ויליאם וינדום נולד במחוז בלמונט שבאוהיו. בשנת 1855 הוא עבר לטריטוריית מינסוטה והתיישב בעיירה וינונה שעל גדות נהר המיסיסיפי בדרום-מזרח מינסוטה.
קריירה
ב-1859 נבחר וינדום כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מינסוטה. באותה תקופה לא היו למדינה מחוזות בחירה ווינדום אייש את אחד משני המושבים של המדינה בבית הנבחרים. הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה ב-1861, עדיין כנציג כללי של המדינה. ב-1862 סודרו במינסוטה מחוזות בחירה לקונגרס ובאותה שנה הוא נבחר מטעם מחוז הבחירה הראשון של מינסוטה. הוא נבחר לתקופות כהונה נוספות ב-1864 וב-1866. ב-1868 לא הוצגה מועמדותו.
בעת כהונתו בסנאט זכה וינדום להכרה כמי שקידם את החקיקה בתחום הרכבות. ואכן, בדצמבר 1872 הוא נבחר כיושב ראש הוועדה המיוחדת לנתיבי התחבורה אל הים של הסנאט, כדי לחקור את דרכי העבודה של מערכת התחבורה. הדוח של הוועדה הוגש לסנאט ב-24 באפריל1874. בין שאר המסקנות וההמלצות של הדוח, הומלץ בו על הקמת משרד סחר, שלימים היה הבסיס למועצת הסחר הבין-מדינתית (אנ'), שהוקמה 13 שנים מאוחר יותר בינואר 1887. כמעט 35 שנים לאחר מכן, הכירה ועדת נתיבי המים הפנימיים (אנ'), בדוח של ועדת וינדום כשלב חשוב בפיתוח נתיבי המים הפנימיים של ארצות הברית.[1]
ב-1880 ניסה וינדום להתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.[2] אך בוועידת המפלגה הארצית הוא זכה בעשר קולות בלבד בסבב ההצבעה הראשון. הוועידה נקלעה למבוי סתום ולאחר יותר משלושים סבבי הצבעה החלה הוועידה לשקול את בחירתו של מועמד "סוס שחור", כמו וינדום. אך במקום וינדום, הם בחרו בג'יימס גרפילד, שבסופו של דבר נבחר כנשיא.
שמו של וינדום הונצח בקריאת עיר על שמו במינסוטה.[3] על שמו נקראו גם שני פארקים בווינונה ופארק אחד במיניאפוליס. השכונות וינדום ווינדום פארק במיניאפוליס נקראו גם הן על שמו. על שמו קרויה פסגת וינדום של הרי הרוקי בקולורדו.[4]