ילד מנופף בשמיכת מילוט באירוע תמיכה בהכנסה בסיסית לכול שהתקיים בברלין ב-26 באוקטובר 2019. באותו יום צעדו אלפי אנשים בלמעלה מ-20 ערים ברחבי העולם להבעת תמיכה במדיניות ההכנסה הבסיסית לכול.
הכנסה בסיסית לכול (באנגלית: Universal Basic Income) היא שיטה כלכלית שמציעה תשלום אחיד המשולם על ידי המדינה במועדים קצובים לכל אדם בוגר בחברה באופן שאינו תלוי במידת עושרו או עוניו.[1] במקום שירותי הרווחה והתשלומים שאמורים להבטיח שאנשים לא ישקעו בעוני עמוק, בעיקר במדינות מפותחות, השיטה מתבססת על כך שלכולם תהיה הכנסה מינימלית. לדעת תומכיו של הרעיון, כיוון ש"תוכניות הסעד בעולם המערבי נכשלו[2]" יש צורך לפשט ולהחליף אותן בתוכנית ישירה של הכנסה בסיסית לכל אזרח.
הכנסה בסיסית אמורה להיות משולמת בקביעות, במזומן ועל בסיס אישי לכל אדם בגיר. היא אינה דורשת מבחני הכנסה וגם לא התחייבות לבצע עבודה כלשהי.[3]
לרעיון ההכנסה הבסיסית שלוש מטרות עיקריות: הראשונה - להעניק לאנשים חופש ללא תנאי לחיים בעלי משמעות. השנייה - למגר את העוני וחוסר השוויון. והשלישית - לבטל את שיטות הסעד הקיימות, שלדעת תומכי הרעיון הן "מאוד לא יעילות, בירוקרטיות ומשפילות עבור הנזקקות והנזקקים להן".[4]
היסטוריה
פוסטר ענק בז'נבה: "מה היית עושה אם היו דואגים להכנסתך?". הכרזה בגודל 8,115.53 מ"ר נקבעה במאי 2016 על ידי ספר השיאים של גינס ככרזה הגדולה בעולם.
הרעיון אינו חדש. הוגה הדעות תומאס פיין כתב בשנת 1797 כך: הצעתי היא לייצר קרן לאומית אשר תשלם לכל אדם בהגיעו לגיל 21 סכום של 15 ליש"ט. התשלום יהיה לכל, לעניים וגם לעשירים[דרוש מקור]. גם הכלכלן ג'ון סטיוארט מיל תמך בתשלום לכל.[5]
הסופרת וירג'יניה וולף כתבה בספרה חדר משלך כי התאפשר לה להקדיש זמן לכתיבה ספרותית רק לאחר שזכתה (בירושה מדודתה שעל שמה היא נקראה ואשר נהרגה מנפילה מסוס) במענק של 500 לירות שטרלינג בשנה לכל ימי חייה.
מרטין לותר קינג דרש תוכנית חירום שתספק עבודה לכל מי שזקוק לה, ואם הדבר לא מתאפשר כי אז הכנסה מובטחת שנתית שתאפשר תנאי חיים בטוחים והוגנים.[6]
הכלכלן הליברטריאןמילטון פרידמן הציע תקצוב ממשלתי להכנסה בסיסית מינימלית באמצעות מס הכנסה שלילי. הוא נימק זאת בצורך של כל אדם לקבוע בעצמו ועם משפחתו איך להשתמש בתקציב שעומד לרשותו, בלי התערבותם של פקידי הסעד. כמו כן הוא טען שהכנסה בסיסית תגרום לצמצום הבירוקרטיה ותעודד את האנשים לעבוד ולהרוויח יותר, מתוך ידיעה שגם אם יפסיקו בעתיד את העבודה מסיבה כלשהי, תמיד מובטחת להם הזכאות להכנסה בסיסית. לדבריו, תוכנית שמבטיחה לכולם אותו דבר באופן שוויוני עדיפה על מערכת הסעד הקיימת, אשר גורמת לפירוד בין אוכלוסיות ומגזרים.[7]
גאי סטנדינג הציע את ההכנסה הבסיסית לכל כמנגנון אותו כינה 'פוליטיקה של גן עדן' שאמור לתת מענה להתרחבותו של מעמד הפרקריאט על חשבון מעמד העובדים השכירים. מעמד חדש זה נעדר ביטחון תעסוקתי וכלכלי ומודר ממנגנונים שונים של זכויות סוציאליות. מודל ההכנסה הבסיסית לטענתו מציע חלוקה מחדש של הביטחון החברתי והכלכלי. מהלך זה לדבריו יוכל להרחיב גם את הפנאי החברתי הנחוץ בין היתר לעבודה שאינה בשכר - לרבות התנדבות, השתתפות בחיים הפוליטיים, ועבודת השיעתוק החברתי (עבודה שאיננה מוגדרת כתעסוקה ושאין שכר בצידה הנחוצה לקיום החברה, דוגמת גידול ילדים, טיפול). דבר זה לדבריו יוכל לצמצם את המתחים והתסכול המצטברים בפריקריאט ודוחפים אותו לעבר פוליטיקה לאומנית ולא דמוקרטית או סמכותנית.[8]
לצד זאת, טען סטנדינג כי ניתן לקבוע הכנסה בסיסית המשתנה באופן אנטי-מחזורי, במטרה להפחית את התנודתיות בכלכלה - כך שבעיתות צמיחה מצטמצמת ההכנסה הבסיסית (לאור שפע ההזדמנויות) ובעיתות מיתון היא מתרחבת. למנגנון זה הציע גם את השם דיווידנד חברתי וטען שניתן להתייחס אליו כאל תשואה על השקעות חברתיות שנעשו בעבר (של הדורות הקודמים), בדומה ליחס לירושה פרטית.[8]
הכנסה ועבודה
מיצג 'רובוטים' בציריך התומכים בהכנסה בסיסית אוניברסלית על רקע ההנחה שכמות העבודה הנחוצה צפויה לקטון עם ההתפתחות הטכנולוגית. (בשלטים: 'הכנסה בסיסית בקרוב' ו'אנחנו אוהבים בני אדם')
חתן פרס נובל לכלכלהג'וזף שטיגליץ אומר שהמדינה צריכה להיות מחויבת לזכות של כל אזרח לעבוד תמורת שכר הוגן. בעשרות השנים האחרונות יעילות כלכלת השוק יורדת ככל שהשוק נשלט בידי בינה מלאכותית, שמכוונת כדי לייצר רווחים לבעלי ההון על חשבון האנשים שמשתכרים מעבודה. גם כאשר הממשלה משקיעה במחקר ופיתוח, מירב ההכנסות מהפיתוח מגיעות לבעלי ההון. לכן יש למצוא דרך לחלוקה יותר נכונה של הרווחים.[9]
מעורבות הטכנולוגיה בעבודה רק תלך ותגדל. צפוי כי בעתיד הקרוב יחסית תוכנות ורובוטים ימלאו את מקומם של בני אדם בתחומים רבים ועקב כך צפויה האבטלה[10] לעלות מאוד. דבר זה, המכונה "אבטלה טכנולוגית",
יחייב את המדינה למצוא מנגנונים חדשים שיתאימו למציאות החדשה ויעניקו משמעויות חדשות לקשר שבין עבודה לכסף. העבודה אינה רק מקור הכנסה, אלא גם גורם המעניק משמעות לאדם.
יישום הרעיון
יישום הרעיון מחייב דיון ביעילותו ובהיתכנותו הכלכלית. כמו כן נדרש לבחון - מהי ההגדרה להכנסה 'בסיסית' ועל אילו צרכים עליה לענות? שאלה נוספת היא האם ההכנסה הבסיסית מבקשת להחליף תשלומים אחרים שהמדינה מעניקה לתושבים.[11] תשובה אפשרית היא שהמודל יכול להחליף את קצבאות הקיום כגון דמי מחלה או דמי אבטלה, וכן את הקצבאות האוניברסליות כגון קצבת ילדים, לידה וזקנה. המודל אינו מהווה חלופה לקצבאות תפקוד המפצות אדם בעל צרכים מיוחדים כגון נכות, הזקוק להתאמות שונות לצורך הקיום היום יומי כמו סיעוד או אמצעי ניוד.[12] מובן שעל כל מדינה המבקשת ליישם את המודל מוטל לעצב אותו באופן המתאים לאופי הפעילות הכלכלית והחברתית בה.
דוגמה לטענה מצד המתנגדים: אין שוויון בין בני האדם. לכל אחד יש צרכים ייחודיים. אם כולם יקבלו הכנסה זהה בלי לעבוד תמורתה אז המערכת החברתית של ערבות הדדית תקרוס.[13] טענה נוספת: רעיון זה אינו ניתן ליישום, שהרי עלותו במדינה קטנה כמו ישראל צפויה להגיע למאות מיליארדישקלים.
ניסויים בקנה מידה קטן במודל זה נערכו כבר בעבר בקנדה ובארצות הברית, וכן במדינות מתפתחות בהודו, דרום אמריקה ואפריקה.[12] בשווייץ הוצע פעמיים במסגרת משאל עם ליישם את המודל באופן נרחב, אולם בשתי הפעמים ההצעה נדחתה.[14]
בפינלנד
ב-30 במרץ 2016 פרסם המכון לביטוח חברתי בפינלנד דו"ח מקדים בנושא הכנסה בסיסית לכול. הדו"ח כולל מספר מודלים של הכנסה בסיסית, כולל בין השאר תשלום לכול ללא תנאי שיתבצע במקום תשלומי ההטבות הקיימות, תשלום חלקי ומס הכנסה שלילי. הוועדה המליצה לאמץ מודל חלקי של הכנסה בסיסית לצורך ההתנסות הראשונית. מודל זה יאחד לדעת חברי הוועדה את מירב היתרונות המקיימים ביטחון סוציאלי בסיסי ולא יפגע ביתרונות שמושגים באמצעות רווח מעבודה. הומלץ לקיים ניסויים מסוגים שונים לבחינת המודל, חלקם בקנה-מידה לאומי וחלקם בקנה-מידה אזורי.[15]
בינואר 2017 החל בפינלנד ניסוי שכלל כ-2,000 אנשים שהוגרלו מקרב האזרחים אשר קיבלו בעברם דמי אבטלה או קצבה אחרת מהמדינה. במסגרת הניסוי, קיבלו המשתתפים סכום חודשי בלתי תלוי ופטור ממס בסך 560 יורו.[16]
בפברואר 2019 התפרסמו תוצאות חלקיות של הניסוי הפיני.[17] נעשתה השוואה בין קבוצת מקבלי ההכנסה הבסיסית לבין קבוצת ביקורת. בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל בתחום התעסוקה. בקבוצת ההכנסה הבסיסית נמצאו רמת שביעות רצון מהחיים, תחושת רווחה, תחושת ביטחון בעתיד ותפיסת בריאות נפשית טובה יותר באופן משמעותי מאלה של קבוצת הביקורת.
בישראל
בישראל עולות מידי פעם הצעות להפעלת הכנסה בסיסית במסגרת ניסוי שיאפשר את בחינתו ביחס לאופי החברה הישראלי.[12] ב-2018 פרסם מכון המחקר פורום קהלת מחקר והצעה המפרטת כיצד ניתן ליישם מודל של הכנסה בסיסית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.[18]
בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, בשנים 2020–2021
במהלך שנת 2020, התפרצה ברוב מדינות העולם מגפת הקורונה. השלכותיה הישירות של המגפה, החולי והתמותה ממנה, כמו גם צעדים פוליטיים ומסחריים חריפים שהוטלו על הציבור במדינות השונות לצמצום התפשטות הנגיף (כגון סגרים ובידודים), הביאו לצורך ביישומם של פתרונות כלכליים מקוריים. מדינות רבות ניצלו הזדמנות זו, על מנת לבחון 'יישום רך' של רעיון ההכנסה הבסיסית לכל.
בישראל ניתנו על ידי הממשלה לאזרחים מספר סוגי מענקים והלוואות, אשר היו להם קווי דמיון מסוימים להכנסה בסיסית לכל, אם כי בקנה מידה מצומצם ביותר. היו מי ששיבחו פעולות אלה כצעד בכיוון כלכלי נכון, ואחרים ביקרו המהלך כ"פופוליזם" פוליטי[19][20]. היו גם מי שקראו ליישום מלא של הכנסה בסיסית לכל בישראל, על רקע המשבר.[21] עם זאת, ממשלת ישראל באותן שנים לא התבטאה רשמית באשר לרצונה לנקוט בצעד שכזה.
בארצות הברית הביעה חברת הקונגרסאלכסנדריה אוקסיו-קורטז תמיכה בהפעלת הכנסה בסיסית לכול, כאמצעי זמני לצורך היחלצות מהמשבר הכלכלי.[22] הנשיא דונלד טראמפ וממשלו, העבירו מספר קטן של תשלומי חירום לכלל האוכלוסייה, אך לא הרחיבו את המנהג.
בקנדה, הממשלה סיפקה תשלומי חודשיים לאוכלוסיות רבות בשם CERB ו-CRB, אשר תפקדו כמעין הכנסה בסיסית חודשית (אם כי לא לכל), לתקופות מוגבלות של מספר חודשים בכל פעם.
באיטליה התפרסמה עצומה הקוראת לממשלה להפעיל הכנסה בסיסית לכול לעת חירום. העצומה קוראת לפשט את הנהלים והקריטריונים לקבלת סיוע מהמדינה.[23]
שר הכלכלה בספרד הודיע על כוונה להפעיל הכנסה בסיסית קבועה לכל האזרחיות והאזרחים. בסוף חודש אפריל הודיעה הממשלה שבכוונתה להתחיל מתכונת מצומצמת של יזמה זו כבר בחודש מאי.[24]
בברזיל הוכרז בתגובה למצב החירום על הכנסה בסיסית של 600 ריאל לחודש לכל אדם בוגר. ההחלטה תקיפה מתחילת המשבר ולמשך שלושה חודשים, עם אפשרות להארכה.[25]
אפשר כי צעדיהם של המדינות והפוליטיקאים, הושפעו משדלנותם של מספר ארגונים בנושא.
(Basic Income Earth Network) BIEN, ארגון בינלאומי להכנסה בסיסית לכול, גם הוא פרסם שורה של יוזמות הכנסה בסיסית במדינות שונות בעולם, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם בתחילת שנת 2020.
ביקורת
רבים ממבקרי המודל טוענים שעלולה להיווצר פגיעה במוטיבציה לעבודה, וכן במוטיבציה של האזרחים להכשיר את עצמם לעבודה מקצועית, ולהסתגל לשוק העבודה המשתנה במאה ה-21.
טענה נוספת היא כי לא נבחנה התועלת השולית של מענק בלתי תלוי לכל אזרח - לעומת השקעות ממוקדות של אותו הכסף בצורכי משק שונים: תשתיות, חינוך, בריאות או רווחה.[12]
לקריאה נוספת
גאי סטנדינג, הפרקריאט - המעמד המסוכן החדש, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2021
^John Stuart Mill, “Of Property,” in Principles of Political Economy With Some of Their Applications to Social Philosophy. ראה אור בעברית, בתרגום ב' זיו "עקרונות הכלכלה המדינית והתאמתם לפילוסופיה החברותית היצרנות". יצא לאור מטעם בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, 1941 לערך. NLI 990019985900205171
.jpg)
