הארדבאס (באנגלית: Hardbass; ברוסית: хардбасс; מבוטא "חארדבאס") הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקה אלקטרונית, שהומצא ברוסיה, ברוסטוב על הדון ב-שנות ה-90 המאוחרות. הסגנון שאב השראה ממוזיקה אלקטרונית בריטית (Bouncy techno (אנ'), UK hard house (אנ')) הארדסטייל והאוס. תת-הז'אנר מתאפיין בקצב הנע בין 150 ל-170 פעימות לדקה, באס דומיננטי, צלילים אלקטרוניים, קיקים (תופי-רגלמסונטזים) טונליים כבדים, וראפ מפעם לפעם. במדינות אירופאיות שונות קיימות סצנות הארדבאס רבות ומגוונות. במסיבות הארדבאס נהוג לרקוד תוך לבישת מסכה, סימון שאקה ותנועה המדמה גלישה לקצב השיר. מסיבות הארדבאס פומביות עשויות להתקיים בפארקים, מרכזי קניות, במות, מסיבות רחוב, ובמקומות ציבוריים נוספים.
ההארדבאס פרץ לתודעה העולמית בשנת 2015, כאשר הפך למם אינטרנטי שעסק בתת תרבות ה"גופניק" (Gopnik) (מקבילה לסטראוטיפ הישראלי של ה"ערס"). "גופניק" הוא כינוי לנער ממעמד נמוך וממוצא סלאבי, הנוהג להאזין למוזיקת הארדבאס, לעשן סיגריות, לשתות וודקה ובירה, לפצח גרעיני חמניות ("סמיצ'קי"), לקלל, להתלבש באימוניות (לרוב של אדידס כמחווה לכך שסיפקה לברית המועצות את התלבושות באולימפיאדת הקיץ של 1980) ולשבת ברחוב בתנוחת שפיפה עם גופניקים נוספים.[1] מקורה של תנוחת השפיפה (סקוואט סלאבי) היא מכך שאסירים בגולאג לא רצו לשבת על הרצפה הקרה ולכן נשענו על עקביהם (ולא על קצות האצבעות).[2]
