היערכות לרעידות אדמה באתרי ונכסי מורשת תרבות היא מכלול הפעולות והנחיות העשויות להפחית ולמזער את הנזקים באתרים היסטוריים וארכאולוגיים ובנכסי מורשת תרבות (מוזיאונים, חפצים וממצאים) לרבות אתרי מורשת לאומיים וכן אתרי מורשת עולמיים.

אתרי ונכסי המורשת התרבותית הם ממצאים חד פעמיים, שנוצרו בעבר הרחוק או הקרוב, והם עדויות לתרבויות קודמות שאין להם תחליף. יכולתה של האנושות להוריש את המורשת התרבותית לדורות הבאים תלויה בהגנה מפגעי הזמן, אסונות טבע ונזקים מעשה ידי אדם (כגון פיתוח שטחים, ונדליזם, ונזקי טרור ומלחמות).

ההיערכות לרעידות אדמה בנכסי המורשת הבנויה הוא חלק מניהול סיכונים שנתפס כיום חלק ממערך של הגנה, מזעור נזקים ושימור של המורשת התרבותית, שהיא מחובתה המוסרית של המדינה להעביר את נכסי המורשת לדורות הבאים^[1].

את רעידת האדמה לא ניתן למנוע ועל פי כל התחזיות היא תתרחש בוודאות, במוקדם או במאוחר^[2]. עם זאת, ניתן לשפר את עמידות המבנים שהם נכסי המורשת הבנויים, לנקוט פעולות שונות לפני רעש האדמה כגון: הגברת המודעות הארגונית והציבורית, הנחיות והדרכה לאנשי מקצוע ומנהלים, חיזוק מבנים ואחסון מותאם של נכסי מורשת ניידים, והכנות לנקיטת פעולות בזמן התרחשותה ובשלב השיקום שלאחריה.

החל משנת 1975 נערכת מדינת ישראל לתרחיש של רעידת אדמה, ומכירה בצורך להיערך לכך גם באתרי ונכסי מורשת תרבות. מיקומה של מדינת ישראל הוא באזור סייסמי פעיל על הבקע הסורי אפריקאי שחווה לאורך ההיסטוריה רעידות אדמה רבות. ארץ ישראל עשירה באתרי ונכסי מורשת תרבות בעלי חשיבות לאומית ובין-לאומית אולם עד לשנת 2009 הקהילה המקצועית והארגונים שאמונים על נכסי המורשת בישראל לא העלו על סדר יומם את נושא ההיערכות לרעידות אדמה, או לקחו אחריות על נכסי המורשת גם בשעת חירום.

בשנת 2009 התקיימה בעכו הסדנה השנייה של אונסקו בנושא מוכנות לסיכונים לנכסי מורשת תרבות^[3], בה הועלה הנושא לסדר היום בישראל; בסדנה השתתפו 23 מומחים מרחבי העולם.

בעקבות הסדנה יזמו רשות העתיקות, וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה^[4], הוועדה למורשת עולמית בישראל המהווה חלק מהוועד הישראלי לאונסקו, המכון הגאולוגי, האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל ואוניברסיטת בן-גוריון – את הקמתה של ועדת ההיגוי למוכנות לסיכונים באתרי מורשת תרבות. אל הוועדה הצטרפו רשות הטבע והגנים והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מטרתה של ועדת ההיגוי הייתה לתאם את המדיניות והפעולות הראשוניות להבאת הנושא לסדר היום בארץ ובטיפול באתרי ונכסי המורשת התרבותית של ישראל גם בעיתות של אסונות ובפרט של רעידת אדמה.

ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה החל מ-2010 זימנה לוועדה איש מורשת (מיכאל כהן) כנציג משרד התרבות כמשתתף קבוע בפעילות הוועדה.

לימוד הנושא, המחקר והפעילויות התבססו על הידע והניסיון שהצטבר בעולם, בעיקר באיטליה, ובתמיכה מקצועית ממשרד התרבות האיטלקי, מהפקולטה להנדסה, אוניברסיטת פדובה ומההגנה האזרחית האיטלקית (אנ') ובשיתוף פעולה ותמיכה של המכון הגאולוגי לישראל.

בין השנים 2015–2017 ישראל הייתה שותפה בפרויקט פרומידה^[5][6] (PROMEDHE - Protecting Mediterranean Cultural Heritage during Disasters), של האיחוד האירופי. הפרויקט שם לו למטרה לחזק את יכולות המענה של גופי החירום הלאומיים למצבי אסון באזור הים התיכון בדגש על שמירה על מורשת תרבותית לאחר אסון טבע (רעידת אדמה)^[7].

בישראל הוקם פורום פרומידה ישראל שכולל נציגים של הארגונים והמוסדות האמונים על נכסי מורשת התרבות וכוחות החירום וההצלה. בפורום זה התיישבו לראשונה לשולחן עבודה משותף שתי הזרועות הללו והדיאלוג ביניהם תרם לבניית מסמכי המדיניות והנהלים בשפה מובנת לשני הצדדים שמאפשר את שיתוף הפעולה בעת הצורך. בפורום שותפים רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, המועצה לשימור אתרים, משרד התרבות, מוזיאון ישראל, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, מוזיאון תל אביב לאמנות, איגוד המשמרים הישראלי, איקו"ם ישראל, איגוד המוזיאונים, ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, משטרת ישראל, פיקוד העורף, נציבות כבאות והצלה ומשמרים עצמאיים.

ההיערכות לרעידות אדמה בנכסי מורשת תרבות בשנים האחרונות קידמה את ההכרה בכך שנכסי המורשת התרבותית הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי שהוא אחד המרכיבים שיידרשו בשיקום המדינה לאחר אסון רעידות אדמה. המודעות של אנשי המקצוע, של מקבלי ההחלטות ושל הציבור הרחב, הם אלו שיבטיחו את שיפור ההיערכות ואת ההגנה על נכסי המורשת התרבותית של ישראל, גם מפני רעידת אדמה.

הכלים של ניהול סיכונים שקודמו בישראל בשנים האחרונות נבנו מתוך התפיסה שקיימת דחיפות לטפל בנושא ההיערכות לרעידות אדמה בבניית כלים פשוטים לטווח המיידי עם היכולות המקומיות בתמיכה מחוץ ומתוך ההבנה שהכלים ישודרגו בהמשך^[8].

מפת סיכונים (באנגלית: Risk Map) היא מפה שמציגה תמונת מצב של הערכת האיומים על נכסי מורשת התרבות. המפה היא תוצר של ריכוז מידע ביחס למבנה או לשריד בודד, המאפשר להעריך את רמת הסיכון בהתחשב במצבו הפיזי ובגורמי הסיכון המאיימים עליו. אלו כוללים גורמים טבעיים, כגון: רעידות אדמה, זיהום אוויר, שיטפונות גלישות קרקע, שריפות וצונמי, וגם מעשה ידי אדם, כגון: לחצי פיתוח, עומסי תיירות וונדליזם^[9].

מפת סיכונים לרעידות אדמה באתרים ארכאולוגיים בנוי על בסיס פיתוח מואץ של "אבטיפוס" למפת סיכונים לרעידות אדמה. המודל בוחן את סוגי הסיכון הסייסמי מול סוג הנכס הארכאולוגי ועל פי התוצאה מחשב את רמת הסיכון של המבנה המוערך בזמן רעידת אדמה. הסקר נערך בשיתוף הפעולה עם וועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה והמכון הגאולוגי ורשות העתיקות^[10].

מטרות הכינוסים הבין-לאומיים הן לשתף בידע קיים על אודות טכנולוגיות להתמודדות עם נזק צפוי ולמזעור נזקים לנכסי מורשת תרבות בעת רעידת אדמה, ללמוד מהניסיון האיטלקי והעולם בהתמודדות עם רעידות אדמה, לקדם שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים באיטליה בתחום ההגנה על מורשת התרבות ולהעלות את המודעות לצורך בהיערכות לרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות בישראל. הכנסים השתתפו למעלה מ-50 מומחים בעלי שם מכל רחבי העולם^[11][12][13].

הערכת סיכונים במבנה היסטורי מחשבת את רגישותו של המבנה מפני רעידת אדמה. החישוב נערך על פי מיקומו הגאוגרפי ועמידותו ורגישותו של מבנה הנתון.

בבית הכנסת האר"י הספרדי בצפת נערך סקר הנדסי שימור על ידי משרד שפר רונן מהנדסים בע"מ במסגרת פרויקט היערכות לסיכוני רעידות אדמה באתרי מורשת תרבות של רשות העתיקות, בחסות ובמימון הוועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה. תפקידו של הסקר הנדסי למבנה היסטורי הוא לנתח את המצב הקיים ההנדסי והשימורי (מצב פיסי, בלייה, כשלים, חומרים) על מנת לקבל תמונה מקיפה על רגישותו של המבנה שתהווה בסיס לתכנון של שיפור העמידות של המבנה כגון: השלמות חומרים, טיפול בכשלים וחיזוקים.

סקר הערכת סיכונים של מבנים ושרידים ארכאולוגיים נערך בגן הלאומי קיסריה, במתחם בית המושל. הסקר נערך על ידי מהנדסות מאוניברסיטת פדובה בשיתוף רשות העתיקות. מטרת הסקר הייתה להעריך את עמידות המבנה מפני רעידות אדמה ולשמש כבסיס לתוכנית ביצוע לשיפור העמידות של המבנה^[14].

סקר הערכת סיכונים של רובע היסטורי נערך בשני רבעים של ערים עתיקות בעכו ובצפת. הסקר נערך על ידי מהנדסות מאוניברסיטת פדובה בשיתוף רשות העתיקות. הסקר העריך ברמה בסיסית ויזואלית את מבנה הרבעים והמבנים שבהם וזיהה את הרגישויות שעלולות להוות נקודות התורפה במקרה של רעידות אדמה. ממסקנות הסקר עולה שפיתוח אסטרטגיות מניעה אינו יכול להתעלם מהתפתחות המבנים היסטוריים והנזקים שנגרמו בשל כך (תוספות בנייה ושינויים). ניתוח רגישות הוא מהותי להפחתת הסיכון הסייסמי במבנים עתיקים והתוצאות שהתקבלו מראות על התאמה משמעותית בין הערכת הסיכונים לייצוגים הסכמתיים של המודולים הסטנדרטיים^[15].

בחודש נובמבר 2013 הותקנה מערכת ניטור סייסמי על המגדל הדרום מערבי של מצודת מגדל דוד בעיר העתיקה בירושלים על ידי הפקולטה להנדסה אזרחית ואדריכלות והסביבה מאוניברסיטת פדובה (איטליה) בשיתוף פעולה עם מינהל שימור ברשות העתיקות (ישראל). מטרתו של הניטור הוא לזהות, לאתר ולסווג את סוג וחומרת הנזקים הנגרמים על ידי גורמים חיצוניים סייסמיים שמשפיעים על תהליך ההתדרדרות של המבנה ולהעריך את ההשפעות שלהם על עמידות במבנה באירוע רעידת אדמה. ניתוח תוצאות המדידה מאפשר להעריך במדויק את מצבו של המבנה ולתכנן בדיוק יתר את הפעולות שנדרשות על מנת להפחית את תוצאות הפגיעה העלולה להכות במבנה ולהמליץ על הטיפול אופטימלי ו את יכולת העמידות של המבנה.

השימוש במערכת הניטור (SHM) במבני מורשת תרבותית הוא כלי הערכה מבוסס ידע שמאפשר: מעקב והתרעה על יציבותו של מבנה, הימנעות מביצוע התערבויות מיותרות ולהעריך נקודות תורפה מבניות, להעריך את אופן וצורת הטיפול והתערבות הנדרשת בגישה מדורגת במהלך הביצוע ולשלוט על מצב הנזק למבנה לאחר תרחיש סייסמי. הרציונל להתקנת המערכת היא מיקומה הגאוגרפי של ירושלים שסבלה כבר בעברה מרעידות אדמה וכן ערכיה של ירושלים כעיר בעלת חשיבות תרבותית בינלאומית שמאות מבנים היסטוריים עומדים בה^[16].

מדריך ההיערכות לרעידות אדמה באתרי ונכסי מורשת תרבות הוא מדריך שמנחה את העוסקים באתרי ונכסי מורשת תרבות כיצד להיערך לקראת רעידות אדמה, באילו פעולות לנקוט ומה הצרכים שיש להצטייד בהם. החוברת מאפשרת לארגונים, למוסדות לאתרים ולמוזיאונים השונים, לנקוט פעולות בסיסיות שעשויות לשפר את העמידות והמוכנות לקראת רעידות אדמה ולהקטין את אי הוודאות במקרה אסון או אחריו^[17].

חוברת זו מציגה תוצרים של עבודה שנעשתה במסגרת פרויקט פרומידה, Protecting Mediterranean Cultural Heritage during Disasters, שמדינת ישראל הייתה שותפה בו עם מדינות האזור. הפרויקט עסק במוכנות באתרים ובנכסי מורשת התרבות ומתן מענה לאחר רעידות אדמה.

תיק שטח כולל את כל הנחיות הנדרשות להתארגנות באתר או בנכס נכס תרבות לקראת התמודדות עם מצב חירום של רעידות אדמה, לפני התרחשותה, ובמהלכה^[18].

נוהל להכנת תיק השטח מנחה ומאפשר לצוות האתר או המוזיאון להיערך בצורה מיטיבת למצב אסון רעידות אדמה, מרמת הערכת עמידות המבנה, הערכת צורת אחסון, חלוקת תפקידים, סדרי עדיפויות רשימות קשר ועד טיפול ראשוני ופינוי האתר.

ברבות מהערים העתיקות בישראל ובמבנים מסורתיים לא שלודים, (ללא שלד בטון) בנויים אבן, נערכים באופן סדיר פעולות של שינויים, הרחבות, תוספות בנייה שעלולים להעמיד בסכנה את המבנה ואת התושבים שגרים בהם. היישום של טכנולוגיות מודרניות לעיתים אינם מותאמות למבני אבן מסורתיים במקרים רבים מחלישים את המבנה ומעמידים אותו בסכנה. הצגת המפרטים של חיזוק מבני אבן מפני רעידות אדמה מבוסס על הידע שנצבר בעולם וחוברת המפרטים עשויה לשמש מדריך לטיפול נכון ולשיפור עמידות מבני אבן בישראל.

חוברת ראשונה זו מציגה מפרטים לחיזוק מבני אבן לעמידות בפני רעידות אדמה מטיפוס המבנים בעכו העתיקה ששימשו מקור לגיבושם. ההתייחסות לשימור וחיזוק של המבנים העתיקים הם מצילי חיים, שכן שיפור עמידותם ברעידת אדמה חזקה תגן על חיי האוכלוסייה המתגוררת במבנים אלו ותורמת לשיפור המוכנות לרעידת אדמה בישראל בכלל^[19]

קורס הכשרה ראשון היה מבוא (ITC) שתוכנן כדי לחלוק את כלי שיתוף הפעולה הבין-ללאומי והסטנדרטים העיקריים המוכרים להערכת צרכים מהירה ראשונית והערכת יכולות תגובה בעקבות אסון טבע. הקורס נבנה במתודולוגיה שאומצה בעל ידי המנגנון הקהילה האירופאית (CMI) והערכת המשימה (AMC). בין הנושאים העיקריים שנלמדו: ידע כללי על מנגנון ההגנה האזרחית האירופית, תגובת אסון על בסיס המערכות הבין-לאומיות, תכנון הערכה, ניהול מידע, תקשורת בין תרבותית ויחסי מדיה^[20].

קורס ההכשרה השני היה התמחות בתחום התוכן של המורשת התרבותית (STC). הקורס התמקד בהגנה על מורשת תרבותית בעת חירום, הערכת הצורך ויכולות תגובה, פעולות ראשונות וטכניקות לשמירה והגנה על האתרים ועל פריטים שניתנים להזזה בעת חירום, תוך דגש על סוגיהם ורגישותם. הקורס גם נועד ליצור ולהכין מאגר מומחים המסוגל לפעול ברמה הלאומית והאזורית כאחד.

תרגיל חירום באתרי מורשת תרבות הוא דימוי מבוים של מצב המדמה מציאות התרחשות של רעידת אדמה באתר שהוא נכס מורשת תרבות (כגון: גן לאומי, מוזיאון, מחסני אוצרות, ארכיב כנסייה). תרגיל החירום נערך על מנת לאמן ולהעריך את תפקודם של המסגרות שאמורות לתת מענה למצבי חירום אלו ולהפקת לקחים בנוגע לתכנון, היערכות, פיקוד ושליטה וביצוע משימות בזמן ובאיכות הנדרשת. התרגיל הצבאי.

תרגיל ראשון בישראל התקיים ב-11.4.18 והוא כלל תרגיל טיפול ופינוי פריטי מורשת תרבות ברעידת אדמה. התרגיל התקיים בגן הלאומי בית גוברין, בחלקו הצפוני של הגן הלאומי, במבנה המאחסן את ממצאי החפירות של בית גוברין ומרשה. מטרות התרגיל היו בחינת המתודה ותרגול של פינוי נכסי מורשת תרבות ניידים לאחר רעידת אדמה, הצגת נושא חילוץ ופינוי נכס מורשת תרבות - ממצאים ופריטים, המשך תהליך ההיערכות לרעידות אדמה בנכסי מורשת תרבות והעלאת המודעות לצורך להיערך למתן מענה באתרי מורשת, זאת לאור החשיבות הערכית, לאומית, דתית, עולמית, היסטורית, כלכלית ופוליטית של אתרים אלו. בתרגיל נטלו חלק נציגי הארגונים השותפים בפרויקט PROMEDHE, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, משרד התרבות, המועצה לשימור אתרים, איגוד המשמרים, מוזיאון ישראל, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב, וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, רח"ל, משטרת ישראל, פיקוד העורף, כיבוי והצלה ועוד. לתרגיל הגיעו שלושה משקיפים מההגנה האזרחית וארגון הכבאות באיטליה.

תרגיל חירום בין-לאומי התקיים במסגרת פרויקט פרומידה ונערך בלוקה (LUCCA) שבאיטליה^[21][22]. התרגיל דימה רעידת אדמה שהתרחשה באזור לוקה, כאשר לאחר שבוע של שלב הצלת חיים, ממשלת איטליה הגישה בקשה לסיוע בין-לאומי מהארצות ששותפות בפרויקט. הבקשה הגיעה גם למדינת ישראל לוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לריעדות אדמה, שהוציאה משלחת הישראלית שכללה 12 חברים מתוך חברי פורום פרומידה ישראל אשר היו שותפים בשנתיים האחרונות בפעילויות השונות של הפרויקט ובהם הכשרות מקצועיות.

ערך מורחב – יחידת הקסדות הכחולות

ב-14 בדצמבר 2022 הוקמה יחידת הקסדות הכחולות שהיא יחידה טקטית של כוח חירום למתן מענה וטיפול באתרי ונכסי מורשת תרבות ברעידת אדמה, בדומה לכוח מקביל שהוקם באיטליה^[23]. מטרתה של היחידה במצבי חירום ובפרט רעידת אדמה, היא הצלת חיים בשלב המיידי, ובשלבים מאוחרים יותר לטפל בצורה ראויה בנכסי המורשת התרבותית, קרי, חיזוקים ותמיכות במבנים עתיקים ואתרים ארכאולוגיים ובהמשך, פינוי של ממצאים פריטים על פי מתודולוגיות של טיפול ראוי בנכסי מורשת (תיעוד, שימור ראשוני, אריזה ופינוי מותאמים). היחידה בחסות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הוקמה על ידי רשות הטבע והגנים, בהשתתפות כל ארגוני המורשת וחבריה הם משמרי המורשת הבנויה המוכרים בישראל^[24], בהיותם מאגר אנושי מקצועי ומיומן וזמין לסוג משימות זה.

שנת 2023 הייתה שנת ההכשרה של היחידה ובמהלכה עברה קורס סע"ר^[25] מטעם פיקוד העורף וקורס פינוי ממצאים לאחר אסון בעיינות^[26].

בעקבות מלחמת 7 באוקטובר הצטרפה היחידה מדצמבר לפרויקט של איסוף חפצי טראומה ביישובי מערב הנגב, שמנוהל על ידי "ארץ חפץ" - מכון יד בן צבי במימון משרד מורשת וניהול מנהלת תקומה.

• חוברת המפרטים הטכניים - חיזוק מבני אבן לעמידות בפני רעידת אדמה
• נספחים למילוי דיגיטלי של מדריך להיערכות לרעידות אדמה באתרי ונכסי מורשת תרבות (למילוי במחשב)^[27]
• נספחים למילוי דיגיטלי של תיק שטח להיערכות ומענה לרעידות אדמה עבור אתרים ונכסי מורשת תרבות (למילוי במחשב)^[28]
• על "מפת סיכונים" ובשביל מה זה טוב? (עמ' 78)

• האתר הרשמי של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה
• אסף קמר, משמרים את ההיסטוריה שלנו: מורשת של רעידות אדמה, באתר ynet, 24 באפריל 2018
• משה גלעד, מצדה כנראה כן תיפול שנית. אולי גם מוזיאון ישראל, באתר הארץ, 29 באפריל 2018
• Italian researchers monitoring Tower of David seismic activity, Jerusalem Post,‏ 20 בינואר 2014
• The Cultural Heritage Risk Map in Israel 2012