עלילת הסרט מתרחשת במוסקבה של שנות השלושים. סופר מפורסם בעליית הקריירה שלו מוצא את עצמו פתאום במרכז שערורייה ספרותית. ההצגה המבוססת על מחזהו מוסרת מהרפרטואר, עמיתיו נמנעים בהתרסה מפגישה עמו, תוך כמה ימים הוא הופך למנודה. זמן קצר לאחר מכן הוא פוגש את מרגריטה, שהופכת למאהבתו ולמוזה שלו. בהשראת אהבתה ותמיכתה, כותב הסופר רומן חדש, שבו הדמויות הן אנשים מסביבתו והדמות הראשית היא וולנד המסתורי, שאב-טיפוס שלו הוא זר מכר שהגיע לאחרונה. הכותב צולל אל תוך עולמו של הרומן שלו ובהדרגה מפסיק לשים לב כיצד שזורים בדיה ומציאות לכדי שלמות אחת.
כשהתחלנו לעבוד על פרויקט זה ידענו היטב כי ניכנס למוקד תשומת הלב של כולם; אף על פי כן, "האמן ומרגריטה" היא אחת היצירות האייקוניות ביותר וכל אחד ממעריצי הרומן בהחלט יודע ומבין טוב יותר מה צריך להיות העיבוד שלו. ומצאנו פיתרון - התחלנו סוג של משחק בעיבוד, במסע כאילו בין דפי הרומן, שם מסתתרים הפנטזיות הכי נועזות ובלתי צפויות בנושא. אני מאוד רוצה לקוות שמתוך חלל מקביל כל כך של הרומן ייוולד על המסך מחזה בהיר, פרדוקסלי ומרתק.
בשנת 2018 נכלל הסרט "האמן ומרגריטה" ברשימת הפרויקטים הקולנועיים שקרן הקולנוע הרוסית הממשלתית העניקה להם תמיכה ממלכתית. אז דווח כי תקציב הסרט יעמוד על 800 מיליון רובל[7][8][9][10][11]. תחילה נשכר הבמאי ניקולאי לבדב לביים והוא הודיע שהתסריט היה מוכן במלואו במרץ 2018[12], אז פורסם כי הסרט ייצא לאקרנים בשנת 2021[13]. עם זאת, באוקטובר 2019 הוא הודיע כי הפרויקט עדיין מתגבש וניתן יהיה להתחיל בשלב ההכנה של הצילומים בעוד שנה במקרה הטוב[14].
בהמשך, נסיבות רבות השתנו בעיקר על רקע מגפת הקורונה ולבדב נטש את הפרויקט והחל לצלם את סרטו "נירנברג"[15], בעוד מיכאיל לוקשין (שעבד בעבר על הסרט "מחליקיים של כסף") מונה לביים את הסרט. שם הסרט שונה ל"וולנד". הצילומים תוכננו להתחיל ב-3 ביולי 2021 עם יציאה לאקרנים המתוכננת לסוף 2022.[16][17][18]
ליהוק
במאי 2021, דווח שיבגני ציגאנוב ויוליה סניגיר יגלמו את התפקידים הראשיים - האמן ומרגריטה - במה שהוא שיתוף הפעולה הראשון של השניים בקולנוע.
"ברור שהאמן ומרגריטה היא יצירה פולחנית ואהובה, מה שאומר שלכל אחד יש דימוי משלו של האמן ואי אפשר ליצור הפקה שתשכנע ותספק את כולם. אבל אני מקווה שמחברי הסרט ואני לא נלך בדרך הדימוי העממי. אני מאוד אוהב את האירועים ואת הבחירה של הבמאי. כמובן שגם זו לא החלטה קלה עבורי. הסיכון גדול. מאמינים שהרומן מתנגד להופעות בקולנוע ובתיאטרון, וכרגע אין עיבוד קולנועי אחד שאני אישית אוהב. אבל האתגר היצירתי מעניין גם אותי וגם את כל צוות הסרט, אבל כך התפתחו הנסיבות. וכשאתה עובד עם חומר כזה אתה צריך להקשיב לנאמר, אני חושב."
— יבגני ציגאנוב
צילום
הצילומים החלו בחודש יולי 2021 במוסקבה, בעיקר במיקומים כמו הבניין הראשי של ספריית המדינה הרוסית, הבניין האקדמי הראשי של אוניברסיטת באומן הממלכתית לטכנולוגיה, חזית הבניין הראשי של אוניברסיטת מוסקבה, בית העץ פאליבין ברובע חמובניקי ברחוב בורדנקו 23. הסצנה המרכזית שמתרחשת באגמי הפטריארך צולמה בסמטה המוליכה לאגמי הפטריארך ובאגמי הפטריאארך עצמם. בנוסף נערכו צילומים גם בסנט פטרסבורג ובייחוד בכיכר מוסקבה בעיר, כולל בית הסובייטים המשקיף על הכיכר, בניין המגורים ברחוב טבריצ'סקאיה 5 וכן פנים הבניין הראשי של הספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג, המסעדה ברב הקומות בכיכר קודרין במוסקבה, אחד האולמות בבניין המוזיאון האתנוגרפי בסנט פטרסבורג והמבואה של תיאטרון הצבא הרוסי במוסקבה. הם נמשכו עד סוף אוקטובר 2021 ובאוגוסט 2021 עברו לצלם את המיקומים בסנקט פטרבורג ובמלטה, אשר שימשה כעירשלם ובה צולמו הסצנות עם פונטיוס פילטוס.[19]
"אני מתייחסת לרומן הזה בפחד גדול ויודעת אותו בעל פה. האודישנים לתפקיד מרגריטה נמשכו זמן רב, החלטתי בעצמי - זה יהיה כמו שצריך להיות – והנה אני כאן. אני סומכת על מיכאיל לוקשין, אני אוהבת את התסריט. אני מקווה שרוחו של בולגקוב תטיב איתנו."
— יוליה סניגיר
פוסט פרודקשן ואפקטים מיוחדים
חברת Main Road Post המוסקבאית הייתה אמונה על עבודת הגרפיקה הממחושבת. כך למשל, החתול בהמות הוא ברובו יצירה ממוחשבת והתבסס על שני חתולים שהובאו לסט.
פסקול
הפסקול לסרט "האמן ומרגריטה" הולחן על ידי אנה דרוביץ', שעבדה בעבר על הפסקול לסרט תיעודי זוכה האוסקר ״נבלני״. אנה הלחינה כשעה של מוזיקה לסרט.
הפצה
באוגוסט 2022 הוכרז כי הסרט, שתוכנן לצאת לאקרנים במהלך 2022, ייצא להקרנות מסחריות בסוף 2023, לאחר שאולפני יוניברסל, שהיו המפיצים הרשמיים, הודיעו על עזיבתם את רוסיה, כתגובה למלחמת אוקראינה–רוסיה ובכך נוצרו קשיים במימון שלב הפוסט-פרודקשן לסרט.
הסרט זכה לביקורות חיוביות לרוב, אם כי חלק מהמבקרים ביקרו את העובדה שהיוצרים התמקדו בקו "המוסקבאי" של הרומן ופחות הונח דגש על קווי העלילה המתייחסים לירושלים ופונטיוס פילאטוס.
לאחר צאת הסרט לאקרנים, פקידים ותועמלנים רוסיים הסבו את תשומת הלב הציבורית לעובדה שהבמאי, מיכאיל לוקשין, שחי בארצות הברית והביע התנגדות למדיניות הרוסית ולמלחמה באוקראינה; בין היתר, הם דרשו להעניש את קרן הקולנוע הממשלתית על מימון הפרויקט.
