הלן מירס נולדה ב־21 בדצמבר1872 באושקוש, ויסקונסין, בתם של ג'ון הול מירס ואליזבת פרנסוורת מירס (משוררת, בשם עט "נלי ווילדווד", המכונה המשוררת הראשונה של ויסקונסין) [2] הלן הייתה האחות הצעירה מבין שלוש אחיות. הלן למדה בבית הספר הממלכתי באושקוש, ואמנות בעיר ניו יורק.
ההצלחה הראשונה שלה, לפני ההכשרה רשמית באמנות, היה הפסל "גאון מוויסקונסין", יצירה שהוזמנה על ידי מדינת ויסקונסין כשהייתה רק בת 21. היצירה הוצגה בבניין ויסקונסין בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893[4]. פסל השיש בגודל 2.7 מ ' הוא שוכן כעת בבירת המדינה של ויסקונסין. גם היא וגם הפסלת ז'אן פונד כורה נקראו "אמני הבית" בבניין ויסקונסין, וכאן היא יצרה את "הגאון מוויסקונסין", בעוד ז'אן כורה הפיקה את הפסל "קדימה". מירס הייתה אחת מקבוצות של פסלות שעבדו אצל לורדו טאפט בהכנת הפיסול לתערוכה הקולומביאנית העולמית.
הן מירס, הגאון מוויסקונסין, 1893
בשנת 1907, מירס ואחותה, הסופרת מרי מירס, היו המתיישבות הראשונות במושבת הסופרים מק דואל.[5]
עבודות חשובות
העבודות החשובות ביותר שלה כוללות פסל שיש של פרנסס א. וילארד (1905, קפיטול, וושינגטון) הכלול באוסף אולם הפסלים הלאומי. תבליטי דיוקן של אדוארד מקדואל (מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק); ואוגוסטוס סנט גאודנס. פורטרטים של ג'ורג' רוג'רס קלארק ויליאם (מוסד סמיתסוניאן, וושינגטון).
בשנת 1904 זכה הפסל "מעיין החיים" שלה (בתערוכת סנט לואיס) במדליית ארד. היא עשתה את ניו יורק למקום מגוריה והציגה שם ובשיקגו.
פסל ויסקונסין
בשנת 1910 ניסה ג'ורג' פוסט, אדריכל קפיטול מדינת ויסקונסין, לשכור את שירותיו של הפסל הידוע דניאל צ'סטר פרנץ' כדי ליצור פסל של ויסקונסין שיוצב בראש הכיפה בבניין. פרנץ, דחה את ההצעה ופוסט המליץ על הלן מירס לתפקיד. מתוך אמונה שיש בידה את החוזה, היא החלה לעבוד על דוגמאות. בסופו של דבר היא יצרה שלושה דגמים, כאשר שניים מהם קיבלו משוב מהנציבות. [6] באוגוסט 1911 טען פוסט כי מירס לא תוכל להשלים את העיצוב במסגרת הזמן שלהם, ובסופו של דבר הוועדה בחרה בפרנץ שישלים את הפסל.
הלן מירס, סקיצה לפסל מזרקה מים - שלווה ושקט
למירס שילמו 1,500 דולר עבור העבודה שכבר ביצעה, אולם אובדן העמלה היה הלם שממנו מעולם לא התאוששה.
מוות
בעקבות הכישלון סביב פסל קפיטול ויסקונסין, בריאותה של הלן מירס התדרדרה, כמו גם מצבה הכלכלי. היא נפטרה ממחלת לב ב-1 בפברואר1916, בגיל 43. [7]
בזמן מותה היא עבדה בסטודיו שלה בכיכר וושינגטון, בגריניץ' וילג'.
