוה ומעצם היותו רמה, שטח הפארק איננו הררי במיוחד. עם זאת, תופעה ייחודית יחסית למקום, גבעות הטור (tor), מפרות לעיתים קרובות את מישוריות הקרקע. גבעות הטור הן גבעות סלע גרניט חשופות המזדקרות על פני השטח, וברחבי הפארק שוכנים למעלה מ-160 גבעות כאלו.[2]
יחד עם כל דרום-מערב אנגליה, האקלים בפארק הלאומי הוא בעיקרו של דבר ממוזג. ינואר ופברואר הם החודשים הקרים ביותר, והטמפרטורה הממוצעת בהם נעה סביב מעלה צלזיוס אחת. יולי ואוגוסט הם החודשים החמים ביותר כאשר הטמפרטורה נעה במהלכם בממוצע סביב 18 צלזיוס. עם כמות של 2,000 מילימטרים של גשם בשנה, אזור דארטמור נחשב לשופע בגשמים ביחס לאזורים הסמוכים אליו. התרחשות זאת נובעת מגובהו של השטח וכן כתוצאה מקרבתו היחסית לים (תעלת למאנש השוכנת כעשרה קילומטר בלבד מדרום לגבולו הדרומי של הפארק). לאורך השנה, החודשים הגשומים ביותר הם נובמבר ודצמבר. שלגים יורדים בממוצע במשך 20 ימים בשנה.[3]
הקרקע הגבוהה של דארטמור מהווה אגן ניקוז עבור רבים מהנהרות של דבון ודרום-מערב אנגליה, המוזנים מהגשם הרב היורד בשטח הפארק. לצד קרקע הגרניט הסלעית הנפוצה, הפארק כולל גם כמויות נרחבות של אדמות כבול המכסה אותו. אדמה זאת, יחד עם היותו כאמור של אזור הפארק הלאומי גשום יחסית, תורמת היטב להתבססותן של ביצות רבות במקום, השולטות בנוף המקומי.[4][5] הביצות בפארק שופעות בצמחייה של דגנאים, טללית ואברש.[6]
הפארק הלאומי דארטמור עשיר בממצאים ארכאולוגיים, ויש בו ייצוג כמעט לכל תקופה בתולדותיה של בריטניה. הממצאים המוקדמים ביותר שאפשר למצוא בפארק הם מהתקופה הנאוליתית ותקופת הברונזה המוקדמת. בפרט, מבחינת שיעור ממצאים בתקופת הברונזה, דארטמור הוא האזור השופע ביותר בבריטניה ומעריכים כי בתקופה הפרהיסטורית המקום היה מאוכלס למדי.[7][8]
ככל הנראה השרידים הבולטים ביותר שהשאירו לנו תושביו הפרהיסטוריים של דארטמור, הם כמויות גדולות של מנהירים מגוונים הנפוצים במקום. אלו הם אבנים גדולות וגבוהות אשר הוצבו באתרים שונים למטרות שונות. לרוב הם מסודרים בשורות ובמעגלים, אך לעיתים אפשר גם למצוא אותם עומדים בודדים, מפעם לפעם על ראשי גבעות. היותו של דארטמור אחד הריכוזים הגדולים ביותר של מנהירים בבריטניה, מושך אליו מבקרים רבים מדי שנה.[8]
תופעה ארכאולוגית ייחודית בפארק הלאומי דארטמור היא הימצאותם של כ-130 צלבי אבן קדומים ברחבי הפארק, הידועים כצלבי דארטמור. צלבים אלו נחצבו והוצבו במקומות רבים בשטח הפארק, ככל הנראה לפני כאלף שנה, במהלך שלהי התקופה האנגלו-סקסונית. הצלבים מוקמו למטרות שונות, לרבות לצורכי ניווט, סימון דרכים בין מנזרים וקביעת גבול בין קהילות שונות. לעיתים הם גם שימשו בתור אנדרטאות, ציון מקומות תפילה ועיטורי קברים.[9]
מנהיר
צלב אבן
גשר ישן לצד גשר קדום עוד יותר
מבנה תעשייתי ישן
תיירות, בעלות ומנהלה
מטיילים לצד אחד המפלים בפארקמטיילים עורכים שיט בנחל בפארקחיילים בריטים מתאמנים בשטח האש שבפארק הלאומי
עד לראשית המאה ה-19, חבל דארטמור לא נחשב לתיירותי או אטרקטיבי במיוחד. כך למשל בשנת 1789 כתב האנטיקוואר האנגלי ריצ'רד גאף לאחר שעבר במקום, כי דארטמור הוא "אזור הררי משמים".[10] עם זאת, במהלך השנים הבאות צבר האזור פופולריות יחסית, ומבקרים החלו לפקוד את המקום ולטייל בו.[10] בראשית המאה ה-20, בשנים 1909 ו-1938, יצאו לאור גם מדריכי טיולים מקיפים ראשונים על דארטמור. באמצע המאה, בשנת 1951, הוכר חבל הארץ כפארק לאומי.
הפארק מנוהל על ידי רשות הפארק הלאומי דארטמור (Dartmoor National Park Authority), אשר הוקמה לצורך זה בשנת 1995 בחסות איגוד רשויות הפארקים הלאומיים של הממלכה המאוחדת. רשות הפארק מעסיקה צוות של 100 עובדים, והיא מונהגת על ידי מועצה בת 19 חברים הממונים בין השאר על ידי מועצת המחוז של דבון. מטרותיו הרשמיות של הפארק הלאומי, לפי הרשות המנהלת שלו, הן לשמר ולשפר את היופי הטבעי, חיות הבר והמורשת התרבותית של הפארק הלאומי; לקדם את יכולותיו של הציבור ליהנות מאיכויותיו של המקום; וכן לתמוך ברווחתם הכלכלית והחברתית של הקהילות המתגוררות בתחומיו.[11]
למעלה ממחצית (57.3%) משטח הפארק הלאומי דארטמור היא קרקע בבעלות פרטית, לרבות רוב שטחי היער של דארטמור הנמצאים בבעלות דוכס קורנוול. 37% מהקרקע היא שטח ציבורי, חלק גדול נוסף (14%) נתון לבעלות משרד ההגנה הבריטי (המשתמש בשטחים בפארק לצורכי אימונים), ושאר השטח מתחלק בין השאר בין הקרן הלאומית, נציבות היערות הבריטית, ורשות הפארק הלאומי דארטמור, המפקחת על כלל השטח של הפארק.[12]
את הפארק הלאומי דארטמור חוצים לאורכו ולרוחבו למעלה מ-730 קילומטר של מסלולי הליכה מסומנים. טיולי הליכה לאורך מסלולים אלו הן הפעילות הפופולרית בפארק בקרב המבקרים בו. פעילויות תיירותיות רווחות אחרות הן רכיבה על סוסים, שחייה, שיט נהרות, דיג, טיפוס צוקים ומחנאות.[13][14][15]מרכז המבקרים הראשי של הפארק ממוקם בפרינסטאון שבחלקו המערבי. לצד מידע תיירותי, מפות וספרי הדרכה, מרכז המבקרים בפרינסטאון כולל תערוכה על ההיסטוריה של האזור, החי והצומח בו וכן תצוגות מתחלפות של אמנות מקומית. לצד מרכז המבקרים הראשי, ברחבי הפארק פועלים גם שני מרכזי מבקרים משניים.
Hunt, P. J.; Wills, G. L. (eds) (1977), Devon Wetlands, Exeter: Devon County Council ISBN 0-903849-19-4.
Milton, Patricia (2006). The Discovery of Dartmoor, a Wild and Wondrous Region. Chichester: Phillimore. ISBN 1-86077-401-6.
Pyne, Stephen J. (1997) Vestal Fire: an Environmental History, Told through Fire, of Europe and Europe's Encounter with the World. University of Washington Press, Seattle ISBN 0-295-97596-2.
Webb, Bruce (2006). "The Environmental Setting of Human Occupation". In Roger Kain. England's Landscape: The South West. London: Collins. pp. 30–33. ISBN 0-00-715572-7.
^Webb, Bruce (2006). "The Environmental Setting of Human Occupation". In Roger Kain. England's Landscape: The South West. London: Collins. pp. 30–33. ISBN 0-00-715572-7.
^Hunt, P. J.; Wills, G. L. (eds) (1977), Devon Wetlands, Exeter: Devon County Council ISBN 0-903849-19-4.
^Brunsden, Denys; Gerrard, John (1970). "The Physical Environment of Dartmoor". In Crispin Gill. Dartmoor. A New Study. Newton Abbot: David and Charles. pp. 40–42. ISBN 0-7153-5041-2.
^"Prehistoric Dartmoor". Dartmoor National Park Authority. Retrieved 2 September 2009.
.png)
.jpg)
.jpg)
