המצור על ברצלונה (בקטלאנית: Bloqueig de Barcelona) התרחש מאוגוסט עד דצמבר 1808 במהלך מלחמת חצי האי והיה ניסיון כושל של כוחות ספרדים לכבוש מחדש את ברצלונה הצרפתית הכבושה.[1]
רקע
הצרפתים בגווילאומה פיליברט דוזה (אנ') כבשו את ברצלונה ב-29 בפברואר 1808.[1]
במרד 2 במאי (אנ') במדריד, התקוממו האזרחים נגד הצרפתים ב-2 במאי 1808, ושלושה ימים לאחר מכן, לחץ מצד נפוליאון אילץ את פרדיננד השביעי מספרד להחזיר את הכתר לאביו, שמסר אותו לנפוליאון, וזאת כדי לפנות לאחיו ג'וזף בונפרטה ב-10 במאי.
ז'ירונה הספרדית הכבושה המשיכה לחסום את הקשרים מברצלונה לפרפיניאן בצרפת, כאשר דוזה כיתר את ז'ירונה ב-20–21 ביוני 1808 ללא הצלחה וב-24 ביולי-16 באוגוסט, המצור השני שלו על ז'ירונה נכשל שוב.[1][2]
המצור
ב-23 ביולי, יום אחד לפני תחילת המצור השני על ז'ירונה, הגיע המרקיז מדל פאלאסיו בטרגונה בראש אוגדה של חיילי צבא סדיר של ספרד. הגנת ברצלונה הצרפתית כללה רק 3,500 חיילים שווייצרים ואיטלקים שנותרו בפיקודו של הגנרל לקצ'י. ב-31 ביולי אחרון המוצבים הצרפתיים, טירת מונגאט, נכנע והחל המצור על ברצלונה. לאחר המצור השני הכושל על ז'רונה, חזר דוזה לברצלונה ב-20 באוגוסט וכיתור העיר הפך למצור.[1][2]
שחרור
ב-5 בנובמבר, גנרל סן-סיר (General St. Cyr) עם 23,680 חייליו, צעד לעבר ברצלונה. המצור על רוזס (אנ') נמשך מ-7 בנובמבר עד 5 בדצמבר 1808 והסתיים בניצחון צרפתי.[1]
קרב קרדדאו (אנ') המכריע ב-16 בדצמבר 1808 הסתיים בניצחון צרפתי. ב-21 בדצמבר, סן-סיר הביס את הספרדים בקרב המלך מילס (אנ'), והרחיק את הצבא הקטלוני מברצלונה.[1]
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Rickard 2008.
- ^ 1 2 Oman 1902, pp. 70–71.
