המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל זאב שיינברג כמבנה נועד להזכיר עיר מבוצרת מתקופת הברזל. קירות חזית המבנה אטומים ומצופים אבן נסורה ונועדו להזכיר צורת חלקלקה. כניסת המבנה העשויה זכוכית ירוקה נועדה להזכיר קופסת תצוגה במוזיאון. חלונות המבנה הצרים והארוכים נועדו להזכיר חרכי ירי בחומה.
מוצגי המוזיאון
במוזיאון מוצג אוספו של ד"ר אלי בורובסקי הכולל מוצגים ארכאולוגיים החל מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה הביזנטית. המוצגים מתמקדים בארץ ישראל בתקופת המקרא ובארצות המזרח הקדום (מוצגים מפרס ומבבל וכן מוצגים אכדיים, שומריים, ארמיים ומצריים). במוזיאון מוצג אחד האוספים החשובים בעולם והמקיפים ביותר של חותמות עתיקים.
ביקורת אשר נמתחה על המוזיאון בידי מספר ארכאולוגים גורסת כי ממצאים הגיעו לאוסף כתוצאה מסחר בעתיקות ולכן מקורם ומקום הימצאם המקורי אינו ברור[1].
