הנרי מורגנטאו (הבן)

הנרי מורגנטאו הבן
.Henry Morgenthau Jr
הנרי מורגנטאו הבן
הנרי מורגנטאו הבן
לידה 1 במאי 1891
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 6 בפברואר 1967 (בגיל 75)
פקיפסי, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונט פלזנט, האות'ורן, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלינור מורגנטאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר האוצר של ארצות הברית ה־52
1 בינואר 193422 ביולי 1945
(11 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט
הארי טרומן
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי מורגנטאו הבןאנגלית: .Henry Morgenthau, Jr;‏ 1 במאי 1891 - 6 בפברואר 1967) היה פוליטיקאי יהודי אמריקאי, שכיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית במשך רוב תקופת נשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט. מורגנטאו היה משתתף מרכזי בעיצובו ובמימונו של הניו דיל. לאחר 1937 הוא היה משתתף מרכזי במימון השתתפותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.[1] הוא גם היה משתתף חשוב בעיצוב מדיניות החוץ, במיוחד בנוגע להשאל-החכר, הסיוע לסין, הסיוע לשארית הפליטה, וההצעה, באמצעות תוכנית מורגנטאו, למניעה מגרמניה מלהפוך שוב לאיום צבאי באמצעות השמדת תעשייתה ומכרותיה. הוא היה היהודי היחידי בקבינט של הנשיא רוזוולט. בזמן מלחמת העצמאות היה אחראי ל"מגבית היהודית" לטובת מדינת ישראל ולאחר מכן היה ממקימי מפעל הבונדס[2]. הוא המשיך לכהן כמזכיר האוצר בחודשים הראשונים לנשיאותו של הארי טרומן, ובמשך ימים ספורים בסוף יולי ובתחילת יוני 1945, בעקבות התפטרותו של מזכיר המדינה אדוארד סטטיניוס, הוא היה הראשון בתור בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית, היהודי הראשון שזכה לכבוד זה.[3]

אביו של מורגנטאו, הנרי מורגנטאו (האב), היה שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית.

מורגנטאו היה אביהם של רוברט מ. מורגנטאו (אנ'), שהיה התובע הכללי של מנהטן במשך 35 שנה, ושל הנרי מורגנטאו השלישי (אנ'), סופר ומפיק טלוויזיה אמריקאי. אחייניתו הייתה ההיסטוריונית ברברה טוכמן.

על שמו של מורגנטאו קרוי המושב טל שחר ("מורגנטאו": "טל בוקר" בגרמנית) ועל שמו של אביו קרוי רחוב בירושלים.[4]

ראשית חייו

הנרי מורגנטאו נולד למשפחה בולטת מיהודי ניו יורק, כבנם של ג'וזפין (לבית סייקס) ושל הנרי מורגנטאו (האב), איל מקרקעין ודיפלומט, שנולדו בגרמניה. למורגנטאו היו שלוש אחיות. הוא התחנך באקדמיית פיליפס אקסטר, ומאוחר יותר עבר לבית הספר דווייט. לאחר סיום לימודיו הוא למד אדריכלות וחקלאות באוניברסיטת קורנל. ב-1913 היא הכיר את פרנקלין דלאנו רוזוולט ואת רעייתו אלינור רוזוולט והתיידד איתם. הוא רכש וניהל את חוות פישקיל (Fishkill Farms) ששכנה בסמוך לאחוזת משפחת רוזוולט בהייד פארק שבמדינת ניו יורק, והתמחה, כמו רוזוולט, בגידול עצי חג המולד.[5][6] הוא היה מודאג בנוגע למצוקתם של החקלאים, שהיו יותר מרבע מאוכלוסייתה של ארצות הברית. ב-1922 הוא רכש את השליטה במגזין "החקלאי האמריקאי" (American Agriculturist), והפך אותו לקול של ההחזרה לטבע, השימור והחקלאות המדעית.[7] ב-1929 מינה אותו רוזוולט, שהיה אז מושל ניו יורק, כיושב ראש הוועדה המייעצת לחקלאות של מדינת ניו יורק וכחבר ועדת השימור של המדינה.

מזכיר האוצר

הניו דיל

מורגנטאו (משמאל), עם הנשיא נבחר פרנקלין דלאנו רוזוולט ואדם נוסף, במעונו של רוזוולט, הבית הלבן הקטן, 30 בנובמבר 1932
ערך מורחב – ניו דיל

ב-1933 החל רוזוולט לכהן כנשיא ארצות הברית והוא מינה את מורגנטאו כנציב מועצת החקלאות הפדרלית (Federal Farm Board). עם זאת, היה מורגנטאו מעורב בהחלטות מוניטריות. רוזוולט אימץ את הרעיון להעלאת מחיר הזהב כדי לפחת את שער המטבע ולבלום את עליית המחירים. הרעיון הגיע מפרופסור ג'ורג' וורן מאוניברסיטת קורנל. מורגנטאו כתב ביומנו:

שבת - הלכתי אל הבית הלבן ופגשתי שם את ג'ונס. אמרתי לנשיא שלא רכשנו שום זהב אמש. הוא אמר, "זה נכון. הריסון התקשר ודיבר עם ג'סי". לא יכולתי להבין אם הוא גם דיבר עם הנשיא. לאחר מכן טען הריסון שהואיל ושבת הוא חצי יום, הם לא צריכים לרכוש שום זהב. הן הנשיא והן ג'ונס אמרו שהם חשבו שהם שגו כשהסכימו עם הריסון. אני מאמין שזה היה ביום שישי שהעלנו את השער ב-21 סנט, והנשיא אמר, "זה מספר מזל בגלל שזה שלוש פעמים שבע". אם מישהו ידע אי פעם איך באמת קבענו את שער הזהב באמצעות צירוף של מספרי מזל וכו', אני חושב שהם באמת יהיו מפוחדים. בשבת העלינו את שער הזהב ב-10 סנט. נשארתי לאחר שג'ונס עזב והייתה לי שיחה טובה של חצי שעה שבה רוב הזמן לואיס האו היה נוכח.[8]

ב-1934 כאשר ויליאם הרטמן וודין התפטר בשל בריאותו הלקויה, מינה הנשיא רוזוולט במקומו את מורגנטאו כמזכיר האוצר של ארצות הברית. מורגנטאו היה מוניטריסט קפדן. הנשיא רוזוולט, מורגנטאו ויושב ראש מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב מרינר אקלס, שמרו יחדיו על תעריפי ריבית נמוכים במהלך השפל הגדול כדי לעודד צריכה ציבורית מסיבית, ובהמשך לתמוך בהתחמשות מחדש, לתמוך בבריטניה ובהשתתפותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

ב-1934 ביקש רוזוולט ממורגנטאו לבדוק את תשלום המיסים של ויליאם רנדולף הרסט, שכן הוא "קיבל עצה שהרסט תכנן לעשות שימוש בעיתוניו כדי לשגר מתקפה על מדיניות הניו דיל ועל המדיניות הכלכלית שלו". מורגנטאו הסביר שהוא ביצע בדיקה של תשלומי המיסים של הרסט ושל השחקנית מריון דייוויס (אנ') ו"יעץ לרוזוולט להכות מכה מקדימה על שניהם".[9]

המערכה נגד השחיתות

מורגנטאו עשה שימוש במעמדו כמזכיר האוצר כדי לחקור את הפשע המאורגן ושחיתות בממשל. המודיעין של האוצר וסוכנויות נוספות (למערכת אכיפת החוק הפדרלית של ארצות הברית שנודעה בחלוקתה לגופים שונים ורבים, היו חמישה גופי חקירה במחלקת האוצר לבדה) לא היו מתואמים במאמציהם. המאמצים ליצור סוכנות-על נבלמו על ידי ג'ון אדגר הובר, שחשש שהסוכנות החדשה תאפיל על ה-FBI שבראשו הוא עמד. על כל פנים, מורגנטאו יצר תפקיד של מתאם לסוכנויות של מחלקת האוצר. אף על פי שהמתאם לא יכול היה לשלוט בהן, הוא יכול היה להניע אותן לשיתוף פעולה בצורה זו או אחרת.

למשרה זו מונה ב-1937 ראש החקירות הפליליות של שירות הכנסות הפנים שלעבר, אלמר לינקולן אירי, שניהל כמה חקירות מרכזיות, כולל העמדתו לדין המוצלחת של אל קפונה. החקירות של השחיתות בממשל גרמו לנפילתו של הבוס הפוליטי תומאס "ביג טום" פנדרגסט מקנזס סיטי. קרב יריות שהיה קשור לפעילות המאפיה ושחיתות מסיבית בממשלה הובילו לחקירות מוצלחות נגד פנדרגסט והמאפיה המקומית בראשותו של צ'ארס קרולו.[10] פקידי ממשל נוספים, בנוסף לגנגסטרים, במספר מקרים בודדים, הורשעו בזכות חקירותיו של מורגנטאו.

מדיניות מוניטרית

מורגנטאו האמין באיזון תקציבי, במטבע יציב, בצמצום החוב הלאומי, ובצורך ליותר ויותר השקעות פרטיות. "חוק יחסי העבודה הלאומי של 1935" (National Labor Relations Act of 1935), או כפי שנודע בשם "חוק וגנר", שנגע לאיגודי העובדים, עמד בקנה אחד עם השקפותיו של מורגנטאו, בשל העובדה שהוא חיזק את הבסיס הפליטי של המפלגות ולא הצריך שום הוצאות כספיות חדשות. מורגנטאו ראה בתקציב הדו-שנתי של רוזוולט כלגיטימי, כלומר, תקציב מאוזן ו"תקציב חירום" עבור סוכנויות הממשל, כמו "מינהל קידום העבודות" (Works Progress Administration), "מנהל העבודות הציבוריות" (Public Works Administration) וחיל השימור האזרחי, שיקבע את מימונן עד לשיקום מלא של המשק. הוא נאבק נגד הבונוס של וותיקי המלחמה עד שלבסוף עקף הקונגרס את הווטו של רוזוולט והקצה ב-1936 סכום של 2.2 מיליארד דולר. ב"שפל שבתוך השפל" של 1937 לא עלה בידו של מורגנטאו לשכנע את רוזוולט לחדול מהוצאת כספים מתמשכת על חשבון הגרעון. רוזוולט המשיך לדחוף להרחבת ההוצאה, ומורגנטאו מצידו קידם את רעיון התקציב המאוזן. בכל אופן, ב-1937 הצליח מורגנטאו לשכנע את הנשיא להתמקד סוף סוף באיזון התקציב באמצעות קיצוצים נרחבים בהוצאות והעלאת מיסים. הכלכלנים הקיינסיאנים טענו שניסיון זה של רוזוולט לאזן את התקציב יצר המיתון של 19371938 (Recession of 1937–1938). ב-10 בנובמבר 1937 נשא מורגנטאו נאום בפני האקדמיה למדע המדינה במלון אסטור שבניו יורק, ובו הוא ציין שהשפל מצריך הוצאה על בסיס גרעון, אך על הממשלה לקצץ בהוצאות כדי להחיות את הכלכלה. בנאומו זה הוא אמר:

אנחנו רוצים לראות את העסקים מתרחבים. ...אנו מאמינים שאחת הדרכים החשובות להשגת יעדים אלו בעת הזאת היא להמשיך להתקדם לקראת איזון בתקציב הפדרלי.[11]

הצלחתו הגדולה ביותר של מורגנטאו הייתה תוכנית הביטוח הלאומי החדשה. הוא הפך על פיהן את ההצעות לממן את התוכנית מהכנסות המדינה ועמד על כך שהיא תמומן באמצעות מיסים חדשים שיוטלו על המועסקים. הוא עמד על כך שעובדים במגזר החקלאות ועובדים במשק בית לא ייכללו בתוכנית הביטוח הלאומי. הוא הטיל ספק בערכה של ההוצאה על חשבון הגרעון שלא הורידה את שיעור האבטלה ורק הוסיפה לחוב הלאומי:

ניסינו להוציא כסף. אנו מוציאים כסף יותר משהוצאנו אי פעם בעבר וזה לא מצליח. ויש לי אינטרס אחד בלבד, ואם אני טועה... מישהו אחר יכול לבצע את עבודתי. אני רוצה לראות את הארץ הזו משגשגת. אני רוצה לראות את האנשים מוצאים עבודה. אני רוצה לראות את האנשים מצליחים להשיג מספיק אוכל. מעולם לא הסתפקנו בהבטחותינו. ... אני אומר לאחר שמונה שנים של הממשל הזה שרמת האבטלה זהה לזו שבה התחלנו. ...וקיים חוב גדול להתמודד עמו.[12]

כדי לצמצם את הגרעון טען מורגנטאו שיש להעלות מיסים, במיוחד מיסים על עושר.

מעולם לא התחלנו בהטלת מיסים על אנשים בארץ הזאת באופן שעלינו לעשות... אני לא משלם כפי שאני צריך לשלם. אנשים במעמד שלי לא משלמים. האנשים שיש להם צריכים לשלם.[12]

הסיוע לפליטים היהודים

מרגע שעמדו מול מוראות השואה, הגיבו בעלות הברית באיטיות. ב-1943 אישרה מחלקת האוצר בראשותו של מורגנטאו את התוכנית של הקונגרס היהודי העולמי להציל יהודים באמצעות שימוש בחשבונות בנק חסויים בשווייץ, אך מחלקת המדינה ומשרד החוץ הבריטי עיכבו אותה. מורגנטאו וצוותו עמדו על כך שיש לעקוף את מחלקת המדינה ובינואר 1944 הוא התעמת בסופו של דבר עם הנשיא על "הדוח למזכיר על ההסכמה שבשתיקה של הממשלה הזאת על רצח היהודים" (Report to the Secretary on the Acquiescence of This Government in the Murder of the Jews) באותו חודש הוא גרם לנשיא להחליט על הקמת הוועד לענייני פליטים. הוועד מימן את שליחותו של ראול ולנברג בבודפשט והתיר את הגדלת מספר היהודים שהותר להם להיכנס לארצות הברית בשנים 1944 ו-1945. כ-200,000 יהודים ניצלו באופן זה.[13]

החוקר אריאל הורביץ טוען שבסוף 1943 ניסחה מחלקת האוצר דוח שקרא להקמתה של סוכנות מיוחדת להצלת יהדות אירופה. באותה עת יצרו כמה חבר הקונגרס קשר עם "קבוצת ברגסון" בראשותו של הלל קוק, שהציעו גם הם פתרון שקרא להקמתה של סוכנות כזו. ב-16 בינואר 1944 הציג מורגנטאו בפני הנשיא רוזוולט את הדוח של מחלקת האוצר והנשיא הסכים להקים את הוועד לענייני פליטים, הניסיון העיקרי הראשון של ארצות הברית להתמודד עם השמדת יהדות אירופה.

ג'ון מורטון בלום טוען שבאמצע 1944 הוועד לענייני פליטים:

החל להגשים את ציפיותיו של מורגנטאו. ניסיונו בהקמת הוועד והסיוע לפעולותיו היוו את ההצלחה היחידה שלו בימי המלחמה עד לאותה עת בטיפוח המטרה ההומניטרית של מדינות החוץ האמריקאית.[14]

בנקודת זמן מסוימת בקיץ 1944 הציע מורגנטאו לנשיא רוזוולט ש-50 עד 100 העומדים ברשימת "הארכי-פושעים" הגרמנים יירו מיד עם תפיסתם. בראשית 1945 הוא שינה את דעתו והציע שהם יישפטו באופן רשמי.[15]

תוכנית מורגנטאו

ערך מורחב – תוכנית מורגנטאו

ב-1944 הציע מורגנטאו את תוכנית מורגנטאו לגרמניה שלאחר המלחמה, בה הוא קרא להפוך את גרמניה למדינה נטולת תעשייה כבדה. הוא טען ש"צריך לא רק לפרק את מתקני התעשייה הקיימים בחבל הרוהר כעת, אלא גם להחליש אותו ולהטיל עליו שליטה כך שבעתיד הנראה לעין הוא לא יוכל להפוך שוב לאזור תעשייה".[16] גרמניה הייתה אמורה להמשיך ולהחזיק באזורי החקלאות העשירים שלה במזרח. עם זאת, סטלין עמד על קיומו של קו אודר-נייסה, שניתק את גרמניה משטחי חקלאות אלו. לפיכך, תוכנית מורגנטאו המקורית ירדה מעל הפרק. ג'ררד וינברג טוען שהתוכנית נזנחה בשל היותה "רכה מדי כלפי הגרמנים, ולא קשה מדי כפי שאנשים מסוימים מעלים על דעתם".[17]

בועידת קוויבק השנייה שהתקיימה ב-16 בספטמבר 1944, שיכנעו רוזוולט ומורגנטאו את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, שהיסס בתחילה, להסכים לתוכנית מורגנטאו, ככל הנראה באמצעות הסכם השאל-החכר בהיקף של 6 מיליארד דולר. צ'רצ'יל בחר בכל אופן לצמצם את היקף הצעתו של מורגנטאו באמצעות ניסוח גרסה חדשה של המזכר, שהייתה בסופו של דבר הנוסח עליו חתמו שני המדינאים.[18] תמצית המזכר שנחתם היה "תוכנית זו לחיסול התעשיות הביטחוניות בחבל הרוהר ובחבל הסאר מיועדת להפיכתה של גרמניה למדינה שכלכלתה מבוססת בעיקר על חקלאות ומקנה".[19]

התוכנית עוררה התנגדות בקבינט של רוזוולט, בעיקר מצידו של הנרי סטימסון, וכאשר היא דלפה לעיתונות, התעוררה ביקורת ציבורית כלפי רוזוולט.[20] בתגובה לכך הכחיש הנשיא את דיווחי העיתונות.[21] כתוצאה מההדלפה התערערו לזמן מה יחסיהם של מורגנטאו והנשיא רוזוולט.

שר התעמולה של גרמניה יוזף גבלס עשה שימוש בתוכנית המודלפת, במידה מסוימת של הצלחה, כדי לעודד את העם הגרמני לחזק את מאמציהם כדי למנוע את הפיכת ארצם ל"שדה תפוחי אדמה".[22] גנרל ג'ורג' מרשל התלונן בפני בפני מורגנטאו שההתנגדות הגרמנית התחזקה.[23] מתוך תקווה לרכך את גישתו של מורגנטאו לתוכניתו עבור גרמניה, הסביר לו חתנו של רוזוולט, לוטננט קולונל ג'ון בוטיגר, שעבד במחלקת המלחמה, כיצד היה על הכוחות האמריקאים להילחם במשך חמישה שבועות מול התנגדות גרמנית עזה כדי לכבוש את אאכן והלין בפניו שתוכנית מורגנטאו הייתה "שווה לגרמנים שלושים דיוויזיות".[24] בסוף 1944 יריבו למירוץ לנשיאות של רוזוולט, תומאס דיואי, אמר שהיא הייתה שווה "עשר דיוויזיות".[25] מורגנטאו סירב להתפשר.

ב-10 במאי 1945 חתם הנשיא החדש הארי טרומן על צו הכיבוש JCS 1067.[26] מורגנטאו אמר לצוותו שזהו יום גדול עבור מחלקת האוצר, ושהוא מקווה ש"אף אחד לא יזהה אותו כתוכנית מורגנטאו".[27] הצו, שהיה בתוקף למשך יותר משנתיים, הנחה את כוחות הכיבוש של ארצות הברית "...לא לנקוט בשום צעדים לטובת שיקומה הכלכלי של גרמניה".[26]

בגרמניה הכבושה השאיר מורגנטאו מורשת בדמות "משרד הממשל הצבאי של ארצות הברית" (OMGUS), שאנשיו נודעו בכינוי "נערי מורגנטאו". היו אלו פקידים של מחלקת האוצר שהושאלו על ידי הגנרל דווייט אייזנהאואר לצבא הכיבוש. פקידים אלו דאגו שצו JCS 1067 יפורש ככתבו וכלשונו. הם היו הפעילים ביותר בחודשים המכריעים הראשונים של הכיבוש, אך המשיכו בפעילותם במשך כמעט שנתיים שלאחר התפטרותו של מורגנטאו באמצע שנת 1945, וכמה מהם אפילו לזמן ממושך יותר תחת מנהיגם קולונל ברנרד ברנסטיין, שהיה "זה שהוביל את רוח מורגנטאו בצבא הכיבוש".[28] צוות זה התפטר ביולי 1947, כאשר הוחלף צו JCS 1067 בצו JCS 1779, שקבע שאירופה מסודרת ומשגשגת צריכה את התרומות הכלליות של גרמניה היציבה והיצרנית".[29]

מורשתו של מורגנטאו השתקפה גם בתוכניות לשימור פירוק גרמניה מנשקה באמצעות צמצום משמעותי של כלכלתה של גרמניה.[30]

באוקטובר 1945 פרסם מורגנטאו ספר בשם "גרמניה היא הבעיה שלנו" (Germany is Our Problem), שבו הוא תיאר ונימק את תוכנית מורגנטאו בפרטי פרטים. הנשיא רוזוולט נתן אישור לפרסום הספר בערב שלפני מותו, כאשר סעד עם מורגנטאו בבית הלבן הקטן בוורם ספרינגס. מורגנטאו ביקש מצ'רצ'יל רשות לכלול בספר את המזכר שנחתם על ידו ועל ידי רוזוולט בקוויבק, ושהיה אז עדיין בגדר סוד, אך צ'רצ'יל לא אישר את פרסום המסמך.[31] בנובמבר אותה שנה אישר הגנרל דווייט אייזנהאואר, המפקד הצבאי של אזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה לחלק 1,000 עותקים של הספר לקציני הצבא האמריקאים באזור הכיבוש. ההיסטוריון סטיבן אמברוז הגיע למסקנה, שאף על פי שאייזנהאואר טען מאוחר יותר שהוראתו זו לא היה פעולה לאישור תקפותה של תוכנית מורגנטאו, הוא אכן אישר את התוכנית ואף קודם השמיע באוזני מורגנטאו כמה מרעיונותיו בנוגע לאופן הטיפול בגרמניה.[32]

לאחר התפטרותו מתפקיד מזכיר האוצר, יחד עם כמה אישים בולטים, כמו הגברת הראשונה שלעבר אלינור רוזוולט, המשיך מורגנטאו במשך כמה שנים להיות חבר פעיל בקבוצה שקידמה את "השלום הקשוח" (harsh peace) כלפי גרמניה.[33] בסופו של דבר, מדיניות שילובה מחדש של גרמניה המתועשת באופן מלא ושעברה תהליך של דה-נאציפיקציה באירופה הייתה המדיניות שאומצה, כפי שתוארה בסרטו של פרנק קפרה מ-1945 "הנה גרמניה" (Here Is Germany).

ועידת ברטון וודס

מורגנטאו מונה על ידי הנשיא רוזוולט כנשיא הזמני של ועידת ברטון-וודס, שבה נחתם הסכם ברטון-וודס, והוקמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח של הבנק העולמי. במהלך ישיבת הפתיחה של מליאת הוועידה ב-1 ביולי 1944, הציג ראש המשלחת המקסיקנית, אדוארדו סוארז, את שמו של מורגנטאו כנשיא הקבוע של הוועידה. בהצעה זו תמך ראש המשלחת הברזילאית, ארתור דה סוזה קוסטה, והיא נתמכה על ידי משלחות נוספות כמו אלו של קנדה ושל ברית המועצות.

שנותיו האחרונות

ב-1945, כאשר היה הארי טרומן לנשיא, עמד מורגנטאו על כך שהוא ייתלווה אליו לוועידת פוטסדאם, ואיים שהוא יתפטר אם לא יעשה כן. טרומן קיבל מידית את התפטרותו של מורגנטאו.[34] הוא הקדיש את שנותיו האחרונות לעבודה עם נדבנים יהודים, וכך הוא היה היועץ הפיננסי של ישראל. על שמו נקרא מושב טל שחר שעלה על הקרקע ב-1948. שמו של המושב הוא תרגום משמעות שמו של מורגנטאו בגרמנית (פירוש המילה מורגנטאו הוא "טללי בוקר").[35]

מורגנטאו תרם את יומנו המכיל 840 כרכים לספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם פרנקלין דלאנו רוזוולט.[36]

חיים אישיים

מורגנטאו היה נשוי לאלינור ליהמן פטמן, נכדתו של מאיר ליהמן, ממייסדי חברת ליהמן ברדרס. לזוג נולדו שלושה ילדים: ג'ואן מורגנטאו הירשהורן, שנישאה לפרד הירשהורן הבן, הנרי מורגנטאו השלישי ורוברט מ. מורגנטאו. ב-1913 רכש מורגנטאו חווה בכפר הופוול ג'נקשן שבניו יורק וקרא לה חוות פישקיל (Fishkill Farms). החווה נמצאת עד היום בבעלותה של משפחת מורגנטאו.

הנרי מורגנטאו נפטר בפקיפסי שבמדינת ניו יורק ב-6 בפברואר 1967. על שמו נקראה ספינה של משמר החופים של ארצות הברית בשם (USCGC Morgenthau), שהייתה בשירות מ-1969 ועד 2017, אז נמכרה למשמר החופים של וייטנאם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי מורגנטאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Herman, Arthur. Freedom's Forge: How American Business Produced Victory in World War II, Random House, New York, NY, 2012, pp. 9–11.
  2. ^ מפעל הבונדס - מנוף לכלכלת ישראל, דבר, 29 במרץ 1968
  3. ^ "Succession to the Presidency". CQ Researcher by CQ Press.
  4. ^ עיריית ירושלים - מערכת חיפוש שם רחוב - רחוב הנרי מורגנטאו
  5. ^ Franklin D. Roosevelt Presidential Library - Who wants a Christmas tree?
  6. ^ Peter de Haan, From Keynes to Piketty: The Century that Shook Up Economics, Springer, 2016, p. 284.
  7. ^ Levy, Herbert (May 25, 2010). "Henry Morgenthau, Jr.: The Remarkable Life of FDR's Secretary of the Treasury". Skyhorse Publishing Inc., p. 136.
  8. ^ יומנו של מורגנטאו, 4 בנובמבר 1933, עמוד 96.
  9. ^ Thorndike, Joseph J. (August 23, 2012). "Tax Troubles of the Rich and Famous, 1930s Edition – 2012 TNT 166-3". Tax Analysts.
  10. ^ Repetto, Thomas (2004). The American Mafia: A History of Its Rise to Power. Henry Holt & Company, pp. 192-195.
  11. ^ Patch, B. W. (1937). Budget balancing vs. pump priming. Editorial research reports 1937 (Vol. II).
  12. ^ 1 2 Morgenthau, Henry Jr. (May 9, 1939). Henry Morgenthau Diary, Microfilm Roll #50
  13. ^ Penkower, Monty Noam (1980). "Jewish Organizations and the Creation of the U.S. War Refugee Board". Annals of the American Academy of Political and Social Science. 450 (1): 122–139.
  14. ^ John Morton Blum, From the Morgenthau Diaries: Years of War 1941–1945 (1967), p. 227.
  15. ^ Allison Morris Niebauer, CONSTRUCTIONS OF GUILT AND LOGICS OF PUNISHMENT: AMERICAN NARRATIVES OF GERMAN GUILT AFTER WORLD WAR II, The Pennsylvania State University, 2016, pp. 24-25.
  16. ^ Morgenthau. "Suggested Post-Surrender Program for Germany". Archived from the original on 2013-05-31.
  17. ^ Gerhard L. Weinberg (2005). Visions of Victory: The Hopes of Eight World War II Leaders. Cambridge University Press. p. 183.
  18. ^ Fact File : Second Quebec Conference - BBC.
  19. ^ Memorandum Initialed by President Roosevelt and Prime Minister Churchill, FOREIGN RELATIONS OF THE UNITED STATES, CONFERENCE AT QUEBEC, 1944, Roosevelt Papers, Office of the Historian, Foreign Service Institute, United States Department of State
  20. ^ "The Policy of Hate". Time. October 2, 1944.
  21. ^ "The Battle for Peace Terms". Time. October 9, 1944.
  22. ^ John Dietrich, The Morgenthau Plan: Soviet Influence on American Postwar Policy, Algora Publishing, 2013, p. 80.
  23. ^ J. Elke Ertle,MORGENTHAU PLAN FOR POST-WAR GERMANY, Walled In Berlin, September 24th, 2018.
  24. ^ Beschloss, Michael (2002). The Conquerors: Roosevelt, Truman and the Destruction of Hitler's Germany, 1941–1945. Simon & Schuster, pp. 172-173.
  25. ^ Beschloss, Michael (2002). The Conquerors: Roosevelt, Truman and the Destruction of Hitler's Germany, 1941–1945. Simon & Schuste, p. 144, pic 19.
  26. ^ 1 2 JCS 1067
  27. ^ Beschloss, Michael (2002). The Conquerors: Roosevelt, Truman and the Destruction of Hitler's Germany, 1941–1945. Simon & Schuster, p. 233.
  28. ^ Petrov, Vladimir Nikolayevich (1967). Money and Conquest: Allied Occupation Currencies in World War II. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins Press, p. 228–229.
  29. ^ Karl Hardach, The Political Economy of Germany in the Twentieth Century, University of California Press, 1980, p. 94.
  30. ^ Gareau, Frederick H. (June 1961). "Morgenthau's Plan for Industrial Disarmament in Germany". The Western Political Quarterly. University of Utah. 14 (2): 517–534.
  31. ^ Beschloss, Michael (2002). The Conquerors: Roosevelt, Truman and the Destruction of Hitler's Germany, 1941–1945. Simon & Schuster, p. 250.
  32. ^ John Dietrich, The Morgenthau Plan: Soviet Influence on American Postwar Policy, Algora Publishing, 2013, p. 37.
  33. ^ Casey, Steven (2005). "The campaign to sell a harsh peace for Germany to the American public, 1944–1948". History. Volume 90, Issue 297, page 28.
  34. ^ CHAPTER XIX, Potsdam Germany, history.army.mil
  35. ^ ועדת השמות הממשלתית, עמוד 653
  36. ^ Gunther, John (1950). Roosevelt in Retrospect. Harper & Brothers. pp. 102.


Read other articles:

Basilika Maria Dikandung Tanpa NodaBasilika Minor Maria Dikandung Tanpa Noda di Kota BatangasTempat Ziarah Keuskupan Agung Santo Niño ng BatanganBasilika Menor ng Kalinislinisang Paglilihicode: fil is deprecated   (Filipino)Pangdambanang Arsidiyosesis ni Santo Niño ng Batangancode: fil is deprecated   (Filipino)Basilika Maria Dikandung Tanpa Noda, Kota Batangas13°45′15″N 121°03′33″E / 13.754073°N 121.059227°E / 13.754073; 121.059227Koo...

 

ليك غروف     الإحداثيات 40°51′30″N 73°07′00″W / 40.858333333333°N 73.116666666667°W / 40.858333333333; -73.116666666667  [1] تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[2][3]  التقسيم الأعلى مقاطعة سوفولك  خصائص جغرافية  المساحة 7.657074 كيلومتر مربع7.635016 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010) ...

 

Artikel ini membutuhkan judul dalam bahasa Indonesia yang sepadan dengan judul aslinya. UnlicenseLogo UnlicensePenulisArto BendikenDisetujui OSISebagian (dianggap bebas, tetapi tidak disarankan)[1]Kompatibel dengan GPLYa[2]CopyleftTidakPenautan dari kode program dengan lisensi berbedaYa Unlicense adalah sebuah lisensi yang setara dengan domain publik yang berfokus untuk menyampaikan pesan tentang anti-hak cipta. Unlicense pertama kali diterbitkan pada tanggal 1 Januari (Hari D...

Questa voce sull'argomento Calciatori tedeschi è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Kai Pröger Nazionalità  Germania Altezza 172 cm Peso 73 kg Calcio Ruolo Attaccante Squadra  Hansa Rostock Carriera Giovanili Heidmühler Squadre di club1 2011-2012 Heidmühler? (?)2012-2013 Oldenburg II13 (8)2013-2014 VfB Oldenburg48 (12)2014-2015 Magonza II2 (0)2015-2017 BFC D...

 

Former American pharmaceutical company, acquired by GlaxoSmithKline. This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Human Genome Sciences – news · newspapers · books&...

 

Voce principale: Festival di Sanremo. Festival di Sanremo 1990I Pooh vincitori dell'edizione del 1990 con Uomini soliEdizioneXL Periodo28 febbraio - 3 marzo SedePalafiori di Sanremo Direttore artisticoAdriano Aragozzini PresentatoreGabriella Carlucci e Johnny Dorelli Emittente TVRai UnoEurovisione Emittente radioRai Radio 1RaiStereoUno Partecipanti36 VincitorePooh SecondoToto Cutugno TerzoMietta e Amedeo Minghi Premio della criticaMia Martini CronologiaFestival di Sanremo 1989Festival di San...

Keuskupan CatanduvaDioecesis CatanduvensisCatedral Santuário Nossa Senhora AparecidaLokasiNegaraBrazilProvinsi gerejawiRibeirão PretoStatistikLuas4.601 km2 (1.776 sq mi)Populasi- Total- Katolik(per 2004)266.455206,089 (77.3%)InformasiRitusRitus LatinPendirian9 Februari 2000 (24 tahun lalu)KatedralCatedral Santuário Nossa Senhora AparecidaKepemimpinan kiniUskupValdir MamedeEmeritusOtacílio Luziano Da SilvaAntônio Celso QueirozPetaSitus webwww.diocesedeca...

 

此條目可参照英語維基百科相應條目来扩充。 (2021年5月6日)若您熟悉来源语言和主题,请协助参考外语维基百科扩充条目。请勿直接提交机械翻译,也不要翻译不可靠、低品质内容。依版权协议,译文需在编辑摘要注明来源,或于讨论页顶部标记{{Translated page}}标签。 约翰斯顿环礁Kalama Atoll 美國本土外小島嶼 Johnston Atoll 旗幟颂歌:《星條旗》The Star-Spangled Banner約翰斯頓環礁�...

 

Ambassador of the United States to ArgentinaEmbajador de los Estados Unidos en ArgentinaSeal of the United States Department of StateIncumbentMarc Stanleysince January 24, 2022ResidenceBosch PalaceNominatorThe President of the United StatesAppointerThe Presidentwith Senate advice and consentTerm lengthAt the pleasure of the PresidentNo fixed termInaugural holderCaesar A. Rodneyas Minister PlenipotentiaryFormationDecember 27, 1823WebsiteU.S. Embassy in Argentina The United States ambassa...

Shopping district in Kuala Lumpur, Malaysia For other uses, see Bukit Bintang (disambiguation). Star Hill redirects here. For other uses, see Star Hill AME Church. For Starr Hill, see Starr Hill (disambiguation). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Bukit Bintang – news · newspapers · books · scholar...

 

County in Virginia, United States County in VirginiaFairfax CountyCountyTysonsMount Vernon mansionFairfax County Government CenterCIA headquarters in LangleyDulles International Airport FlagSealLogoLocation within the U.S. state of VirginiaVirginia's location within the U.S.Coordinates: 38°50′N 77°17′W / 38.83°N 77.28°W / 38.83; -77.28Country United StatesState VirginiaFoundedJune 19, 1742Named forThomas Fairfax, 6th Lord Fairfax of CameronSeatFairfax...

 

Japanese women's magazine Fujin GahōCover page of the first issueFormer editorsTetsuzō TanikawaCategoriesWomen's magazineFrequencyMonthlyPublisherFujin Gaho co.FounderDoppo KunikidaFounded1905First issueJuly 1905CompanyHearst CorporationCountryJapanBased inTokyoLanguageJapanese Fujin Gahō (婦人画報; Illustrated Women's Gazette) is a Japanese language monthly women's magazine in Japan. Founded in 1905, it is one of the oldest magazines in the country. History and profile Fujin Gahō was...

Free and open-source graphical audio CD ripper program for Unix-like systems AsunderAsunder 2.9.5 (2019-10) (running on GNOME with default GTK theme)Original author(s)Andrew SmithStable release3.0.1[1]  / 26 July 2023; 10 months ago (26 July 2023) Repositorylittlesvr.ca/prog/asunder Written inC (GTK2)[2]Operating systemLinux, BSDsPlatformGTKTypeCD ripperLicenseGNU GPL v2Websitelittlesvr.ca/asunder Asunder is a free and open-source graphical (GTK 2)[2]...

 

Ordrupgaards huvudbyggnad från parksidan Annexet av Zaha Hadid Ordrupgaard är ett danskt statligt konstmuseum beläget i Ordrup nära Jægersborg Dyrehave norr om Köpenhamn. Museet rymmer en betydande samling av danska och franska konstverk från 1800- och början av 1900-talet. Ordrupgaard grundades 1916–1918 av direktören för försäkringsbolaget Hafnia, Wilhelm Hansen och hans hustru Henny Hansen (1870–1951). Samlingarna Mellan 1892 och 1916 grundlade Wilhelm Hansen sin samling da...

 

1966 studio album by Count BasieBasie's Beatle BagStudio album by Count BasieReleased1966RecordedMay 3–5, 1966GenreJazzLength37:30LabelVerveProducerTeddy Reig, Peter SpargoCount Basie chronology Sinatra at the Sands(1966) Basie's Beatle Bag(1966) Basie Swingin' Voices Singin'(1966) Professional ratingsReview scoresSourceRatingAllMusic[1]The Penguin Guide to Jazz Recordings[2] Basie's Beatle Bag is a 1966 studio album by Count Basie and his orchestra, arranged by Chic...

1685 law on slavery in the French colonial empire For the Marianne de Pierres novel, see Code Noir (novel). A frontispiece of the Code Noir, from the 1742 edition Part of a series onForced labour and slavery Contemporary Child Labour Child soldiers Conscription Debt Forced marriage Bride buying Child marriage Wife selling Forced prostitution Human trafficking Peonage Penal labour Contemporary Africa 21st-century jihadism Sexual slavery Wage slavery Historical Antiquity Egypt Babylonia Greece ...

 

1911–1934 Italian possession in North Africa Italian CyrenaicaCirenaica Italianaبرقة الايطالية1911–1934 Flag Coat of arms CapitalBengasiCommon languagesItalianArabicReligion IslamRoman CatholicismGovernmentColonial administrationMonarch • 1912-1934 Victor Emmanuel III Governor[note 1] • 1912-1913 (first) Ottavio Briccola• 1930-1934 (last) Rodolfo Graziani Historical eraInterwar period• Italian sovereignty 5 November 1911•&#...

 

Light bending by mass between source and observer Part of a series of articles aboutGravitational lensing Einstein ringFormalismStrong lensingMicrolensingWeak lensing Strong lens systems Abell 1689 Abell 2218CL0024+17 Bullet ClusterQSO2237+0305 SDSSJ0946+1006B1359+154 QSO 0957+561 Surveys Strong: CLASS SLACS SDSS Micro: OGLE Gaia Weak: DLS Pan-STARRS CFHTLS DES LSST SNAP DESTINY vte General relativity G μ ν + Λ g μ ν = κ T μ ν {\displays...

Camera accessory consisting of an optical filter Four photographic filters (clockwise from top-left): an infrared hot mirror filter, a polarizing filter, and a UV filter. The larger filter is a polarizer for Cokin-style filter mounts. In photography and cinematography, a filter is a camera accessory consisting of an optical filter that can be inserted into the optical path. The filter can be of a square or oblong shape and mounted in a holder accessory, or, more commonly, a glass or plastic d...

 

French Minister of War Émile Zurlinden Émile Auguste François Thomas Zurlinden (3 November 1837 – 9 March 1929) was a French Army general and politician.[1] An Alsatian by birth, he distinguished himself on the battlefield during the Franco-Prussian War, and participated in the suppression of the Paris Commune. He was Minister of War twice, in 1895 and again in 1898, during which he was involved with the Dreyfus affair. Life and military career Zurlinden was born in Colmar, Haut-...