ערך זה עוסק בפיוט. אם התכוונתם לברכה שיש לומר על היין במוצאי שבת ויום טוב, ראו הבדלה.

הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל הוא שמו של פיוט, המושר לאחר הבדלה במוצאי שבת בקרב קהילות רבות בעם ישראל. בנוסף, קיים פיוט המשך למוצאי יום הכיפורים. זהות מחבר הפיוט אינו ידועה.

כותב הפיוט אינו ידוע, בראשי תיבות (אקרוסטיכון) של הבתים מופיע השם יצחק הקטן, וכנראה שמקורו קדום ביותר. פרופסור יונה דוד מצא שיר דומה לזה כסליחה לרבי יצחק אבן גיאת בקובץ שיריו, אך ייחוס זה גם לא אושר.^[2]

במחזור ויטרי כבר מופיע פיוט זה, והוא אף מוזכר כבר בספרי הראשונים, ה"מרדכי"^[3] כתב "ושמעתי אומרים שאותו פיוט "המבדיל בין קדש לחול" נתקן כדי לאומרו בביהכנ"ס במוצאי יוה"כ שחל בשבת".

חלקו השני של הפיוט המתחיל במילים "א-ל פודה" נכתב ככל הנראה על ידי מחבר אחר, ואת החלק האחרון שמוסיפים במוצאי יום כיפור רבים מייחסים לאר"י הקדוש.

בתפוצות ישראל נהוג לזמר את חלקו הראשון במוצאי שבת לאחר הבדלה, ובקצת קהילות^[4] ממשיכים גם את חלקו השני (א-ל פודה...), ואת החלק נוסף - במוצאי יום הכיפורים. החת"ם סופר כותב שהוא נוהג לזמר פיוט זה במוצאי שבת כפי המנהג, אך הוא משער שהפיוט נתקן לאומרו במוצאי יום כיפור בלבד^[5]. יש שנהגו לאומרו רק במוצאי יום כיפור שחל בשבת.

בחלק מקהילות האשכנזים אומרים את הבית הראשון של הפיוט כחלק מהסליחות של תפילת נעילה אם יום הכיפורים חל בשבת.^[6]

ישנם פקפוקים על מקוריות הנוסח "כספנו ירבה כחול". במחזור ויטרי ובסידורים בנוסח הספרדים הנוסח היה "זרענו ירבה כחול" ללא המילה כספנו.^[7]

טענה נוספת היא שלשון הפיוט מבוסס על הפסוק "והרבה ארבה את זרעך.. וכחול אשר על שפת הים" (בראשית כב, יז) שבו לא מוזכר ריבוי כסף וזהב. הצעות חלופיות למקור לנוסח כספנו הובאו מהפסוק "וכסף וזהב לא ירבה לו" (דברים יז, יז)^[8] או מהפסוק "ירבה כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו" (ישעיה מח, יט).^[9]

וכך העיר הרב שם טוב גאגין בספרו 'כתר שם טוב':

האמת שלא תמצא תיבה זו בסדורים הקדמונים ובמחזור ויטרי ששם הובא שיר זה לא תמצא תיבה זו מוזכרת, ובלי ספק שהיא הוספה מאוחרת. ולפי דעתי אין הדבר נכון להתפלל על ריבוי הכסף.

וזכורני שאיש מלומד מהגויים נתרעם עמי על תיבה זו, ואמר כי בזה יתן יד ללצים ולאויבים של ישראל לומר שהיהודים הם כל כך להוטים על ריבוי כסף שמתפללים עליה.

— כתר שם טוב, לרבי שם טוב גאגין, חלק א-ב עמוד תפא

בשם הגר"א הובא תיקון של "זרענו ושלומנו ירבה כחול" על שם "שלום רב".^[10]

בדור האחרון היו ששינו במכוון את הנוסח כדי להתאים אותו לתקופה.

כיום שינינו את מילות פיוט "ההבדלה" ואנו שרים "זרענו וצאננו ירבה כחול" במקום "זרענו וכספנו".

— נתן אלתרמן, במאמר שפורסם במעריב ב-1968 תחת הכותרת ההון והרקע^[11]

מלבד הפיוט המוכר, ישנו חלק נוסף שייתכן שהוא ממחבר אחר מתקופה מאוחרת יותר, ובקהילות שונות נוהגים להוסיפו:

אֵל פּוֹדֶה מִכָּל צָר, קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר, יָדְךָ לֹא תִקְצָר, לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה. המבדיל...

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל, יָבוֹאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל, קוּמוּ רֹנוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה. המבדיל...

(מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל, וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל, בְּכָל יוֹם וּבְכָל לָיְלָה. המבדיל...)

תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב, רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה. המבדיל...

(יְבוֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה, מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה, כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה, לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. המבדיל...

הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם, יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם, יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם, וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. המבדיל...)

בסידור האר"י מופיע המשך לפיוט זה, או שהוא פיוט בפני עצמו, מיוחד למוצאי יום הכיפורים, בלשון זו:

יְצַו ה' חַסְדּוֹ, לְמַעַן יַעֲקֹב עַבְדּוֹ, יְחִידוֹ חֶלְקוֹ יִנְחוֹל, לְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, עַם זֶה אֲשֶׁר עָשָׁקוּ, וְעוֹשְׁקֵיהֶם יִבְחוֹל, וְזַרְעֵנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשוּ, וְעִמָּדִי יִנֳגְשׂוּ, עַל רָאשֵׁינוּ יָחוּל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

קָדוֹש וְנוֹרָא מוֹשִׁיעֲכֶם, נָשׂוֹא יִשָּׂא לִפְשָעֵיכֶם, לֹא נִירָא וְלֹא נִדְחֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, וּבְרָאשֵיכֶם אֱלֹהֵיכֶם, יְהַלְּלוּ שְׁמוֹ בְּמָחוֹל, וְזַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל.

במחזור ויטרי חלק זה מופיע כהמשך לפיוט בתחילת פיוטי מוצאי שבת.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: המבדיל בין קודש לחול

• מילות השיר "המבדיל בין קודש לחול" והאזנה לו באתר זמרשת
• הפיוט המבדיל בין קודש לחול, באתר הפיוט והתפילה