המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי (IMPACT-SE), לשעבר המרכז לניטור השפעת השלום (CMIP), הוא ארגון ישראלי ללא מטרות רווח העוקב אחר תוכן ספרי הלימוד בבית הספר,[1] במיוחד כיצד הם מחנכים ביחס לדת, חברות, תרבויות, ערכים דמוקרטיים ו'האחר'.[2] המכון בוחן תוכניות לימודים בבתי ספר ברחבי העולם, כדי לקבוע אם החומר תואם את הסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנגזרו מהצהרות והחלטות של אונסק"ו, תוך תמיכה בשינוי תוכני הלימוד כאשר הדבר נדרש. הארגון מאמין שיש לנצל את החינוך כדי לעודד סובלנות, פלורליזם ודמוקרטיה, ולקדם אמצעי שלום לפתרון סכסוכים.[1]
פעילות והשפעה
הארגון מנתח ספרי לימוד, מדריכי מורים ותוכניות לימודים מרחבי העולם, בדגש על המזרח התיכון ומדינות מערביות. דוגמאות לכך כוללות דיווחים מעמיקים על מצרים,[3]טורקיה,[4] ארצות הברית,[5] ישראל,[6]הרשות הפלסטינית,[7]איראן[8] וקנדה.[5] דוחות אלה בחנו מגוון נושאים, כולל עמדות כלפי שלום, סובלנות, דמוקרטיה ובני מיעוטים.
ההשפעה של דוחות אלה כללה את החלטה של הפרלמנט האירופי בשנת 2018 להקפיא[9] מרכיבים במימון הרשות הפלסטינית עד שתואמת תוכניות הלימודים לסטנדרטים הבינלאומיים. אותו דו"ח של הארגון הוביל לשאלות שהועלו בפומבי על מימון דומה מממשלות בשווייץ,[10] גרמניה[11] ובריטניה.[12]
בישראל, הדיווח של הארגון הוביל לניתוח תקשורתי של כשלים במערכת החינוך החרדי במימון ציבורי.[13] הארגון גם הוזמן לסייע ביצירת תוכנית לימודים לילדים פליטים סורים המחפשים מקלט ביוון.[14]
ביקורת על תכנים של אונר"א
מחקרים של המכון מצביעים על תוכן בעייתי בספרי הלימוד של אונר"א ושל הרשות הפלסטינית, הכולל הסתה לאלימות, גלוריפיקציה של טרוריסטים ופיגועי התאבדות, דמוניזציה של ישראל ועידוד אנטישמיות. מחקרים אלה מצטרפים להערכות של גופים וחוקרים נוספים מישראל וממדינות מערביות אחרות שחקרו את תוכני הארגון וגרמו לביקורת על הארגון, דרישות לשינוי תוכני הלימוד בו ובחינת המשך המימון שלו על ידי המדינות התורמות.[15]
בינואר 2021 התגברה הביקורת מצד מספר מדינות מערביות על ההסתה והאלימות בספרי הלימוד של הארגון, בעקבות דו"ח של המכון. הדו"ח תיאר תוכני שנאה בספרי הלימוד של אונר"א. הילדים ברצועת עזה נקראו "להגן על המולדת בדם". השנאה לישראל מופיעה בכל תוכני הלימוד. לדוגמה בעיה במתמטיקה המבקשת מתלמידים לזהות את המספר הנכון של חללים מהאינתיפאדה הראשונה. דוגמה אחרת היא התייחסות לארץ ישראל כאל "פלסטין" ללא שישראל מופיעה על המפה. כאשר ישראל מוזכרת היא מכונה בדרך כלל "האויב" או "הכיבוש הציוני", תוך הפרה של עקרונות הנייטרליות של האו"ם שאונר"א אמורה לתת להם עדיפות. הדו"ח מציין תאוריות קונספירציה המופצות בחומר החינוכי - לדוגמה טענות כי "הציונים" הציתו בכוונה את מסגד אל-אקצא או טענה כי ישראל משליכה בכוונה פסולת רדיואקטיבית ורעילה בגדה המערבית. מנכ"ל הארגון פיליפ לזריני טען בתגובה בדיון בפרלמנט האירופאי כי "אין מקום לכל הוראה שתעודד אלימות, אפליה, גזענות ואנטישמיות".[16] מספר ימים לאחר מכן טענה אונר"א כי היא נוקטת אמצעים כדי להתמודד עם גלוריפיקציה של "שהידים" וקריאות לג'יהד שהופיעו בספר לימוד שלה וכי מדובר ב"טעות".[17] לזריני טען כי הספרים יוחלפו במהירות בחומרים שמתאימים לערכי האו"ם.[18]
בתגובה לפרסום, בסוף ינואר 2021, הודיעו קנדה ואוסטרליה על פתיחת חקירות מול הארגון ובריטניה אישרה שחומרי הלימוד מכילים חומרים מסיתים.[15][18] בתגובה סגרה אונר"א את הגישה לחומרי הלימוד שהיו עד אז באתר שלה.[15] באפריל 2021 העביר האיחוד האירופי גינוי חריף של אונר"א, בגין שימוש בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות מול ישראל ומול יהודים. האיחוד גם התנה את המשך מימון הארגון בהתאמת תוכני החינוך לערכי האו"ם של שלום וסובלנות.[15]
במאי 2022 גינה האיחוד האירופי בהחלטה תקדימית את סוכנות הפליטים על שימושה בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ולאלימות נגד ישראל ונגד יהודים בבתי הספר של האו"ם בגדה המערבית ובעזה,[19] וקיצץ כ-40% מתמיכתו השנתית בארגון.[20] ביולי 2022 פרסם ארגון UN WATCH דו"ח המתעד 113 מקרים של הסתה לאנטישמיות וטרור בקרב מורים ופעילים באונר"א, רבים מהם מורים מהרשות הפלסטינית, בהם גם פרסום תכנים נאו-נאצים.[21]
במרץ 2023 יצא ד"וח של United Nations Watch, ארגון זכויות אדם בלתי-ממשלתי עצמאי, ושל המכון. הדו"ח מצא כי מורים ובתי ספר של אונר"א קוראים בקביעות לרצוח יהודים וליצור חומרי הוראה המפארים את הטרור, מעודדים מות קדושים, עושים דמוניזציה לישראלים ומסיתים לאנטישמיות, שנאה ואלימות. הדו"ח חשף 47 מקרים חדשים של הסתה על ידי צוות אונר"א, תוך הפרה של המדיניות המוצהרת של הסוכנות שהיא אפס סובלנות לגזענות, אפליה או אנטישמיות בבתי הספר ובחומרי החינוך שלה. הדו"ח הוצג בפגישה בקונגרס האמריקני, ששוקל חקיקה חדשה בבית הנבחרים ובסנאט לקיצוץ המימון לאונר"א.[22]
לפי מרכוס שף, מנכ"ל המכון, בעוד ברוב המדינות הסוניות התכנים נגד ישראל ויהודים עברו תהליך של התמתנות, ברשות הפלסטינית ואונר"א התכנים הלכו והקצינו, במיוחד מאז 16–2014. תוכנית הלימודים לא כוללת שום אפשרות לשלום, וכוללת גם אנטישמיות, האדרה של אלימות, וגלוריפיקציה של ג'יהד ושל הקרבת החיים לשם המאבק הפלסטיני.[15]
מתודולוגיה
הארגון מיישם סטנדרטים מתודולוגיים לדיווח שלו, המבוססים על הצהרות והחלטות של אונסק"ו ושל האו"ם. זוהי גרסה מתומצתת של הסטנדרטים לשלום וסובלנות בחינוך בית הספר:
כבוד: תוכנית הלימודים צריכה לקדם סובלנות, הבנה וכבוד כלפי ה"אחר", תרבותו, הישגיו, ערכיו ואורח חייו.
אחר אינדיבידואלי: תוכנית הלימודים צריכה לטפח התקשרות אישית לאחר כפרט, רצונו להיות מוכר, נאהב ומוערך.
ללא שנאה: תוכנית הלימודים צריכה להיות נקייה מניסוחים, דימויים ואידאולוגיות העלולות ליצור דעות קדומות, תפיסות מוטעות, סטריאוטיפים, אי הבנות, חוסר אמון, שנאה גזעית, קנאות דתית ושנאה לאומית, כמו גם כל צורה אחרת של שנאה או בוז לקבוצות אחרות או עמים.
עשיית שלום: תוכנית הלימודים צריכה לפתח יכולות ליישוב סכסוכים לא אלים ולקדם שלום.
מידע ללא משוא פנים: חומרים חינוכיים (ספרי לימוד, חוברות עבודה, מדריכים למורים, מפות, איורים, עזרים) צריכים להיות עדכניים, מדויקים, מלאים, מאוזנים וללא דעות קדומות, ולהשתמש בסטנדרטים שווים כדי לקדם ידע והבנה הדדיים בין עמים שונים.
מגדר: תוכנית הלימודים צריכה לטפח שוויון וכבוד הדדי בין נשים וגברים. עליה להימנע מתפקידי מגדר סטריאוטיפיים.
שגשוג ושיתוף פעולה תקינים: תוכנית הלימודים צריכה לחנך להתנהלות כלכלית תקינה ובת קיימא ולשמירה על הסביבה עבור הדורות הבאים. היא צריכה לעודד שיתוף פעולה אזורי ומקומי לשם כך.
פרסומים
פרסומים של המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי כוללים:
ספרי לימוד פלסטיניים: תוכנית הלימודים החדשה של הפלסטינית: עדכון 19–2018 – כיתות א'-י"ב (פורסם בספטמבר 2018)[7]
ספרי לימוד סוריים: זהות לאומית סורית: ספר לימוד מחדש של בית הספר במהלך מלחמת האזרחים (פורסם ביולי 2018)[23]
ספרי לימוד טורקית: תוכנית הלימודים של טורקיה תחת ארדואן: ההתפתחות של הזהות הטורקית (פורסם בנובמבר 2016)[4]
ספרי לימוד איראניים: חינוך איראני: המהפכה המתמשכת (פורסם ב-2016)[24]
ספרי לימוד בארצות הברית וקנדה: בין שריעה לדמוקרטיה: חינוך אסלאמי בצפון אמריקה (פורסם במרץ 2016)[25]
ספרי לימוד מצריים: הנחלת אידיאלים איסלאמיסטיים במצרים (פורסם בסתיו 2015)[26]
ספרי לימוד ישראלים: שלום, סובלנות וה"אחר" הפלסטיני בספרי לימוד ישראליים ( פורסם 2009–2012)[27]
ספרי לימוד מצריים: יהודים, נוצרים, מלחמה ושלום בבית הספר המצרי (פורסם במרץ 2004)[28]
ספרי לימוד איראניים: היחס ל"אחר" ולשלום בבית ספר איראני ספרי לימוד ומדריכי מורים (פורסם באוקטובר 2006)[29]
ספרי לימוד ישראלים: ערבים, פלסטינים, אסלאם ושלום בספרי הלימוד הישראליים (יצא לאור 2000–2001, עודכן 2001–2002 מתוך ערבים ופלסטינים בספרי לימוד ישראליים)[30]
ספרי לימוד פלסטיניים: ספרי לימוד פלסטיניים: מערפאת לעבאס וחמאס (פורסם במרץ 2008)[31]
ספרי לימוד בערב הסעודית: המערב, נוצרים ויהודים בספרי בית ספר ערב הסעודית (פורסם בינואר 2003)[32]
כלי תקשורת
דיווחים בתקשורת הכוללים את עבודת המכון לניטור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית הספר כוללים:
Der Bund (שווייץ), UNO-Shulbucher verherrlichen Terroristen (ינואר 2019)[10]
ג'רוזלם פוסט (ישראל), "ועדת הפרלמנט האירופי מצביעות להקפאת 15 מיליון אירו לרשות הפלסטינית על רקע הסתה של ספרי לימוד" (ספטמבר 2018)[9]
סאנדיי טיימס (בריטניה), בריטניה נותנת 20 מיליון פאונד עבור בתי ספר המפארים את הקדושים והג'יהאד (אפריל 2018)[33]
La Libre (בלגיה), "Quand des manuels scolaires palestiniens promeuvent le martyre: la Belgique impliquée" (נובמבר 2017)[34]
ניוזוויק, "מדוע מלמדים ילדים פלסטינים לשנוא?" (מרץ 2017)[35]
