האופרה הישראלית תל אביב-יפו נוסדה בשנת 1985 ופועלת בתל אביב, בהעלאת מופעי אופרה, מחול ומוזיקה. בשנים הראשונות להקמתה נשאה את השם האופרה הישראלית החדשה, כדי להבדיל בינה ובין להקת האופרה הישראלית, שפעלה בשנים 1947–1982.
המנצחת ובמאית האופרה שרה קולדוול, הוזמנה לשמש כיועצת להקמת הגוף החדש[1]. באפריל1983 חזרה קולדוול לישראל, לאחר שהתבקשה להפיק את האופרה הראשונה של האנסמבל החדש, "טוסקה"[2].
תקציב
ב-19 ביוני 1983, הוכרז רשמית על הקמת האופרה החדשה, מתקציב משרד החינוך וקרן תל אביב-יפו לפיתוח[3], בתמיכתו של שלמה להט, שכיהן באותו זמן כראש עיריית תל אביב-יפו וגם כחבר במועצת האופרה. בשנת 2006 קיבלה האופרה תמיכה נוספת מהמועצה לתרבות ולאמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים[4].
ניהול האופרה היום נעשה באמצעות עמותת האופרה הישראלית (ע"ר). בשנת 2021 עמד תקציב בית האופרה על כ-63 מיליון שקלים. תמיכת המדינה הגיע ל כ-28 מיליון שקלים, תמיכת עיריית תל אביב יפו עמדה על כ-14 מיליון שקלים. הכנסות עצמאיות ממכירת כרטיסים, השכרות אולם המופעים, תמיכות נוספות ותרומות עמדו על כ-18 מיליון שקלים נוספים.
עלות שכרו השנתי של מנכ"ל האופרה עמד על כ-505 אלף שקלים. שכר שנתי לסמנכ"ל כ-360 אלף ש"ח, ושכרו השנתי של המנהל הטכני עמד על כ-270 אלף שקלים.
לרגל ציון חגיגות ה-30 להיווסדה הוחלט להשמיט את "החדשה" משם הארגון, ולשנות את שמו ל"האופרה הישראלית תל אביב - יפו". בשם זה מופיעה היום האופרה הישראלית בארץ וברחבי העולם[8]
הפקות מגוונות שיוצרו על ידי בכירי במאי האופרה בעולם, מועלות מאז הקמתה בשפת המקור, ולימים עם כתוביות בעברית ובאנגלית. רוב הפקות האופרה הישראלית מאז היוסדה מתורגמות בכתוביות על ידי המתרגם ישראל אובל[13].
מרבית הרפרטואר של האופרה הישראלית בנוי על מיטב האופרות ברפרטואר העולמי. עם זאת, מאז ייסודה ביצעה האופרה מספר הפקות של אופרות ישראליות שהוזמנו במיוחד על ידה[15].
מסע לפוליפוניה מאת ריצ'רד פרבר. יצירה שנכתבה במקור בגרמנית על ידי המלחין הישראלי, והועלתה בבכורה עולמית בשטוטגרט גרמניה. הוצגה בתיאטרון נגה, בשירה בשפה העברית, בשנת 1993[16][17].
יוסף מאת יוסף טל וישראל אלירז. מנצח גארי ברתיני. במאי דייוויד אולדן. האופרה הישראלית ובעברית הראשונה שהוצגה במשכן לאומנויות הבמה, בשנת 1995. באופרה מוצגת חווית ההגירה של מלחין היצירה[18].
מסע אל תום האלף מאת יוסף ברדנשווילי וא.ב. יהושע, המבוססת על ספרו של האחרון. מנצח אשר פיש, במאי עמרי ניצן. הצגת הבכורה התקיימה בעונת 2005. ההפקה חזרה לבמת האופרה הישראלית גם בעונת 8–2007. סיפורו של הסוחר היהודי בן עטר היוצא למסע ארוך מביתו שבטנג'יר אל לב ליבה של אירופה כדי לשכנע את יהודי אירופה לתת לו ולחיות לפי המסורת שלו, עם שתי נשותיו.
האדונית והרוכל מאת חיים פרמונט לליברית של צוריה להב לפי סיפורו של שי עגנון.
שיץ מאת חנוך לוין בביצוע אופראי שכתב יוני רכטר לפי ליברית של מולי מלצר.
תיאודור מאת יונתן כנען לליברית של עידו ריקלין. האופרה מציגה שתי אפיזודות מחייו של בנימין זאב הרצל כסטודנט בווינה, המתקבל ל"אלביה", אגודת סטודנטים לאומנית פרו-גרמנית יחד עם חברו היהודי פאול. ואפיזודה נוספת בחייו הבוגרים כאשר הוא מסקר בפריז את משפט דרייפוס בזמן שנישואיו האומללים לז'ולי עולים על שרטון. האופרה מציגה את ההתמודדות עם גילויי אנטישמיות שמטלטלים את עולמו, עד שבסופו של דבר מתמלא הרצל הבוגר בחזון חדש – הקמת מדינה לעם היהודי[22].
אמהות מאת דוד זבה. הנשים מספר בראשית מספרות את סיפורן.
נכון לשנת 2016, היו לאופרה הישראלית כ-18,000 מנויים[23].
אגודת הידידים
אגודת הידידים מלווה את האופרה הישראלית החדשה מתחילת דרכה ותומכת בפעילותה המגוונת. חברי אגודת הידידים נהנים מכרטיסי כניסה להצגות הבכורה של האופרה (כולל תוכניה לכל הפקת אופרה), ומהזמנות למגוון אירועים ופעילויות כגון צפייה בחזרות, מפגשים מיוחדים עם אמני האופרה, קבלות פנים בערבי בכורות, קונצרטים ביתיים ועוד[24].
בית הספר "מיתר אופרה סטודיו"
בית ספר עיוני/מעשי לטיפוח עתודת זמרי אופרה ישראלים, שסיימו את לימודיהם באקדמיה למוסיקה מוכרת, ונמצאים על סף ראשית הקריירה שלהם. תוכניות הלימוד מבוססות על הרחבת הניסיון והקניית ידע מוזיקלי/דרמטי ברמה האישית, ובעיקר על התנסות בעבודה אופראית כאנסמבל, והופעה בדרך קבע בהפקות האופרה הישראלית[25][26]. המנהל המוזיקלי של "מיתר אופרה סטודיו" הוא דוד זבה.
קהילה וחינוך
האופרה מקיימת קשר הדוק עם הקהילה במגוון דרכים. מפגשים מותאמים לקבוצות שונות בקהילה במטרה לחשוף אותן לאופרה, העלאת הפקה אופראית בימתית מלאה, שבמרכזה אנשים מהקהילה, סדנאות וסיורים. בנוסף, הועלו מופעי חוץ בפארק הירקון, ללא תשלום, כמו טוסקה בפארק (קיץ 2017), נבוקו בפארק (אוגוסט 2018)[27], אירועים, שמשכו קהל רב, גם כ-100,00 צופים באירוע[28].