המרכז הלאומי לחינוך מדעי (באנגלית: National Center for Science Education, NCSE) הוא ארגון ללא כוונת רווח הממוקם באוקלנד, קליפורניה, ומסונף לאגודה האמריקאית לקידום המדע (American Association for the Advancement of Science). מטרתו היא להפיץ בציבור את הידע בנוגע להיבטים החינוכיים והמדעיים של מחלוקות בנושא לימוד האבולוציה ושינויי האקלים, ולספק מידע ומקורות מידע לבתי ספר, הורים ואזרחים הפועלים לקידום החינוך המדעי בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית. במרכז חברים 4,500 מדענים, מורים, אנשי כמורה ואזרחים ממגוון השתייכויות פוליטיות ודתיות.
המרכז מתנגד להנחלת השקפות דתיות בשיעורי מדע בבתי הספר הציבוריים של ארצות הברית, ופועל לשם כך במגוון יוזמות כגון פרויקט סטיב. המרכז נחשב לארגון האנטי-בריאתני המוביל בארצות הברית.
הקמה
בשנת 1980 החל סטנלי ויינברג, מורה בתיכון באיווה, להקים ועדות ארציות להגנה על החינוך העוסק בתורת האבולוציה, על פי דפוס הוועדות במושבות הבריטיות שלפני המהפכה האמריקאית. מטרתן הייתה להפיץ מידע עבור המעוניינים בכך, לגבי ניסיונותיהם של בריאתנים לחדור למערכות החינוך המדעי ולפעול לשם תגובה פוליטית ברמה המקומית. פעילות זו התפשטה לכדי פעילות התנדבותית ברוב מדינות ארצות הברית, ולשם כך הוקם בשנת 1983 המרכז, לשם הפקתו של עלון הדן בוויכוח בין הבריאתנים לאבולוציוניסטים. בשנת 1987 התמנתה יוג'יני סקוט, בעלת תואר דוקטור באנתרופולוגיה פיזית, לתפקיד מנהלת המרכז.
פעולה
NCSE מספק מידע חינוכי ומדעי בעלונים ובאתר האינטרנט שלו, בנושא אבולוציה וביולוגיה, ומסייע בתיאום פעילויות למאבק בבריאתנים. הוא מנהל מעקב אחר יוזמות חקיקה של מחוקקים בריאתנים בבתי מחוקקים במדינות ארצות הברית השונות,[1] ופועל לחינוך ולהסברה תקשורתית בהסתמך על התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית המחייב הפרדת דת מהמדינה, וכן על שורת פסקי דין שקבעו כי חינוך על פי הנחות בריאתניות המבוססות על כתבי קודש של דת זו או אחרת מפרות את התיקון הראשון (פסק דין טורסקו נגד ואטקינס (אנ'), פסק דין אדוארדס נגד אגילארד, פסק דין סלמאן נגד מחוז קוב (אנ'), פסק דין קיצמילר נגד ועדת החינוך של דובר ועוד).[2]
היסטוריון המדע מייקל שרמר מתאר את אתר האינטרנט של הארגון בתור אחד מ"שני המקורות הטובים ביותר באינטרנט בנוגע לנושא האבולוציה מול הבריאתנות" (השני הוא TalkOrigins Archive) (אנ').[3] המרכז מתנגד לתאוריית "התכנון התבוני" ולתאוריות אחרות שמהוות גרסאות שונות של הבריאתנות.
NCSE נייטרלי מבחינה דתית, נמנע מלצדד בתומכים דתיים או אתאיסטים של האבולוציה ומשתף פעולה עם ארגונים דתיים מקומיים ולאומיים, עם האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית ועם אגודות לאומיות שונות להוראת המדעים.
NCSE מארגן הרצאות של ביולוגים, אנתרופולוגים, פילוסופים ותאולוגים בנושאים הקשורים למדע, לאבולוציה ולחינוך. הוא מארח כנסים ומפרסם דו"חות דו חודשיים, בהם קובצי ניתוחים מדעיים של טקסטים בריאתניים וחוברות הסברה.
בשנת 2005 סייע NCSE בתביעה במשפט "קיצמילר נגד ועדת החינוך של מחוז דובר", משפט בה נבחנה החוקתיות של לימוד הבריאתנות בבתי הספר הציבוריים, והעמיד לרשות התביעה את ספרייתו ובה חומרים עשירים בנושא הבריאתנות. ניק מאצקה (Nick Matzke), מנהל פרויקט המידע הציבורי של המרכז, היה יועץ לתביעה והיה אחראי לגילוי ההחלפה של הביטוי "בריאתנות" בביטוי "תכנון תבוני" בטיוטות של הספר הבריאתני "על פנדות ואנשים" (אנ'), גילוי שמשמעותו הייתה שהתכנון התבוני זהה לבריאתנות בהנחות היסוד שלו. גילוי זה היה חלק מכריע בעדותה של ברברה פורסט (ממנהלות NCSE). עדות זו צוטטה בהרחבה בפסיקתו של השופט ג'ון א. ג'ונס השלישי השופט הפדרלי (מינוי של הנשיא הרפובליקני ג'ורג' ו. בוש משנת 2002), שקבע כי מכיוון שהתכנון התבוני הוא השקפה דתית על ענף הביולוגיה, ואינו השקפה מדעית, אין ללמדו בבתי הספר הציבוריים, הממומנים מכספי המדינה, וזאת עקב ההפרדה בין דת ומדינה המתחייבת בחוקה האמריקאית.
בינואר 2014 סייעו אנשי NCSE לביל ניי להתכונן לעימות עם קן האם במוזיאון הבריאה בקנטקי.[4][5]
חברים ותומכים בולטים במרכז
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
