ערך זה עוסק בכינוי למלכים מהשושלת המרובינגית (גאליה). אם התכוונתם לכינוי למלכים בממלכת אסטוריאס (חצי האי האיברי), ראו
ממלכת אסטוריאס.
המלכים העצלים (בצרפתית: rois fainéants) היו מלכים מהשושלת המרובינגית שישבו על כיסא המלוכה באופן רשמי, אף כי את המדינה ניהל בפועל המיורדומוס שלא התחשב בדעתם של מלכים אלו.
גם בשלהי התקופה המרובינגית, היה למיורדומוס צורך בלגיטימציה ולכן, במשך 78 שנים המשיכו להמליך מלכים עושי-כלום, מצאצאי כלוביס הראשון בעודם שולטים בפועל בממלכה. הנימוק העיקרי למעשה זה היה דתי, המלכים המרובינגים נחשבו כצאצאי האל הגרמאני הקדם-נוצרי, דרך מרובך המלך המיתולוגי, ואחד מסימני המלוכה היה שיערם הארוך שבאבדם אותו היו מאבדים מכוחם המלכותי. כאשר חשו המיורדומוס שאינם זקוקים עוד למלך שאינו עושה דבר, הכתיר עצמו פפין הגוץ כמלך ויסד את השושלת הקרולינגית.
איינהרד מתאר בספרו "חיי קרל הגדול" את סופה של השושלת המרובינגית:
"משפחת המרובינגים, זו שהפרנקים היו רגילים לבחור מבניה את מלכיהם, התמידה על פי הידע המקובל, עד לימיו של המלך כילדריך אשר הורד מכסאו, גולח ונשלח למנזר, על פי הוראתו של הכוהן הרומי סטיפן. אף כי ניתן לראותו כאחרון בשושלת, הרי היא (השושלת) כבר הייתה חסרת כוח מזה זמן רב ולא היה בה דבר הראוי לציון מלבד תואר מלכותי שהתרוקן מתוכנו. כל עושרה וכל עוצמתה של הממלכה היו נתונים בידיהם של שרי הארמון, המיורדומוס, שבידם הייתה הסמכות העליונה. לא הותירו למלך דבר אלא את שמו, את רעמת התלתלים ואת הזקן העבות. היה המלך יושב על כסאו ומשחק את תפקידו של השליט. מקבל צירים מארצות שונות לראיון ופוטרם מלפניו במענה שלימדוהו, ולאמיתו של דבר ציווהו להשמיע.
נוסף על תואר מלכות בלתי שימושי והכנסה קטנה שהקציב לו המיורדומוס, לא היה למלך רכוש משל עצמו מלבד נחלה קטנה פחותת ערך, ששימשה לו מעון, ובה מספר מועט של משרתים אשר שרתוהו וסיפקו את צרכיו מיבולה. בשעת הצורך היה נוסע כפי שנהגו האיכרים בקרון הרתום לשוורים ורועה בקר משמש כרכב בה. כך היה עליו להתחפש בדרכו לארמון המלוכה או לאספת העם השנתית (המאלוס) וכך חזר לביתו. המיורדומוס ניהל את כל העניינים והיה המחליט בכל שאלות המדיניות הפנימיות והחיצוניות".[1]
המלכים העצלים היו:
מלבד המלכים המרובינגים, זכה גם המלך הקרולינגי האחרון, לואי החמישי, מלך צרפת, בכינוי זה.
בארצות אחרות
מלכים עצלים, או כאלו שהיו שליטי בובה היו במקומות שונים בעולם, בתקופות שונות.
למשל, השליטים האחרונים של האימפריה המוגולית בהודו ששלטו במאה ה-18, ובעיקר שה גהאן השני (אנ'), מוחמד אברהים (אנ'), מוחמד שה (אנ') ושה עלאם השני (אנ'), ישבו אמנם בחצר בדלהי אולם השלטון בפועל היה בידי מפקדי הצבא.
הערות שוליים
- ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, פרק 1.
השושלת המרובינגית
|
מקרא: א' - אוסטרזיה • נ' - נויסטריה • ב' - בורגונדיה (אנ') • אק' - אקוויטניה
כלודיו • מרובך הראשון • כילדריך הראשון (457–481) • כלוביס הראשון (481–511) • כילדברט הראשון (511–558) • כלודומר (511–524) • תיאודריך הראשון (511–533) • תיאודברט הראשון (533–548) • תיאודבלד (548–555) • כלותאר הראשון (511–561) • כריברט הראשון (561–567) • גונתרם (ב' 561–592) • סיגברט הראשון (א' 561–575) • כילפריך הראשון (נ' 561–584) • כילדברט השני (א' 575–595, ב' 592–595) • כלותאר השני (נ' 584; א' ב', 613–629) • תיאודברט השני (א' 595–612) • תיאודריך השני (ב' 595–613, א' 612–613) • סיגברט השני (א', ב', 613) • דגוברט הראשון (א' 623–634; נ', ב', 629–638) • כריברט השני (אק' 629–632) • כילפריך מאקוויטניה (אק' 632) • סיגברט השלישי (א' 634–656) • כילדברט המאומץ (א' 656–661?) • כלוביס השני (נ', ב', 639–657) • כלותאר השלישי (נ', ב', 657–673) • כילדריך השני (א' 662–675; נ', ב', 673–675) • כלוביס השלישי (א' 675–676) • דגוברט השני (א' 676–679) • תיאודריך השלישי (נ', ב', 673; א' 687–690/1) • כלוביס הרביעי (א', ב', נ', 690/1–694/5) • כילדברט השלישי (נ', ב', א', 694/5–711) • דגוברט השלישי (נ', ב', א', 711–715) • כילפריך השני (715–721) • כלותאר הרביעי (א' 717–719) • תיאודריך הרביעי (נ', ב', א', 721–737) • כילדריך השלישי (נ', ב', א', 743–751)
|
|