הארגון יוסד בידי קבוצה של פמיניסטיות שהיו חברות בארגון "התנועה לשחרור האישה" (MLF) ולסביות מהארגון ההומופילי ארקידאה. בפברואר1971 הצטרפו לארגון מספר פעילים הומוסקסואלים.[1], הקבוצה נפגשה בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. מכיוון שלא יכלו לרשום את שם הארגון באופן רשמי כחזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית, הם נרשמו כ"חזית ההומניסטית האנטי-גזענית", שם ששמר על ראשי התיבות הצרפתיים FHAR.
ב-5 במאי 1971 הקבוצה הפריעה לכנס שהתנגד לזכותן של נשים לעבור הפלות, וב-10 במרץ פרצה הקבוצה לתועדת הציבור כשעצרה שידור שעסק בהומוסקסואליות ברדיו לוקסמבורג. בהמשך אותה שנה התפרצה הקבוצה לכנס הסקסולוגיה בסן רמו בגינוי למה שכינו "ההטרוסקסיזם והמדיקליזציה של ההומוסקסואליות". הקבוצה ניסתה להשפיע גם על כנסים קומוניסטיים וכנסים של השמאל הרדיקלי.
ביוני 1971, לאחר הצטרפותם של גברים הומוסקסואלים רבים לארגון, קבוצה של נשים עזבה את החזית ההומוסקסואלית לפעולה מהפכנית לאחר שהרגישו שנושאים הנוגעים לנשים נדחקים לשוליים בידי הגברים. הנשים הקימו את ארגון "הלסביות האדומות" דרכו ניסו להתמקד במאבק לסבי נגד סקסיזם, ובשנים שלאחר מכן הארגון הלך וקטן, עד שבשנת 1974 אסרה המשטרה על פגישות הארגון בבית הספר הלאומי הגבוה לאומניות יפות והקבוצה נעלמה כמעט לחלוטין.
