היהדות החרדית בארצות הברית

היהדות החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ישראל. החרדים בארצות הברית מונים כ־630,000 נפש.[1]

היסטוריה

שורשים (1881–1940)

התנגדות הרבנים באירופה להגירה לארצות הברית של שני מיליון יהודים בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 הייתה נחרצת כמו התנגדותם לעלייה הציונית הקטנה בהרבה לארץ ישראל. בשני המקרים, ביטאה השלילה חשש מהמעבר לעולם חדש ומודרני שהנורמות בו שונות מאוד מהנורמות שנהגו בחברה היהודית המסורתית במזרח אירופה. הרבנים ראו באמריקה "מדינה טרֵפה", בניגוד נחרץ לחלום של המוני המהגרים לזכות בחירות אישית ובשגשוג כלכלי בארץ החופש וההזדמנויות.[2] החשש של הרבנים מההגירה מעבר לים היה מוצדק. היטמעות חלקית או מלאה בחברה האמריקאית קרצה לרוב הגדול, וגם מי שנותרו אדוקים נאלצו למשל לעבוד בשבת כדי לשרוד כלכלית, ונחשפו לתרבות החדשה. היקף עוזבי אורח החיים המסורתי בשנות ההגירה הגדולה היה לפיכך גבוה מאוד, והפער בין דור האבות לדור הבנים "האמריקאי" היה בולט. בתחילה נכשל אפילו הניסיון למסד הנהגה מוסכמת לקהילות האורתודוקסיות. הרב הראשי היחיד שהיה אי פעם לניו יורק, הרב יעקב יוסף, לא הצליח לגבש את הקהילה; הכוח של "אגודת הרבנים", שהוקמה בשנת 1902 כדי לייצג את האורתודוקסים מול הרשויות ולאחד את הקהילה, היה מועט.[3]

ההתפתחות הבולטת ביהדות האורתודוקסית האמריקאית עד השואה הייתה הפיצול לשני זרמי משנה, האחד ייקרא לימים "אורתודוקסי־מודרני", והשני "חרדי", או "אולטרה-אורתודוקסי". הזרם האורתודוקסי מודרני החל להתגבש כבר בשנת 1898, עם הקמת איחוד הקהילות האורתודוקסיות של אמריקה.[4] בשנות הארבעים של המאה ה־20 הופרד החלק של ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק מהחלק האקדמי של ה"ישיבה יוניברסיטי", ובכך הפך המוסד הזה למוסד הדגל של האורתודוקסיה המודרנית. אלטרנטיבה אורתודוקסית חרדית לזרם הזה התגבשה רק בשנות השלושים. הרב אליעזר סילבר, מראשי אגודת הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית, הקים בשנים אלו, בהשראת תנועת האם באירופה, את "אגודת ישראל של אמריקה".[3]

השואה ואחריה (1940–1975)

לחורבן של שואת יהודי אירופה הייתה השפעה על התרחבות היהדות החרדית בארצות הברית. השואה הביאה להגירה רחבה של יהודים אורתודוקסים לארצות הברית, ולהבדיל מדור המהגרים הקודם, זהותם של המהגרים החדשים הייתה זהות חרדית מוגדרת יותר, ולרבים מהם לא היה רצון לעבור את "כור ההיתוך" האמריקאי. שיעור האורתודוקסים בקרב המהגרים היהודים בשנים 1938–1956 עמד על 25% ,ומספרם עמד על עשרות אלפים. בתוך שני עשורים הוכפל מספר היהודים האורתודוקסים בארצות הברית. השואה הביאה גם להגירתם של ראשי ישיבות ואדמו"רים חסידיים עם שרידי התלמידים והקהילות שלהם מאירופה לארצות הברית, מה שאפשר להם להקים סביבם מוסדות והנהגה חזקה בארץ החדשה. בשנים שלאחר השואה צמחה האורתודוקסיה החרדית בארצות הברית בהובלת ר' אהרן קוטלר ור' משה פיינשטיין. המנהיגות החדשה דחתה בתוקף תמיכה בציונות ושאפה לצמצם את לימודי החול במוסדות החינוך שלה. בשנת 1956 אף פרסמו 11 ראשי ישיבות מכתב האוסר על שיתוף פעולה עם זרמים יהודיים אחרים. צעדים אלו הביאו לדחיקת "אגודת הרבנים", שהייתה המוסד הדומיננטי באורתודוקסיה, ולהתגבשותן הסופית של שתי אורתודוקסיות שונות זו מזו בתכלית: "אגודת ישראל" החרדית, ו"הסתדרות הרבנים דאמריקא" וה־OU, שאיגד בתי ספר יהודיים פרטיים וישיבות אורתודוקסיות מודרניות, כמו ישיבה יוניברסיטי.[5]

משפחה חסידית בניו יורק

כפי שקרה גם בישראל, לצד עזיבת הדת, אחת התגובות לשואה הייתה התפרצות של רצון עז ואנרגיות מחודשות לשיקום הקהילה החרדית. חלק מהניצולים שהיגרו לארצות הברית ראו בשואה עונש שהגיע לעם היהודי בשל ההתבוללות או הציונות החילונית, ובהצלתם נס משמיים. החורבן הגדול העצים אצלם את המחויבות לשמירה על המסורת, ואת האמונה בצורך בבידול חברתי מהגויים ובהקמת דור חדש שיישא בגאון את המורשת הדתית. הקמה מהירה של ישיבות ובתי כנסת והעמדת משפחות מרובות ילדים מיסדו את השינוי ותיקנו תיקון מסוים את תחושת האסון שליוותה את זיכרון השואה.

מיסוד לשגשוג (1975–2019)

עד שנות השישים העמידו כמה סוציולוגים בסימן שאלה את עתידה של האורתודוקסיה בארצות הברית. רוב בוגרי החינוך האורתודוקסי לא נשארו בקהילה, ואפילו בסקר שנערך בשנת 2013 טענו מחצית מהנשאלים שגדלו בקהילה האורתודוקסית שהם כבר אינם משתייכים לזרם הזה. אולם לטווח ארוך המציאות הפריכה את התחזיות. בדור שלאחר השואה הושלם מיסוד הקהילה החרדית בהקמת מוסדות וגיבוש הנהגה, ומשנות השבעים ניכרים צמיחה ושגשוג בקרב הקבוצה הזאת. כמו בישראל, הקפיצה המספרית שתתואר להלן נשענת על נישואין בגיל צעיר, שיעור ילודה גבוה, ועל היקף נמוך מבעבר של עזיבת הקהילה.[1]

בשנות האלפיים "עקפה" הקהילה החרדית את הקהילה האורתודוקסית המודרנית ונעשתה הקהילה הגדולה ביותר בזרם האורתודוקסי.[6] בשנת 2000 הוערך מספר החרדים בארצות הברית בכ־200,000 בלבד, פחות ממחצית הקהילה האורתודוקסית כולה, אולם בסקר משנת 2020, שייכו את עצמם 6% מיהודי ארצות הברית בני 18 ומעלה לזרם החרדי, לעומת 4% שהשתייכו לזרם האורתודוקסי מודרני.

דמוגרפיה

מספר חרדים[1]

הערכה שנה שיטה
200,000 2000 מפקד האוכלוסין האמריקאי
652,000 2020 נתונים מינהליים על החינוך החרדי

פיריון

סקר שערכה בשנת 2011 פדרציית ניו יורק, גילה שלנשים חרדיות בנות 35–44 יש בממוצע 5.5 ילדים, מסקר זה עולה גם שלנשים בנות 35–44 מהזרם החסידי יש כ־5.8 ילדים, לעומת חמישה ילדים לנשים מהמגזר הליטאי. פער זה מצביע על הנטייה של הזרם הליטאי לאמץ דפוסים מודרניים מעט יותר בהשוואה לזרם החסידי.

פרישה גאוגרפית

מבנה בית הכנסת של קהילת שארית ישראל בסנטרל פארק וסט

89% מהאוכלוסייה החרדית בארצות הברית מרוכזת בצפון־מזרח ארצות הברית, ובעיקר בשתי מדינות: ניו יורק וניו ג'רזי. הריכוז החרדי החשוב ביותר בארצות הברית נמצא ברובע ברוקלין שבעיר ניו יורק, ובמיוחד בשכונות בורו פארק, פלטבוש וויליאמסבורג. בברוקלין גרים יותר משליש מהיהודים החרדים בארצות הברית. הריכוז השני בחשיבותו כיום הוא לייקווד, עיר בניו ג'רזי שחרדים רבים מניו יורק, בעיקר מהזרם הליטאי, מהגרים אליה. בריכוז הזה חיים כיום למעלה מ־15 אחוז מהחרדים בארצות הברית. ריכוזים חשובים נוספים נמצאים בעיירה מונסי שמצפון לעיר ניו יורק, שבה גרה אוכלוסייה חסידית וליטאית, ובעיר פאלם טרי, שבה מתגוררים חסידי סאטמר. מחוץ לניו יורק ולניו ג'רזי בולטות קהילות חרדיות בערים גדולות, ובהן שיקגו, בולטימור, לוס אנג'לס ומיאמי. בערים אלו מתגוררות בדרך כלל אוכלוסייה ליטאית או קהילות של חסידי חב"ד.

הזרמים החרדיים בארצות הברית

ליטאים

תלמיד בישיבת נר ישראל הליטאית

הקהילה הליטאית פתוחה יחסית מבחינה חברתית כלפי אורח החיים האמריקאי, והמשתייכים אליה נוטים לעבוד במקצועות חופשיים. עם זאת, גברים בקהילה זו נוטים להקדיש כמה שנים ללימוד תורה בשנות העשרים לחייהם. מבחינה גאוגרפית, הקהילה הליטאית מפוזרת יותר מהקהילה החסידית, וליטאים נוטים להתגורר גם באזורים ובשכונות שבהם חיה גם אוכלוסייה לא יהודית ובכמה מדינות בארצות הברית. החרדים הליטאים בארצות הברית גם אימצו את האנגלית לשפת הדיבור שלהם במקום היידיש.

מבחינת דפוסי ההשכלה של הקהילה הליטאית, הבנות לומדות מקצועות חול בהיקף רחב למדי, ואף נבחנות במבחני הבגרות האמריקאיים, ואילו בקרב בנים היקף לימודי החול מצומצמים יותר, אך גם הם לומדים מקצועות חול, אפילו בגיל תיכון. במקרים רבים ההשכלה הכללית במגזר הליטאי כוללת לימודים אקדמיים, לעיתים במוסדות המציעים מסלולים ייעודיים לחרדים כמו טורו קולג', ולעיתים גם במוסדות כלליים.[7] היחס ללימודים אקדמיים לגברים בישיבות "פתוחות" שונה מהיחס בישיבות שמרניות. למשל, בישיבת נר ישראל בבולטימור מקובל ללמוד לתואר אקדמי לצד הלימודים בישיבה. אפשרות נוספת ללימודים אקדמיים העומדת בפני בוגרי ישיבות ליטאיות היא לקבל נקודות זכות על הלימודים בישיבה, ובכך לקצר את המסלול האקדמי.[1]

חסידים

משפחה מחסידות סאטמר, ניו-יורק

הדפוסים הכלכליים והחברתיים של הקהילה החסידית שונים בתכלית. הקהילה החסידית סגורה מאוד ביחסה אל החברה האמריקאית הסובבת, ושפת האם של חבריה היא יידיש. הגברים בה נוטים להינשא ולצאת לעבודה בגיל צעיר, לרוב במקצועות שאינם חופשיים. להבדיל מישראל, שיעור הנשים העובדות בקרב קהילה זו איננו גבוה. כמו כן, הקהילה החסידית מפוזרת פחות מבחינה גאוגרפית, וקהילות חסידיות יש כמעט אך ורק במדינות ניו יורק וניו ג'רזי.

היקף ההשכלה הכללית במגזר החסידי מצומצם יותר בהשוואה למגזר הליטאי. בנים במגזר החסידי אינם לומדים מקצועות חול בגיל התיכון,[8] אולם הבנות לומדות מקצועות חול, ובמקרים רבים אף נבחנות בבחינות גמר. שכיחות הפנייה של צעירים וצעירות מהקהילה החסידית ללימודים אקדמיים נמוכה, ומי שפונים ללימודים אלו, רובם ככולם, יעשו זאת במסגרות אקדמיות חרדיות, כמו טורו קולג'.[1]

שיעור התעסוקה של הגברים בקריית יואל החסידית, עומד על 75% ,ושל נשים 38% בלבד. נתונים אלו הפוכים כמעט מדפוסי התעסוקה של חרדים בישראל, שבה שיעורי התעסוקה של הגברים החסידים עומדים על 52% ,ושל נשים על 77%.

חרדיות אמריקאית אל מול חרדיות ישראלית

אוניברסיטת טורו קולג המציעה מסלולים ייעודיים לחרדים

חרדיות רכה

החברה החרדית ובעיקר הליטאית בארצות הברית, אימצה היבטים רבים יותר של העולם המודרני לעומת זו הישראלית.[9] השפעת המודרניות על החרדיות האמריקאית כוללת רמת חיים גבוהה, תרבות ופנאי. בחרדיות האמריקאית התפתח גם מעמד ביניים של חרדים המתגוררים בבתים מרווחים, מחזיקים מכוניות ותחומי התעסוקה שלהם דומים למקביליהם במעמד הביניים האמריקאי. בישראל, לעומת זאת, הזרם החרדי מודרני רק החל להיווצר, ולעת עתה הנפח שלו מצומצם.[1]

חרדים אמריקאים עשויים להיות חשופים יותר לתרבות פופולרית, כמו מוזיקה וקולנוע, ולאמץ דפוסי בילוי הכוללים קניות בקניונים ואכילת מזון אמריקאי מהיר. גם ההכרה בחשיבות השמירה על כושר גופני, ההתעניינות בספורט, לרבות אהדה של קבוצות פוטבול, הן תופעות שיש להן יותר לגיטימציה בקרב חרדים בארצות הברית, בעיקר בחוגים הליטאיים.[10] גם בתחום ההשכלה יש פערים בין החרדיות האמריקאית לחרדיות הישראלית. ל־25% מהחרדים בארצות הברית יש תואר אקדמי. הבדלים ניכרים יש גם ביחס לעוני, החרדים בארצות הברית רואים בעוני כישלון חברתי, ואילו החרדים בישראל בוחרים בו ואף מוצאים בו ערך דתי.

ניתן להציע כמה סיבות להבדלים בין החרדים בארצות הברית לחרדים בישראל[1]:

  • סיבה חוקית — לגברים חרדים בארצות הברית אין חובת שירות צבאי או לימוד תורה כתחליף אליו. משום כך רובם יצאו לעבוד או לרכוש הכשרה מקצועית בגיל צעיר יותר. בישראל לעומת זאת דחיית השירות לבני ישיבות הותנתה באי־יציאה לעבודה עד גיל מאוחר ותוצאה שלה הייתה התפתחות "חברת הלומדים" החרדית־ישראלית.
  • סיבה היסטורית — בארצות הברית התבססה החברה החרדית לאחר מלחמת העולם השנייה, ואילו בישראל נבנתה החברה החרדית על בסיס שורשים קנאיים של היישוב הישן שהתגבשו כבר בסוף המאה ה־19.
  • סיבה תאולוגית — החרדים בארצות הברית התמודדו בעיקר מול אתגרי העולם המודרני, ואילו התמודדות החרדים בישראל הייתה כפולה, עם המודרניות ועם הצלחת מדינת ישראל החילונית. הממד התאולוגי באתגר השני מחִייב ניכור מהמדינה, אך באופן שונה מהמודל "המוכר" של חיים יהודיים בגלות.
  • סיבה אידאולוגית — האוכלוסייה החרדית שהגיעה לארצות הברית, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, הייתה אוכלוסיית פליטים שהיגרה מסיבות כלכליות בלבד. לעומת זאת, ההגירה לישראל נבעה גם מסיבות דתיות הקשורות בקדושת הארץ.
  • סיבה חברתית — הגבולות בין החברה החרדית לחברה הסובבת ברורים יותר בארצות הברית. ההבחנה בין יהודים לגויים שם מובהקת, ולכן גם עבודה משותפת עימם אינם סודקים אותה. חרדים בישראל, לעומת זאת, חיים ועובדים לצד יהודים אחרים, לעיתים יהודים דתיים, ולכן החשש מזליגה גדול יותר, ובעקבותיו הצורך בהגברת ההסתגרות.
  • סיבה כלכלית — תנאי החיים וההזדמנויות הכלכליות אפשרו לחברה החרדית בארצות הברית שגשוג כלכלי מותנה בתעסוקה. כמו כן, היקף מדינת הרווחה בארצות הברית מוגבל יותר, במיוחד בתחומי החינוך, ההשכלה התורנית (ישיבות וכוללים) וקצבאות הילדים. אילוץ זה מחייב את החרדים בארצות הברית לצאת לעבודה בגיל צעיר.
הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי מפלגת יהדות התורה בסבב ההתייעצויות בבית הנשיא

שוליות פוליטית מול משקל פוליטי מכריע

משקלם הדמוגרפי והפוליטי של החרדים בארצות הברית שולי, ולכן יכולתם להישען על תמיכת המדינה, וגם להשפיע על צביונה של המדינה אפסי. שוליות זו מפחיתה את המתח עם החברה הסובבת, שכן היעדר היכולת להשפיע מביא גם להיעדר ניסיון לשנות את אופייה ואת צביונה של המדינה. במדינת ניו יורק יש לחרדים משקל פוליטי ניכר, וניסיונם להפעילו בסוגיות הקשורות לחינוך אכן מעורר מתחים פוליטיים. נוסף על כך, ההפרדה בין דת למדינה בארצות הברית יוצרת קבלה שלה כחלק מהפסיפס החברתי והתעסוקתי המגוון במדינה. בישראל, לעומת זאת, לחרדים יש משקל דמוגרפי נכבד וכוח פוליטי חשוב במעלה, ולפיכך יש להם גם כוח להשפיע על צביונה של מדינת ישראל. ניסיונות אלו יוצרים התנגדות של החילונים וגורמים למתח גבוה בין הקבוצות. מתח כזה אינו קיים בארצות הברית, בוודאי שלא במישור הפוליטי.[1]

להתאגדות הפוליטית והמפלגתית של החרדים בישראל קיימות השלכות גם על החברה החרדית עצמה. תלותם של משקי הבית החרדים בגורמים הפוליטיים לשם שגשוגם החברתי והכלכלי גבוהה יותר מתלותם של החרדים האמריקאים בגורמים פוליטיים חרדיים בארצות הברית.[11] בשל המצב הפוליטי בישראל, חלקם של תשלומי ההורים במימון מערכת החינוך החרדית משני ביחס לתקציב שהיא מקבלת מהמדינה, ולכן ההורים נאלצים לעמוד בדרישותיה של המערכת הרבנית.[1]

לימודי חול

היסטוריה

ישיבת תפארת ירושלים

ישיבת עץ חיים, שהוקמה בשנת 1886 בלואר איסט סייד שבמנהטן, הייתה הישיבה הראשונה שקמה בארצות הברית. הישיבה הוקמה בשנות ההגירה היהודית הגדולה ממזרח אירופה שהביאה לצורך במוסד יהודי. בניגוד לישיבות במזרח אירופה, בישיבת עץ חיים כללו הלימודים גם לימודי חול בהיקף מצומצם. עם השנים הלכו לימודי החול והתרחבו בשל דרישה של ההורים, דרישות החוק של מדינת ניו יורק, ופתיחת מוסד מתחרה, בית הספר תפארת ישראל, שלימד לימודי חול בהיקף המותאם לצורכי החיים באמריקה. בעתיד הפכה ישיבת עץ חיים לישיבה יוניברסיטי, מוסד הדגל של הזרם האורתודוקסי־מודרני, ותפארת ישראל נעשתה לישיבה חרדית שמרנית. בשנת 1916 היו בארצות הברית ארבע ישיבות. אך בעשור שבין תום המלחמה למשבר הכלכלי הגדול, בעקבות התבססות המהגרים בארצות הברית, חלה קפיצה במספר בתי הספר היהודיים כך שבזמן מלחמת העולם השנייה היו כבר 30 ישיבות. הגידול המהיר עורר צורך בהקמת מסגרת ארצית למוסדות.

במלחמת העולם השנייה יזם הרב שרגא פייבל מנדלוביץ', את הקמת ארגון החינוך לבתי הספר היהודיים בארצות הברית תורה ומסורה. מוסדות הארגון אימצו מרכיבים של המודרנה, והלימודים בהם כללו גם לימודי חול. המדיניות של הארגון הייתה שלא להתערב בשאלת היחס לציונות. תחושת האובדן בעקבות השואה, חיזקה את הזהות היהודית בקרב הורים רבים והביאו אותם לרצות לשלוח את ילדיהם לחינוך יהודי. ההגירה החדשה הביאה גם לפתיחת מוסדות חינוך מסוג חדש, מוסדות שדמו יותר לישיבות באירופה. במרבית מוסדות תורה ומסורה הקדישו זמן ניכר ללימודי חול, המכונים בארצות הברית "לימודי אנגלית", ואילו במוסדות שהקימו החסידויות היה היקף לימודי החול מצומצם יותר ובכיתות הנמוכות בלבד. תלמידי הישיבות הליטאיות כמו טלז שמצאו את עצמם באמריקה, העדיפו שבניהם ילמדו לימודי חול במתכונת מצומצמת ביותר, והקשר שלהם לרשת תורה ומסורה היה מוגבל.[1]

כיום

החלוקה של הקהילה החרדית האמריקאית לקהילה חסידית וקהילה ליטאית באה לידי ביטוי ביחס ללימודי החול של הבנים.

לפי חלוקה זו, החסידים לומדים את המינימום ההכרחי, וכך מיישבים את הנורמה הקהילתית המקובלת עם הדרישות החיצוניות. לעומת זאת לימודי החול במוסדות הליטאיים נלמדים לרוב מגישה של הכנה לחיי המעשה, ולעיתים יש בהם גם מסר חינוכי של תורה עם דרך ארץ, על פי דרכו של רבי שמשון רפאל הירש. בחינוך החסידי מקובל שלימודי החול נמשכים רק עד כיתה ח', ואילו בחינוך הליטאי תלמידים לומדים את מקצועות החול גם בגיל התיכון. בזרם הליטאי המרכזי, היקף לימודי החול נרחב הן בגיל היסודי הן בתיכון.[1]

הפערים בין זרמי החינוך ניכרים בעיקר בחינוך לבנים. בבתי הספר לבנות, ההבדלים קטנים יותר, בנות מכלל הזרמים החרדיים בארצות הברית, לרבות הזרם החסידי, לומדות לימודי חול בהיקף רחב.

לימודי תיכון במגזר הליטאי

מבחינת לימודי החול, אפשר לחלק את בתי ספר בקהילה החרדית־ליטאית בארצות הברית לשלוש קבוצות[1]:

  • בניין בית המדרש הישן של ישיבת לייקווד
    ישיבות מהקבוצה הראשונה במגזר הליטאי, כמו נר ישראל, נוטות לעסוק בלימודי חול בהיקף ניכר, המתקרב במידה רבה להיקף בישיבות תיכוניות דתיות־לאומיות בישראל. חלק ניכר מהבוגרים שלהן פונים ללימודים אקדמיים. בתי ספר אלו נמצאים בריכוזי הליטאים בכל מדינות ארצות הברית, למעט בריכוזים השמרניים בלייקווד, ניו ג'רזי ובברוקלין, ניו יורק.
  • גם בישיבות מהקבוצה השנייה, של המגזר הליטאי, תלמידים ניגשים לבחינות בגרות. בניו יורק, בשכונות כמו בורו פארק ופלטבוש, למשל, מקובל כי ישיבות קטנות מהמגזר הישיבתי ליטאי מכינות את תלמידיהן לבחינות רמה אחידות, של המדינה. רמת הלימודים משתנה ממוסד למוסד. ברוב המוסדות מבחני הבגרות הם בהיקף המינימלי הנדרש ולא למעלה מכך, אם כי יחידים, במוסדות המודרניים יותר, יכולים להרחיב את היקף הבגרות שלהם כדי שיוכלו להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה ולעסוק בעתיד במגוון רחב יותר של מקצועות.
  • הישיבות בקבוצה השלישית, בזרם הליטאי, מבקשות לחנך את הבנים על "טהרת הקודש", כלומר בגישה דומה לגישה החרדית־ליטאית המקובלת בישיבות הקטנות בישראל. על פי גישה זו, שאומצה בלייקווד, אין לומדים כלל מקצועות חול בגיל תיכון, ומובן שלא נבחנים בהם בבחינות הגמר הרשמיות של המדינה. מרכזיותה של גישה זו מתעצמת לנוכח הנהירה של צעירים ומשפחות חרדיות לעיר זו, שבה לומדים כיום קרוב לשליש מתלמידי הציבור החרדי־ליטאי בארצות הברית. אך גם המשך הלימודים בישיבות אלה לאחר גיל תיכון עשוי להקנות נקודות זכות אקדמיות. כך, למשל, ישיבת לייקווד מזכה את תלמידיה בתואר ראשון במדעי הרוח.

תעסוקה

השכלה

נתוני סקר על החברה החרדית כולה מעידים ש־ 15% מהחרדים בארצות הברית הם בעלי תואר ראשון וכ-10% נוספים — בעלי תואר שני. שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרב הליטאים גבוה יותר, ובקרב החסידים נמוך מכך בהרבה, בפאלם טרי החסידית שיעור האקדמאים עומד על 5.5%. ואילו בעיר לייקווד, בעלת צביון ליטאי שמרני, היה שיעור האקדמאים 31%.[1]

עוני

שיעור המשפחות הליטאיות שהכנסתן מתחת לקו העוני עמד על 21%, פחות ממחצית משיעורן בקרב החסידיות. שיעורי העוני בקריית יואל החסידית גבוהים ביותר ועומדים על 44%, שיעור גבוה במעט משיעור העוני בקרב משפחות חרדיות בישראל שעומד על 42%.

הכנסות

מסקר שנערך ב־2021 עולה שההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית ליטאי עמדה על 164,000 דולר, לא הרבה פחות מהכנסה של משק בית אורתודוקסי מודרני 188,000 דולר. לעומת זאת, ההכנסה השנתית הממוצעת של משק בית חסידי הייתה נמוכה הרבה יותר ועמדה על 102,000 דולר בלבד.

לקריאה נוספת

גלעד מלאך ויאיר אטינגר, תורה ודעת: חינוך חרדי לבנים בארצות הברית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הערות שוליים

Read other articles:

Direktorat Pembinaan Ketertiban Masyarakat Baharkam PolriSingkatanDitbintibmas Korbinmas Baharkam PolriStruktur yurisdiksiLembaga nasionalIndonesiaWilayah hukumIndonesiaLembaga pemerintah Kepolisian Negara Republik IndonesiaPejabat eksekutifBrigjen. Pol. Muhammad Rudy Syarifudin, S.I.K., S.H., DirbintibmasLembaga indukPolisi Republik Indonesia (Utama)Badan Pemelihara Keamanan Kepolisian Negara Republik Indonesia (Bagian)Korps Pembinaan Masyarakat Baharkam Polri (Satuan) Direktorat Pembinaan K...

 

Puan MaharaniPotret resmi jabatan Ketua Dewan Perwakilan Rakyat ke-19PetahanaMulai menjabat 1 Oktober 2019Wakil Aziz Syamsuddin (2019–2021) Sufmi Dasco Ahmad Rachmat Gobel Muhaimin Iskandar Lodewijk Freidrich Paulus (sejak 2021) PendahuluBambang SoesatyoPenggantiPetahanaMenteri Koordinator Bidang Pembangunan Manusia dan Kebudayaan Indonesia ke-16Masa jabatan27 Oktober 2014 – 1 Oktober 2019PresidenJoko Widodo PendahuluAgung LaksonoPenggantiDarmin Nasution (pelaksana tu...

 

العلاقات التونسية الزامبية تونس زامبيا   تونس   زامبيا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات التونسية الزامبية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين تونس وزامبيا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارنة تونس زامبي...

Arab Muslim general (died 683) ʿUqba ibn Nāfiʿعقبة بن نافعA statue of Uqba bin Nafi in AlgeriaGovernor of IfriqiyaIn office666–674MonarchMu'awiya IPreceded byMu'awiya ibn HudayjSucceeded byAbu al-Muhajir DinarIn office681–683MonarchYazid ISucceeded byAbu al-Muhajir DinarSucceeded byZuhayr ibn Qays Personal detailsBorn622Died683Tehouda[1] (near the oasis of Sidi Okba in present-day Algeria)Resting placeSidi Okba Mosque, AlgeriaRelations Banu al-Harith ibn Fihr (clan) H...

 

Aquitani tribe Aquitani tribes at both sides of the Pyrenees. The Cocosates or Cocosates Sexsignani were an Aquitani tribe dwelling in present-day Landes during the Iron Age. Name They are mentioned as Cocosates by Caesar (mid-1st c. BC),[1] and as Cocosates Sexsignani by Pliny (1st c. AD).[2][3] The etymology of the name remains obscure. It can be derived from the Gaulish stem cocos- ('scarlet red') attached to the suffix -ates ('belonging to'). Red is a colour common...

 

Highest mountain in Spain MulhacénHighest pointElevation3,482 m (11,424 ft)[1]Prominence3,285 m (10,778 ft)[2]Ranked 64thIsolation529 km (329 mi) ListingUltraCoordinates37°03′12″N 3°18′41″W / 37.05333°N 3.31139°W / 37.05333; -3.31139[1]GeographyMulhacénLocation in SpainShow map of SpainMulhacénMulhacén (Andalusia)Show map of Andalusia CountrySpainCommunityAndalusiaProvinceGranadaParent rang...

Questa voce o sezione sull'argomento architettura non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Questa voce sull'argomento storia dell'architettura è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Capanne di tronchi, Norskfolkemuseum, Bygdøy, Oslo. Una capanna di...

 

This article is about the ceremonial office formerly styled mayor of Leicester. It is not to be confused with the executive office of Mayor of Leicester created in 2010. This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: List of lord mayors of Leicester – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2020...

 

Questa voce o sezione sull'argomento centri abitati della Campania non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. San Nicola la Stradacomune LocalizzazioneStato Italia Regione Campania Provincia Caserta AmministrazioneSindacoVito Marotta (PD) dal 14-6-2015 TerritorioCoordinate41°03′N 14°20′E / 41.05°N 14.3...

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Orang Tionghoa di FinlandiaJumlah populasiperkiraan 12.407 (0.22% dari populasi Finlandia)[1]Daerah dengan populasi signifikanHelsinki, Espoo, Vantaa[1]Kelompok etnik terkaitTionghoa perantauan Orang Tionghoa di Finlandia merupakan sala...

 

丹尼爾·奧蒂嘉José Daniel Ortega Saavedra尼加拉瓜總統现任就任日期2007年1月10日前任恩里克·博拉尼奥斯任期1985年1月10日—1990年4月25日前任自己(國家重建軍政府协调员)继任比奥莱塔·查莫罗國家重建軍政府协调员任期1979年7月18日—1985年1月10日前任安纳斯塔西奥·索摩查·德瓦伊莱继任改任總統 个人资料出生 (1945-11-11) 1945年11月11日(78歲) 尼加拉瓜瓊塔萊斯省[1]政...

 

Always in the WayTheatrical PosterSutradaraJ. Searle DawleyProduserLouis B. MayerDitulis olehCharles HarrisPemeranMary Miles MinterSinematograferIrvin WillatDistributorMetro PicturesTanggal rilis 21 Juni 1915 (1915-06-21) Durasi50 min.NegaraUnited StatesBahasaAntarjudul Inggris Always in the Way adalah film bisu hitam-putih Amerika Serikat produksi tahun 1915 yang disutradarai oleh J. Searle Dawley. Film yang diangkat dari sebuah lagu dengan judul yang sama juga dibikin di Bahama.[1&...

Palazzolo Vercellese komune di Italia Tempat Negara berdaulatItaliaDaerah di ItaliaPiemonteProvinsi di ItaliaProvinsi Vercelli NegaraItalia Ibu kotaPalazzolo Vercellese PendudukTotal1.099  (2023 )GeografiLuas wilayah13,94 km² [convert: unit tak dikenal]Ketinggian137 m Berbatasan denganFontanetto Po Trino Camino Gabiano Informasi tambahanKode pos13040 Zona waktuUTC+1 UTC+2 Kode telepon0161 ID ISTAT002090 Kode kadaster ItaliaG266 Lain-lainSitus webLaman resmi Palazzolo Vercellese ada...

 

习近平 习近平自2012年出任中共中央总书记成为最高领导人期间,因其废除国家主席任期限制、开启总书记第三任期、集权统治、公共政策与理念、知识水平和自述经历等争议,被中国大陸及其他地区的民众以其争议事件、个人特征及姓名谐音创作负面称呼,用以恶搞、讽刺或批评习近平。对习近平的相关负面称呼在互联网上已经形成了一种活跃、独特的辱包亚文化。 权力�...

 

American film production and distribution company RKO redirects here. For the filmography, see List of RKO Pictures films. For other uses, see RKO (disambiguation). RKO Radio Pictures Inc.Opening logoCompany typeSubsidiaryIndustryMotion picturesPredecessors Keith-Albee-Orpheum Corporation Film Booking Offices of America FoundedJanuary 25, 1929; 95 years ago (1929-01-25) (as RKO Productions Inc.)FounderDavid SarnoffDefunct1959; 65 years ago (1959)Headquarter...

Not to be confused with 69th Infantry Regiment (New York). 69th Infantry Regiment (Light Tank)Coat of armsActive1918-19191934-1944Country United StatesBranch United States ArmyTypeInfantrySizeRegimentMotto(s)Conjunctis Viribus (With united powers)InsigniaDistinctive unit insigniaMilitary unit U.S. Infantry Regiments Previous Next 68th Infantry Regiment 70th Infantry Regiment The 69th Infantry Regiment was a United States Regular Army (United States) infantry regiment that never saw ...

 

Character from TV series Star Trek: Deep Space Nine This article describes a work or element of fiction in a primarily in-universe style. Please help rewrite it to explain the fiction more clearly and provide non-fictional perspective. (December 2019) (Learn how and when to remove this message) Fictional character Benjamin SiskoStar Trek characterFirst appearanceEmissary (1993)Last appearanceStar Trek: Legacy (2006)Portrayed byAvery BrooksIn-universe informationSpeciesHumanAffiliationUnited F...

 

此條目没有列出任何参考或来源。 (2013年7月23日)維基百科所有的內容都應該可供查證。请协助補充可靠来源以改善这篇条目。无法查证的內容可能會因為異議提出而被移除。 卡图蒂Catuti市镇卡图蒂在巴西的位置坐标:15°21′28″S 42°57′46″W / 15.3578°S 42.9628°W / -15.3578; -42.9628国家巴西州米纳斯吉拉斯州面积 • 总计285.988 平方公里(110.421 平方...

Football tournament season 1903–04 FA CupThe Manchester City team following the club's first FA Cup victoryTournament detailsCountry EnglandDefending championsBuryFinal positionsChampionsManchester City(1st title)Runner-upBolton Wanderers← 1902–031904–05 → The 1903–04 FA Cup was the 33rd season of the world's oldest association football competition, the Football Association Challenge Cup (more usually known as the FA Cup). Manchester City won the competitio...

 

  提示:此条目页的主题不是中華民國—斐濟關係。   關於其他「中」字國家與「斐」字國家的外交關係,詳見中斐關係 (消歧義)。 中国—斐济關係 中华人民共和国 斐济 代表機構中國駐斐濟大使館斐濟駐華大使館代表大使 周剑大使 李振凡[1] 中华人民共和国—斐济关系(英語:China–Fiji relations),是指歷史上的中國和斐濟、以至現在中華人民共和國�...