העיר העתיקה של צנעא

העיר העתיקה של צנעא
صنعاء القديمة
Old City of Sanaa
העיר העתיקה של צנעא, 2005
העיר העתיקה של צנעא, 2005
אתר מורשת עולמית
העיר העתיקה של צנעא
האתר [1] הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 4, 5, 6
שטח האתר 1.8 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר בסיכון מאז 2015[2]
מידע
עיר צנעא
מדינה תימןתימן תימן
תאריך ייסוד במאה ה-2 לפנה"ס או במאה ה-1 לפנה"ס
שטח 1.8 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 63,398 (2003)
קואורדינטות 15°21′22″N 44°12′50″E / 15.356003626423828°N 44.21381904177676°E / 15.356003626423828; 44.21381904177676
מפה
מפת העיר העתיקה של צנעא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העיר העתיקה של צנעא (באנגלית: Old City of Sanaa; בערבית: صنعاء القديمة) היא אתר מורשת עולמי המוכר על ידי אונסק"ו[3] בצנעא בירת תימן.[4] נכון לשנת 2003 התגוררו במחוז צנעא 63,398 תושבים. [5] העיר המבוצרת בחומות, הייתה מיושבת ברציפות למעלה מ-2,500 שנה[6] וכוללת אתרים אדריכליים היסטוריים רבים שנותרו שלמים.

היסטוריה

ערך מורחב – הסטוריה של צנעא

העיר העתיקה של צנעא היא אחת הערים העתיקות ביותר בעולם. היא נוסדה במאה ה-2 לפנה"ס או במאה ה-1 לפנה"ס, כמצודה מבוצרת במפגש של דרכי מסחר על דרך הבשמים. [7] החלקים העתיקים ביותר של צנעא העתיקה מתוארכים למאות ה-7 וה-8. העיר כוללת למעלה מ-100 מסגדים, 14 חמאמים טורקיים, ולמעלה מ-6,500 בתים שנבנו לפני המאה ה-11. [8] בלב העיר העתיקה ניצב ארמון ע'ומדאן (אנ') (غمدان ; Ghumdan Palace) בן 700 שנה, ששימש בימי האימאם יחיא חמיד א-דין, שליט תימן בתחילת המאה ה-20, כבית מגורים לאחת מבנותיו. בתקופת שלטונו של בנו, האימאם אחמד בן יחיא חמיד א-דין המקום שימש כמחסן צימוקים. נכון לראשית המאה העשרים ואחת, המבנה נמצא בבעלות מדינת תימן ומשמש כמוזיאון המציג את ההיסטוריה והתרבות של העיר.[9]

העיר הייתה בירת ממלכת חמייר. הממלכה נוסדה בשנת 115 לפנה"ס והייתה אחת הממלכות החזקות והדומיננטיות בדרום חצי האי ערב עד 525 לספירה. העיר שימשה גם כמרכז מסחרי חשוב, והייתה חלק מהאתרים על דרך הבשמים העתיקה.

במאה השמינית לספירה, צנעא הפכה לבירת האימפריה העבאסית, שהייתה אחת האימפריות הגדולות והחזקות בעולם המוסלמי. בתקופה זו העיר שגשגה והפכה למרכז דתי ותרבותי חשוב.

במאה ה-16, צנעא נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. העיר המשיכה לשגשג והייתה מרכז מסחרי חשוב גם בתקופת העות'מאנים. עם זאת, היא נפגעה קשות במלחמת העולם השנייה, ובמלחמת האזרחים בתימן בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים.

אדריכלות

"שער תימן" בכיכר הכניסה לצנעא העתיקה
כיכר מרכזית בעיר

האדריכלות והמבנה של העיר מזכירים "מבוך" של רחובות ומדרגות. המבנה האדריכלי העתיק ביותר בעיר הוא ארמון ע'ומדאן שחלקו עדיין עומד. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי האומות המאוחדות בשנת 1986.[3] נעשים מאמצים לשימור כמה מהמבנים העתיקים ביותר שחלקם, כמו הסמסרה והמסגד הגדול של צנעא מסגד ג'אמע אל-כביר, בני יותר מ-1,400 שנה. העיר מוקפת חומות חימר עתיקות בגובה של 9–14 מטרים, ובתוכה נמצאים למעלה מ-100 מסגדים, 12 בתי מרחץ ("חמאם") ו-6,500 בתים. רבים מהבתים דומים לגרסאות מוקדמות של "גורדי שחקים," עם מבנים בני כמה קומות, גגות שטוחים, ועיטורים מורכבים הכוללים פריזות, מסגרות מגולפות וחלונות ויטראז' צבעוניים.[10]

מאפיינים אדריכליים בולטים

רחוב אפייני עם בניינים רבי קומות ורחוב צר בצנעא העתיקה. בהגדלת הצילום ניתן לראות את הלבנים מבוץ שמהם נבנו הבניינים.
  • בניינים רבי קומות: הבתים בצנעא העתיקה בולטים בגובהם הרב, שיכול להגיע עד 10 קומות או יותר. מבנים אלה נבנו מלבנים מבוץ, שהוא חומר בנייה מקומי זמין. הבנייה הזו מאפשרת ויסות טמפרטורה טבעי, ומקנה לבתים מראה חמים וייחודי. גובה הבתים מעניק לדיירים פרטיות.
  • חלונות עץ: החלונות בעיר העתיקה מעוטרים בגילופים עדינים ומורכבים, והם עשויים בעיקר מעץ. הם משמשים לוויסות הטמפרטורה בתוך הבתים ומאפשרים חדירת אור באופן מבוקר.
  • גינות פנימיות: רבים מהבתים בעיר העתיקה כוללים חצר פנימית עם גינה המספקת אוויר קריר והמשמשת כמרכז החיים המשפחתיים.
  • מסגדים: המסגדים בצנעא העתיקה הם מבנים גדולים ומרשימים, המשלבים אלמנטים אדריכליים שונים, כגון כיפות, מינרטים וקשתות.
  • סמטאות צרות: הרחובות והסמטאות בעיר העתיקה צרים מאוד, והם מסודרים במבנה אורבני צפוף שתואר כ"מבוך".

ההשפעות על האדריכלות:

  • המיקום הגאוגרפי: המיקום הגאוגרפי של צנעא, באזור הררי צחיח, השפיע על האדריכלות המקומית. הבתים הגבוהים והחלונות הקטנים נועדו להגן על התושבים מפני השמש החזקה והרוחות.
  • ההשפעות ההיסטוריות: האדריכלות של צנעא עברה שינויים והתפתחה לאורך ההיסטוריה, תחת השפעת תרבויות שונות ששלטו באזור, כגון ההימנאיטים, העבאסים והעות'מאנים.
  • השימוש בחומרים מקומיים: תושבי צנעא השתמשו בחומרים מקומיים לבנייה, כגון בוץ לבנים, עץ ואבנים. שימוש זה בחומרים מקומיים תרם לייחודיות של האדריכלות המקומית.

אתרים בעיר

שוק המלח

אחד האתרים המוכרים בעיר הוא שוק אל-מלח (שוק המלח Salt Market),[10] שבו ניתן לרכוש מגוון רחב של מוצרים מסורתיים כמו מלח, לחם, תבלינים, צימוקים, כותנה, כלי נחושת, כלי חרס, כלי כסף ועתיקות. שוק זה משמש כמרכז מסחרי ותרבותי, שבו נשמרים מסורות עתיקות יומין של מסחר ותוצרת מקומית.

מסגד ג'אמע אל-כביר

מסגד ג'אמע אל-כביר (אנ'), שנבנה במאה ה-7, נחשב לאחד המסגדים העתיקים בעולם, שממשיך לפעול כמקום תפילה ולימוד מרכזי בעיר. הוא אחד המסגדים הגדולים והחשובים ביותר בתימן. הוא נבנה במאה ה-16, וידוע באדריכלות הייחודית שלו. מסגד ג'אמע אל-כביר, נחשב לאחד המסגדים העתיקים בעולם.

בית המים

בית המים הוא מבנה ייחודי המשמש לאספקת מים לעיר העתיקה. הוא נבנה במאה ה-17, וידוע באדריכלות הייחודית שלו.

מוזיאון סאנה

מוזיאון סאנה הוא מוזיאון לאומי המציג את ההיסטוריה והתרבות של תימן. המוזיאון הוקם בארמון ע'ומדאן שנכון לראשית המאה ה-21 בבעלות מדינת תימן.

אל מדינה

האזור המסחרי של העיר העתיקה ידוע בשם אל מדינה שבו הפיתוח התקדם במהירות. בנוסף לשלושה בתי מלון גדולים, נבנו חנויות ומסעדות רבים. האזור מכיל גם שלושה פארקים.

קאע אל-יהוד

ערך מורחב – קאע אל-יהוד

אחת מהשכונות בעיר העתיקה נקראה "קאע אל-יהוד" - שכונת היהודים, שמוקמה מחוץ לחומות בצד המערבי של העיר. לשכונה יש אופי אדריכלי ייחודי שתתבטא, בבתים שבהם חדר האירוח המרכזי מוקם בקומה העליונה, ובמכוון הבתים נבנו נמוכים יותר מהבתים הסטנדרטיים בעיר.[11]

שערים

باب اليمن, באב אל-ימן, שער תימן על רקע בניני העיר

חומות העיר העתיקה של צנעא הן חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות של העיר. החומות נבנו במאות הקודמות כדי להגן על העיר מפני פולשים, והן כוללות שבעה שערים היסטוריים, חלקם נהרסו לאורך השנים, אך הידוע בהם, "באב אל-ימן" ("שער תימן"), ששרד כמעט בשלמותו. [12] השערים הם:

  • באב חזימה: שער הממוקם בדרום העיר ומוביל לבית הקברות חזימה.
  • באב אל-בלקה: שער הממוקם בדרום העיר, אשר היה במקור חלק מהחומה המקיפה את אזור "קע אל-יהוד" (עמק היהודים).
  • באב אל-רום: שער הממוקם בצפון-מערב העיר.
  • באב אל-ימן ("שער תימן"): שער תימן (בערבית: باب اليمن, באב אל-ימן)[4] הוא נקודת כניסה ייחודית דרך חומות העיר כמו גם השער הראשי הנמצא בכיכר הכניסה הראשית של העיר העתיקה. הוא ייחודי והמבנה שלו בן למעלה מ-1,000 שנה. השער נמצא בחומה הדרומית של העיר וכנראה הוקם במהלך המאה ה-17 על ידי הטורקים בתקופת השלטון העות'מאני במזרח התיכון. הכיכר משמשת גם תיירים כנקודת עצירה בדרכם אל חופי האוקיינוס ההודי. לעיתים נערכים בכיכר שלפני השער מופעי ריקוד ומצעדים צבאיים. השער, יחד עם כל העיר העתיקה, הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1986.

הסופר הבריטי ג'ונתן רבן (אנ') ביקר בצנעא בשנות ה-70 של המאה העשרים ותיאר אותה כבעלת חומות גבוהות ומבנים צפופים היוצרים תחושת הגנה ובידוד מהעולם החיצוני. לדבריו, היא דומה ל"עיר מבצר". האדריכלות והמבנה שלה מזכירים "מבוך", הוא הוסיף: "זה היה כמו להיכנס לתוך ספר תמונות קופץ ענק. הרחק מהרחוב, העיר כולה הפכה למבוך מסוג אחר, צפוף ומבולבל של סימנים וסמלים".

באופן מסורתי, העיר העתיקה של צנעא חולקה למספר שכונות (חַרַה), שבמרכז כל אחת מהן עמד קומפלקס מקודש שכלל מסגד, בית מרחץ ("חמאם") וגן חקלאי ("מקשמה"). הפסולת הביתית הושלכה לתעלות ייעודיות. באוויר ההרים היבש הפסולת התייבשה במהירות, ולאחר מכן שימשה כדלק לבית המרחץ. במקביל, הגנים הושקו באמצעות מים אפורים שהגיעו מבריכת הטהרה של המסגד.[13]

יהודי העיר העתיקה של צנעא

ערכים מורחבים – יהודי תימן, יהדות צנעא, אלסאילה, קאע אל-יהוד, בית יהודי בצנעא
משפחה יהודית תימנית, בארוחת שבת בצהרים

בצנעא התקיימה קהילה יהודית משמעותית, החל מהמאה ה-12 עד לגירושם בגרוש מוזע בשנת ה'תל"ט (1679), הם חיו בשכונת אלסאילה (בערבית: السايلة) שהוקמה בתוך חומות העיר העתיקה. שכונה נוספת ומשמעותית במיוחד שהקימו היהודים מחוץ לחומות העיר לקראת סוף המאה ה-17 היא שכונת "קאע אל-יהוד" שבצד המערבי של העיר בבקעה, ממערב לשכונת ביר אל-עזב. השכונה התאפיינה בארכיטקטורה ייחודית, עם מבנים שבהם חדר האירוח המרכזי הוקם בקומה העליונה. הבתים היו בדרך כלל נמוכים יותר מבתי העיר האחרים.[6] הם התאפיינו בדלותם החיצונית, בנויים מלבנים מבוץ, וצמודים אחד לשני, כדי לאפשר את בריחת יושבי הבית לבתים הסמוכים כאשר פרצו לבתים שודדים או גנבים, מה שהיה נפוץ מאוד.[14][15] הם התגוררו בשכונה עד לעלייה הגדולה במסגרת מבצע על כנפי נשרים, בשנת ה'תש"ט (1949).[15][16]

הקהילה היהודית בצנעא הייתה מרכז תרבותי ודתי חשוב, שהשפיע רבות על חיי המסחר, המלאכה והתרבות בעיר. היא הקהילה העתיקה, החשובה והגדולה ביותר ביהדות תימן, שהתקיימה בעיר צנעא למעלה מ-1000 שנה. בקהילה היה מרכז התורה הגדול ביותר בתימן, בה ישב בית הדין המרכזי, פעלו ישיבות רבות ובראשן הישיבה הכללית, ובהם שימשו גדולי חכמי תימן ברציפות במשך כל שנות קיומה.

החיים בשכונה בעבר

השכונה נודעה באופייה הקהילתי, ובמרכזה עמד בית הכנסת ששימש כמוקד חברתי ותרבותי. תושבי השכונה עסקו בעיקר במלאכות מסורתיות כמו צורפות, ייצור כלי נחושת וחרס, וכן במסחר מקומי. טקסים דתיים, כגון תפילות חג ושבת, נערכו בבית הכנסת והפכו למוקד חיים עבור הקהילה. נכון למאה ה-21 נותרו בה רק כ-50 יהודים. ישנם דיווחים על כך שבשנת 1947, נרצחו 82 יהודים בעיר, ו-106 חנויות יהודיות מתוך 170 נשרפו. בעשור השני של המאה ה-21, חלה ירידה משמעותית במספר היהודים בעיר, בעקבות מבצע של החות'ים נגד הקהילה היהודית. משפחות יהודיות רבות גורשו מבתיהן ונותר בה רק קומץ יהודים.[17]

הקהילה היהודית תרמה רבות להתפתחות צנעא. העיר העתיקה היא עדות חיה למורשת היהודית בתימן, ולשילוב הייחודי בין התרבות היהודית לתרבות המוסלמית. אף על פי שרוב יהודי תימן עלו לישראל, העיר עדיין מהווה סמל חשוב לתרבות ולמורשת היהודית בתימן. שכונת היהודים היוותה חלק מהרב-תרבותיות של צנעא. תושביה תרמו לכלכלה המקומית, בעיקר בענפי המלאכה, הצורפות והמסחר.

חשיבות העיר העתיקה

העיר העתיקה של צנעא היא בעלת חשיבות היסטורית ותרבותית יוצאת דופן. היא מהווה דוגמה ייחודית לאדריכלות האסלאמית המסורתית ומשמשת כמרכז חשוב לשימור התרבות והמסורת של תימן. בנוסף, העיר העתיקה היא מוקד תיירותי מוביל, המושך אליו אלפי מבקרים מדי שנה, המבקשים להתרשם מהיופי האדריכלי ומהאווירה הייחודית השוררת בה.

אתגר שימור המורשת

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בתימן (בין השנים 1962–1969), העיר העתיקה ניצבת בפני סכנות רבות. נזקים ישירים מעימותים צבאיים, [18] הזנחה, פיתוח לא מבוקר, הצפות וניקוז לקוי [19] ושחיקה של מבנים עתיקים מעמידים בסכנה את שלמות האתר והמורשת התרבותית. ארגוני שימור בינלאומיים ואונסק"ו פועלים בשיתוף עם גורמים מקומיים לשיקום המבנים ולהגנה על האתר הייחודי והמורשת התרבותית של העיר, [20] אך המצב הביטחוני והפוליטי מקשה על מימוש מלא של פרויקטים אלו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר העתיקה של צנעא בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Old City of Sana'a
  2. ^ מלחמות האזרחים בתימן
  3. ^ 1 2 UNESCO World Heritage Centre, Old City of Sana'a, whc.unesco.org (באנגלית)
  4. ^ 1 2 McLaughlin, Daniel (2008). "1: Background". Yemen. Bradt Travel Guides. p. 3. ISBN 978-1-8416-2212-5. ארכיון מ-14 בפברואר 2023. נבדק ב-7 בינואר 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ "Districts of Yemen". Statoids. נבדק ב-20 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Hossein Soltanzadeh, Mohammadreza Sadeghi Moghaddam, Sana’a, Structure, Historical Form, Architecture and Culture
  7. ^ Did you know?: The Old City of Sana'a | Silk Roads Programme, en.unesco.org
  8. ^ UNESCO World Heritage Centre, Old City of Sana'a, whc.unesco.org (באנגלית)
  9. ^ ثقافي / اليمن / البيت الصنعاني / تقرير, spa.gov.sa (בערבית)
  10. ^ 1 2 Spencer Osberg, The Old City of Sana’a: A Living History Under Threat, Sana'a Center For Strategic Studies, ‏2021-08-11 (באנגלית)
  11. ^ Lewcock, Robert (1986). The Old Walled City of San'a. United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization. pp. 84–85. ISBN 92-3-102362-4.
  12. ^ مدينة صنعاء القديمة, www.yemen-nic.info
  13. ^ Lamprakos, Michele (2005). "Rethinking Cultural Heritage: Lessons from Sana'a, Yemen". Traditional Dwellings and Settlements Review. 16 (2): 17–37. JSTOR 41747744. ארכיון מ-17 באפריל 2021. נבדק ב-14 בפברואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ יהודה לוי נחום, מצפונות יהודי תימן, תל אביב, ה'תשמ"ז (1986), פרק שני - הבית היהודי ואשר בו וביהכנ"ס, עמודים 32–46
  15. ^ 1 2 הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), עמודים י"א-י"ד
  16. ^ גוגל מפות
  17. ^ AlArabiya العربية (2021-04-06), القصة كاملة: آخر يهود اليمن, נבדק ב-2025-01-07
  18. ^ Saudi-Led Airstrikes Destroy Part of A UNESCO World Heritage Site, NBC News (באנגלית)
  19. ^ Decision 46 COM 8C.2, Update of the List of World Heritage in Danger (Retained Properties), unesco.org
  20. ^ Conservation of the Old Walled City of Sana'a, Republic of Yemen, web.mit.edu