דניאל לנדאו

דניאל לנדאו
לידה	1 במרץ 1973 (בן 51) ירושלים, ישראל
שם לידה	דניאל לנדאו
מקום לימודים	הקונסרבטוריון המלכותי של האג
תחום יצירה	מדיה, וידאו, מיצב, פרפורמנס
www.daniel-landau.com

דניאל לנדאו (נולד ב-1973) הוא אמן, מרצה וחוקר מדיה ישראלי.

דניאל לנדאו נולד וגדל בירושלים. הוא למד בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול במגמת קומפוזיציה, והמשיך את לימודיו הגבוהים בקונסרבטוריון המלכותי בהאג (אנ') שם השלים את התואר הראשון והשני שלו. הוא היה תלמידם של חיליאס ואן ברחייק, לאויס אנדריסן וקלארנס בארלו. כבר במסגרת לימודיו כתב לנדאו מוזיקה להרכבי מוזיקה-עכשווית הולנדיים מובילים כמו: ניו-אנסמבל (אנ'), ‏ (אנ') Orkest De Volharding, ‏ Slagwerkgroep Den Haag אשר הופיעו עם יצירותיו באולמות ופסטיבלים: Concertgebouw, Paradiso, Rotterdamse Schouwburg, Gaudeamus International Music Festival. באותה עת, במסגרת לימודיו במחלקת הסונולוגיה למוזיקה אלקטרונית - פיתח לנדאו מערכות אינטראקטיביות של עיבוד סאונד ותמונה בזמן אמת במטרה לפתח כלים המשמשים הרחבה דיגיטלית של הגוף הפרפורמטיבי.

בשנת 2001 יחד עם היוצר Isak Goldschneider הקים את קולקטיב האמנות BZAZ Foundation שבמסגרתו יצרו מופעי מדיה באורך מלא ביניהם: Ana Shahid, Pulsing Chambers, The Worlds of Milosh I+II, Channel Shabab, Grid City. הופעות אלו הועלו בין השאר בגרמניה, הונגריה, בלגיה, מקסיקו, ספרד, אנגליה וישראל וזכו לביקורות חיוביות מצד המדיה והקהל.

בשנת 2006, לאחר כעשר שנים שבהן חי בהולנד, חזר לנדאו לארץ והחל לעבוד על פלטפורמת מופע מבוססת הקרנה ותנועה. בשיתוף פעולה עם אמנים, רקדנים, מהנדסים ומעצבים העלה ב-2008 את המופע One Dimenstional Man. המופע היה הפקה בריטית ישראלית בהשראת ספרו של הרברט מרקוזה הנושא את שם העבודה והיה המשך ישיר לעיסוקו של לנדאו במפגש של גוף עם טכנולוגיה. המופע עלה במרכז סוזן דלל וזכה לביקורות חיוביות. בעקבות המופע קיבל לנדאו הזמנה מהמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון ליצור עבודה חדשה לאירוע ״מפגן ויצמן״. חזרתו של לנדאו לארץ הביאה אותו לעסוק בשאלות סוציו-פוליטיות של החברה הישראלית והוא לקח את ההזדמנות לנתב את הפרויקט לכיוון דוקומנטרי. במפגש משמעותי עם האקטיביסט ראובן אברג'ל, ממיסדי תנועת הפנתרים השחורים הישראלית, נחשף לנדאו לנראטיב אלטרנטיבי - המציגה קריאה מעמדית, טכנו קפיטליסטית של החברה הישראלית. טקסטים של אדוארד סעיד, פרנץ פנון, ניל פוסטמן, קתרין הילס ודון היידה, היוו חלק משמעותי בעיצוב עמדה טכנו-ביקורתית הנמצאת בבסיס עבודותיו. לנדאו יצר סדרת עבודות בשם ׳גֵר׳ אשר עשו שימוש בפלטפורמת הדוקו-מופע שיצר.

ב-2014 יסד לנדאו יחד עם ד״ר כרמל ויסמן את oh-man, oh-machine, פלטפורמה דרכה הם יוזמים כנסים בינלאומיים, סדנאות, סלון וקבוצת מחקר הבאים לקדם את השיח הביקורתי דרך המסגרת הפילוסופית של פוסט-הומניזם.

לנדאו מרצה על עבודותיו בישראל ומחוצה לה. בין השנים 2013–2015 עמד בראש תחום לימודי המדיה הדיגיטלית בפקולטה לאמנויות - המדרשה וכעת הוא מכהן כעמית מחקר בכיר במעבדה למציאות מתקדמת במרכז הבינתחומי הרצליה. עבודותיו הוזמנו והוצגו בפסטיבלים ומוזיאונים בישראל ומחוצה לה, בין השאר: התזמורת הסימפונית של המבורג, תזמורת הרדיו הפילהרמונית של הולנד, פסטיבל האביב (פריז), מוזיאון הצילום בפריז (אנ'), פסטיבל סנטרו היסטוריקו (מקסיקו), פסטיבל באת' (אנגליה) (אנ'), קזרנה (שווייץ), פסטיבל בארטוק (הונגריה) והביאנאלה של נאקנוג׳ו (יפן).

לנדאו מעביר בארץ ובעולם סדנאות לאמנים, כוריאוגרפים ומתכנתים. את הסדרה מעביר לנדאו בשיתוף עם ערן הדס, ד״ר לימור לחיאני, דניאל יהל, ד״ר אייל גרוס, ד״ר דורון פרידמן ושלו מורן.

ב-2017 לנדאו לימד סמסטר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס במחלקה למדיה ועיצוב.^[1]

החל מ-2016 נמצא לנדאו בתוכנית לימודי דוקטורט במעבדת המדיה של אוניברסיטת אלטו, הלסינקי. ^[2]

לנדאו הוא יועץ ומנהל קריאטיבי של חברת הזנק.^[3]

לנדאו מרצה בעולם בכנסים, פסטיבלים ואוניברסיטאות מובילות, בין השאר: אוניברסיטת סטנפורד, ^[4] המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ^[5] אוניברסיטת מדינת סן דייגו (אנ'), ^[6] יריד שנזן בסין, ^[7] פסטיבל rixc בלטביה, ^{[8] [9]} כנס האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ביולוגית ^[10] פסטיבל B3 הביאנלה של התמונה הנעה בפרנקפורט, ^[11] פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ^[12] והספרייה הלאומית לטכנולוגיה, פראג (אנ'). ^[13]

דניאל הוא בנם של שמחה ומאיה לנדאו והאח האמצעי לשתי אחיות - סיגלית ואיילת. שמחה עלה לישראל מרומניה ב-1950 ומאיה מלונדון ב-1964. שמחה הוא פרופסור אמריטוס לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית והקים את החוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל. סיגלית היא אמנית ישראלית ואיילת, דוקטור לנוירופסיכולוגיה. לנדאו נשוי למיכל אופנהיים לנדאו, מוזיקאית, מלחינה ומדריכה קולית. לדניאל ומיכל שלושה ילדים והם גרים בתל אביב. סבו, יעקב סונטאג (1905–1984), היה המייסד והעורך של רבעון התרבות היהודי הלונדוני Jewish Quarterly. ^[14]

• 
  זאת לא נרגילה, פסטיבל עכו, מיפוי וידאו, 7 דקות, 2014
• 
  המערה, מוזיאון תל אביב, מיצב וידאו 360, 2015
• 
  גובלין רחוב, רקמת גובלין, 2014
• 
  תיכף אשוב, שיתוף פעולה עם איריס ארז, מיצג וידאו עבור מופע מחול, 55 דקות, 2015
• 
  כיסאות מוזיקליים, ביאנלה של נאקאנוג׳ו, יפן, מיצב וידאו, 2015
• 
  מקניונים לכוכבים, וידאו טריפטיך ותזמורת, 110 דקות, 2010
• 
  גר' 1.0: הם לא נחמדים, LA MEP, פריז, וידאו 8 דקות, 2012
• 
  אדם חד ממדי, מרכז סוזן דלל, מופע 62 דקות, 2009
• 
  שמים פתוחים, גלריית Circle 1, ברלין, וידאו 5 דקות, 2013
• 
  משאלה, כיכר הבימה, תל אביב, מיצב אורות תלוי מקום, 2013
• 
  ‏גֵר 1.1: ג'סי כהן, בכורה 'קזרנה' בזל, שווייץ, מופע 65 דקות, 2011
• 
  מחקר זמן תנועה, בשיתוף עם ארקדי זיידס, גלריית ג'יימס, ניו יורק, מיצב וידאו 360, 2016
• 
  ‏גֵר 1.4: דרפור, הר ציון, אוהבים אמנות ת”א, מיצג, 30 דקות, 2012
• 
  האדם המושלם, London Roundhouse‏, מיצב וידאו, 2016

• 2019 - Self-Study_02 | Open Lab performance | CCA, Tel Aviv
• 2018 - Visitors | media installation | Israel Museum, Jerusalem
• 2017 - Self-Study_01 | VR performance | B3 Film Festival, Frankfurt
• 2016 - “Time Body Experiment” / ניסוי פרפורמטיבי, פסטיבל PrintScreen
• 2016 - “The Perfect Post Human” / מיצב וידאו, London Roundhouse (אנ')
• 2016 - “Time Motion Study” / מיצב וידאו 360, בשיתוף עם ארקדי זיידס, גלריית ג'יימס, ניו יורק
• 2015 - “I will be right back” / 55 דק׳, מיצג וידאו עבור מופע מחול, שיתוף פעולה עם איריס ארז

“Cave Study” / מיצב וידאו 360, מוזיאון תל אביב

“Isu Tori Game” / מיצב וידאו, ביאנאלה של נאקאנוג׳ו, יפן

• 2014 - Ceci nest pas une narguilé / וידאו מפינג 7 דק׳ / פסטיבל עכו
• 2014 - Open Skies / ווידאו 5 דק׳ / Circle 1, ברלין
• 2014 - HeLa / אוצר תערוכה קבוצתית בירקון 19 - במסגרת פרויקט Oh man Oh Machine
• 2014 - Reside 1.4 / 30 דק׳ / מיצב אינטראקטיבי, ארטפורט, תל אביב
• 2014 - Eye Drum / וידאו 6 דק׳ / מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2013 - OPEN SKIES / וידאו 5 דק׳ / בית בנימיני, תל אביב
• 2013 - Wake A Mish / מיצב אורות תלוי מקום, כיכר הבימה, תל אביב
• 2012 - Not Very Nice People / וידאו 8 דק' / LA MEP, פריז
• 2012 - טבע הדברים / וידאו 4 דק' / מוזיאון ישראל, מיצג רון ארד
• 2012 - גֵר 1.4: דרפור, הר ציון / מיצג 30 דק' / אוהבים אמנות ת"א
• 2012 - גֵר 1.3: ברקו סלמונוביץ' / מיצג 17 דק' / אש לילה, יפו העתיקה
• 2011 - גֵר 1.2: המלך פייסל 57 / מיצג 20 דק' / אוהבים אמנות ת"א, יהודה הימית
• 2011 - גֵר 1.1: ג'סי כהן / מופע 65 דק' / בכורה 'קזרנה' בזל, שווייץ
• 2010 - הם לא נחמדים / מיצג 22 דק' / המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון
• 2010 - דיר אל באלאח / מיצג 15 דק' / מוזיאון ישראל
• 2010 - From Canyons to Stars / וידאו טריפטיך ותזמורת / 110 דק' / המבורג
• 2009 - One Dimensional Man / מופע 62 דק' / סוזן דלל
• 2008 - אנא בת ים / ווידאו 20 דק' / ברשות הרבים, ת”א
• 2007 - Ana Shahid, פסטיבל הסתיו, בית האופרה של פריז
• 2006 - Mexico-Berlin /וידאו ‘‘21‘6 / “סדוקציה” / בית בנמל, ת”א
• 2005 - Eye Drum / וידאו 4 דק' / “אומנות הארץ” / רידינג, תל אביב

For your eyes only / וידאו 10 דק' / “רשות הרבים” / יפו

Ana Frank, Bat-Yam / וידאו 22 דק' / “רשות הרבים” / יפו

• 2004 - Peace in our time / וידאו 5 דק' / שודר בערוץ Nachtpodium VPRO / הולנד

Channel Shabab / מופע 70 דק' / הולנד, הונגריה, גרמניה

Deadly Affairs / מופע 50 דק' / Netherlands Philharmonic / הולנד

• 2003 - Planeta Kennel / וידאו 10 דק' / פסטיבל Sitges, ספרד

Grid City / מופע 45 דק' / פרימיירה Bath Festival / אנגליה

Ana Shahid / יצירה לאנסמבל, קנון ואובייקטים, 11 דק' / הולנד

• 2002 - The Worlds of Milosh / מופע 70 דק' / מקסיקו, הולנד, גרמניה
• 2001 - Scratch / וידאו 8 דק' / מקסיקו, הולנד

Eye Drum / וידאו 4 דק' / בשיתוף עם סיגלית לנדאו / מוזיאון ישראל

• 2000 - Pulsing Chambers / וידאו פרפורמנס 60 דק' / הולנד
• 1999 - Ana Shahid - I Witness / מופע 45 דק' / הולנד
• 1998 - Losing It Again / מוזיקה לפסנתר ואלקטרוניקה 7 דק' / אמסטרדם, פריז, ניו-יורק
• 1997 - A Car and a Bench / מוזיקה למחול 60 דק' /, כוריאוגרפיה: יסמין גודר
• 1996 - Stair Music / מוזיקה 8 דק' / פסטיבל פנומנה / ירושלים
• 1995 - Abstract on Black / מיצב אינטראקטיבי מוזיקה ווידאו-דאנס / ירושלים, אמסטרדם

מדיה וקבצים בנושא דניאל לנדאו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דניאל לנדאו
• שיתוף פעולה עם מיכל פאולינה
• דיוקן באתר contemporaryperformance
• יובל אביבי, מביע משאלה, באתר טיים אאוט תל אביב, 2 בספטמבר 2013
• ריאיון עם דניאל לנדאו, בכתב העת "אקטיביזם חזותי", גיליון 3, מאי 2016, בצלאל
• יונתן אסתרקין, ג'ונגל בין 4 קירות: ריאיון עם דניאל לנדאו, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2009
• דניאל לנדאו, שלוש מחשבות על גוף, מעקף - כתב עת מקוון למחול, מיצג ותיאטרון חזותי גיליון מס' 10, בית הספר לתיאטרון חזותי
• מתן שירם, ‏כנס "אמנותעשיה": דיון על היחסים בין יצירה ומוצר בעידן הנוכחי, באתר גלובס, 19 ביוני 2014
• רעות ברנע, "המהפכה הדיגיטלית הושלמה כשיצא האייפון", באתר כלכליסט, 21 במאי 2014
• דנית אמינוף, האדם חד המימד: מופע חובה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2009
• טל פרי, ‏המופע המהפכני "אדם חד המימד" יועלה החל מהשבוע הבא בארץ, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2009
• רפי ברבירו, מי מסתתר מאחורי המסכה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2009
• צבי גורן, ביקורת: אדם חד המימד - מרתק, מצחיק, מרהיב, באתר הבמה, 14 בספטמבר 2009
• אנטוני טומסיני, A Formidable Piece by Messiaen, Inspired by Two Breathtaking Places, בעיתון הניו יורק טיימס, 25 בינואר 2012
• אורי לנזינסקי, ‘Reside 1.1: Jesse Cohen’, בעיתון ג'רוזלם פוסט, 17 בפברואר 2012
• דניאל לנדאו - אדם בקניון, באתר artstationsfoundation5050, ‏אפריל 2013