בחוק הימי הבריטי וכמו גם על פי המנהג, הדגלים המתאימים לספינות הבריטיות הם דגלים בעלי שדה בצבע אדום, כחול או לבן עם דגל האיחוד בקנטון (הרבע השמאלי העליון, בסמוך לתורן) אשר שמם נגזר מצבע שטח הדגל.
השימוש בדגל הממלכה המאוחדת (היוניון ג'ק) כדגלון חרטום מאושר רק לספינות הצי המלכותי הבריטי בהפלגה, שיוט, עגינה וכאשר הן מקושטות בדגלים וניסים או כאשר אדמירל הצי או המונרך נוכח על הסיפון. הנפת היוניון ג'ק על ספינות אזרחיות אסורה עוד מימיו של צ'ארלס הראשון אשר ציווה במאה ה-17 כי השימוש בדגל יוגבל רק לספינות הוד מלכותו, בעיקר עקב השימוש הלא מאושר של ספינות סוחר בדגל על מנת להשתמט מתשלום מיסי נמל תוך התחזות לספינת צי מלכותי.
מחוץ לתחום הימי קיימים דגלים רבים אשר עיצובם מבוסס על הניסים האדום, כחול והלבן אך צבועים בצבעים לא רגילים (כגון דגל חיל האוויר המלכותי בצבע כחול שמיים).
נס אדום ייצג גם ספינות מלחמה אשר לא הוקצו לפיקוד שייטת מסוימת (זאת אומרת, הפליגו תחת פיקוד עצמאי) ושימש גם כדגל צי הסוחר האנגלי משנת 1674 (צו מלכותי של המלך צ'ארלס השני אישר את הנפתו של הנס האדום על ספינות צי סוחר אנגליות עצם הוצאתו של הצו משנת 1674 מאשש כי הנס האדום היה בשימוש ספינות צי סוחר אנגליות עוד לפני הוצאתו).
רבים באדמירליות חשו כי עצם השימוש בשלושה דגלים נפרדים בידי הצי המלכותי מיושן ומבלבל ובנוסף חשבו כי על ספינות צי הסוחר להיות מסומנות בדגלים שונים מספינות המלחמה של הצי המלכותי. דבר המלך במועצה מיולי1864 קבע כי הנס הלבן ישויך לצי המלכותי, הנס הכחול יועד להיות הצבעים לספינות בפיקוד חיל המילואים של הצי המלכותי כמו גם (בציון תג או סמל ראוי) כדגל אשר בשימוש ספינות בשירות הממשלה. הנס האדום יועד לצי הסוחר הבריטי. סידור זה תקף גם היום.
כמה שנים לאחר מכן (1867-1869), האדמירליות קבעה כי נס כחול המוכתם במטען ישמש ספינות אשר בשירות ציבורי או צבאי של הקולוניות הבריטיות הרבות. רבות מן המושבות היו חייבות להשתמש בנס הכחול עקב העובדה כי רוב הספינות היו בשירות ממשלתי; לכמה מן המושבות (לדוגמה: אוסטרליה הדרומית) היו אף ספינות מלחמה. כתוצאה מכך, הנס הכחול הונף בכל רחבי האימפריה הבריטית וכך הפך למודל עבור דגלם של קולוניות וקולוניות לשעבר של האימפריה. באותן השנים, מספר קולוניות גדולות קיבלו את אישור משרד הימייה להניף את הנס האדום (אשר יועד לשימוש ספינות סוחר) על ספינות הסוחר שלהן, המושבות היו: קנדה (1892), ניו זילנד (1899), אוסטרליה (1901), דרום אפריקה (1910) וקפריסין (1922). המושבות אשר לא קיבלו את אישור המשרד להנפת נס אדום משלהן היו אמורות להניף נס אדום חלק, אולם גרסאות לא רשמיות של ניסים אדומים המוכתמים בסמלי המושבות היו בשימוש גם כן.
סברה נוספת לעיצובם של דגלי המושבות הייתה כי הם התבססו על עיצובי הדגלים של השייטת אשר פטרלה באזורם (ולכן דגל ברמודה הוא דגל אדום ודגלי אוסטרליה וניו זילנד הם דגלים כחולים), יש לזכור כי לאוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה (עד 1928, קנדה (עד 1965) ולברמודה יש גם דגלים אדומים וגם כחולים כך שהתאוריה מעט בעייתית.
דגל ארצות הברית עוצב גם הוא על פי התבנית הזו והדגלים הראשונים של המהפכה האמריקנית היו גרסאות של הנס האדום. דגל האיחוד הגדול (נס אדום בתוספת שישה פסים לבנים) היה הדגל אשר הונף במהלך קרבות העצמאות עד אשר הוחלף הדגל כדגל שבקנטון שלו משובצים כוכבים בשנת 1777.
השימוש המודרני
הניסים הבריטיים אשר בשימוש כיום ניתנים לסיווג לחמש קטגוריות בסדר חשיבות יורד:
הנס הכחול (שדה כחול כהה עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון) נקי מכל סמל מונף על ספינות אשר מגויסות תחת צו של מפקד חיל המלואים של הצי המלכותי. צו שכזה עשוי להיות מונפק לקצינים בדימוס של הצי המלכותי או של צייהם של אחדות מממלכות חבר העמים הבריטי. על רב החובל להיות בדרגת לוטננט לפחות ועל צוותה ספינת דיג למנות לפחות ארבעה יוצאי צי על מנת לקבל צו שכזה. מועדוני יאכטות מסוימים רשאים להניף את הנס הכחול ללא כל סמל.
נס כחול (מוכתם)
דגליהם של משרדי הממשלה הבריטית הם ניסים כחולים אשר "מוכתמים" בתג או בסמל המשרד כמו גם הממשלות של הקולוניות אשר משבצות את סמל הקולוניה על הדגל. ניסים מוכתמים אחרים כוללים דגלי נמלים ורציפים ממשלתיים, דגל המכס, לויד מלונדון, רשות הדואר הבריטי ומשרד המלחמה הבריטי ומשרדים אחרים. דגלהם של אוסטרליה וניו זילנד הם ניסים כחולים מוכתמים. מספר מועדוני יאכטות רשאים להניף את ניסים כחולים מוכתמים.
בית טריניטי (הממונה על רשות המגדלורים באנגליה, ויילס והמים הטריטוריאליים) מניף את הנס האדום (שדה אדום עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון) מוכתם בסמל הבית, גם מספר מועדוני יאכטות, ספינות סוחר וספינות פרטיות הרשומות בטריטוריות מעבר לים ובמספר ממלכות חבר העמים מניפות נס אדום המוכתם בסמל הטריטוריה.
נס אדום הנקי מכל סמל הוא דגלם של ספינות צי הסוחר הבריטי וספינות פרטיות הרשומות בממלכה המאוחדת. הנס האדום הוא הדגל הנכון להנפה כנס ידידות על ידי ספינה זרה המשייטת במים הטריטוריאליים של הממלכה המאוחדת. ספינות מהטריטוריות שמעבר לים רשאיות להניף נס אדום המוכתם הסל המשובה שלהם.
נס חיל האוויר המלכותי ודגל התעופה האזרחית הבריטית הם דגלים בצבע כחול שמיים עם דגל האיחוד בקנטון. דגל חיל האוויר המלכותי מוכתם בראונדל אדום-לבן-כחול (אשר מעטר את מטוסי חיל האוויר המלכותי) ואילו על דגל התעופה האזרחית מוטבע צלב בצבע כחול כהה ממוסגר בלבן. דגלי פיג'י וטובלו גם כן כי ניסים כחולים מוכתמים בצבע כחול שמיים.
שני דגלים בעלי שדה צהוב נמצאים בשימוש בדרום האוקיינוס השקט, ושניהם מציגים את צלב הדרום. דגלו האישי של מושל ויקטוריה הוא למעשה דגל ויקטוריה בעל שדה צהוב במקום כחול כהה. דגל ניואה, שהיא טריטוריה של ניו זילנד, גם הוא בעל שדה צהוב, השינוי העיקרי בדגל זה הוא חמשת הכוכבים המשובצים על דגל הממלכה המאוחדת אשר בקנטון.
ישנם מספר עדויות לשימוש בנס ירוק המוכתם בנבל בריאן בורו מוזהב במימי אירלנד הבריטית. כיום לא ברור מה היה מעמדו של הדגל והאם היה בשימוש בידי ספינות סוחר איריות בזמן כלשהו.
בשנת 1868, הפכה האדמירליות הבריטית את נס קנדה הכחול לדגל אשר היה בשימוש בידי ספינות הממשל הקנדיות ובשנת 1892 נכנס נס קנדה האדום לשימוש ספינות סוחר קנדיות. בשנת 1870 לערך, השתמשה קנדה, באופן לא רשמי, בנס אדום המוכתם בסמלי הפרובינציות שלה תחת מגן אחד, כדגלה הלאומי ובשנת 1924דבר המלך במועצה הפך את נס קנדה האדום לדגל הרשמי של קנדה והחליף את מגן הפרובינציות בשלט האצולה של קנדה. הנס האדום הוחלף בדגל עלה המייפל בשנת 1965 ובאותה השנה אימצו הפרובינציות ניסים אדומים משלהם כדגלי הפרובינציות כאקט מחאה כנגד ההחלפה.
