דניאל אוונס (שחקן)

דניאל אוונס
Daniel Evans
דניאל אוונס
דניאל אוונס
לידה 31 ביולי 1973 (בן 51)
רונדה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ויילס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה פרס אוליבייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל גווין אוונס (באנגלית: Daniel Gwyn Evans; נולד ב-31 ביולי 1973) הוא שחקן ובמאי ולשי.

ביוגרפיה

אוונס נולד בעמק רונדה בדרום ויילס. הוא התחיל לשחק בגיל צעיר מאוד. כשהיה בן חמש או שש התחיל להשתתף בתחרות בפסטיבל איסטדפוד (אנ'), והלך להופעות רבות של תיאטרון חובבים.[1] בגיל שמונה כבר ידע שהוא רוצה להיות שחקן.[2] בגיל 17 זכה בפרס על שם ריצ'רד ברטון בפסטיבל הלאומי של ויילס (אנ').[2]

אוונס סיפר בראיון: "המשפחה שלי עדיין גרה שם [בוויילס]. הם ליברליים מאוד, תודה לאל ... הם עודדו אותי."[3]

למד בבית הספר "Ysgol Gyfun Garth Olwg" קרוב לפונטפריד, בית ספר תיכון בשפה הוולשית שבין בוגריו שחקנים רבים. למד בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בין 1991 ל-1994.[4] לפני שסיים את הלימודים הצטרף ללהקה השייקספירית המלכותית.[2] עם הלהקה הופיע בתפקידים קטנים במחזות "קוריולנוס" ו"הנרי החמישי". אחר כך גילם את ליסנדר בהפקה של אדריאן נובל של "חלום ליל קיץ" בסיבוב הופעות בניו יורק ובברודוויי.

ב-1997 הופיע אוונס במחזה השנוי במחלוקת "Cardiff East" בתיאטרון המלכותי הלאומי,[4] ובדמות פיטר פן במחזה "פיטר פן" לצדה של קלאודי בלקלי.[5]

אוונס שיחק במחזות "הסוחר מוונציה" ו"טרוילוס וקרסידה" בבימויו של טרוור נאן,[4] ולוהק לתפקיד ראשי באופרטה "קנדיד"[2] בה כיכב גם סיימון ראסל ביל. זה היה התפקיד הראשון שבו הוא שר, ועליו היה מועמד לפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזמר לשנת 2000.[4]

בנוסף למחזות שייקספיריים ותיאטרון מסורתי, שיחק אוונס גם בתיאטרון נסיוני. הוא הופיע בתיאטרון רויאל קורט בשני מחזות של שרה קיין: "מטוהרים" ו-"4.48 פסיכוזה".[2][4]

אחרי ההצלחה של "קנדיד" לוהק אוונס שוב לתפקיד הדורש שירה, הפעם במחזמר "מתגלגלים" מאת סטיבן סונדהיים. על תפקיד זה זכה בפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזמר בשנת 2001.[4][6]

עוד הופיע אוונס בתפקיד אריאל בהפקה של מייקל גרנדייג' של המחזה "הסערה" בתיאטרון קרוסיבל בשפילד, לצדו של דרק ג'קובי שגילם את פרוספרו.[7] על הופעתו זו ועל תפקידו במחזה "רוחות" זכה בפרס איאן צ'ארלסון (Second Prize) לשנת 2003.[4] עם הלהקה השייקספירית המלכותית שיחק במחזות "מידה כנגד מידה" ו"סימבלין".[2][4]

בנובמבר 2005 כיכב אוונס במחזמר נוסף מאת סונדהיים "יום ראשון בפארק עם ג'ורג'" שהוצג בתיאטרון "Menier Chocolate Factory" בווסט אנד. הוא שיחק בתפקיד הצייר הפוסט אימפרסיוניסטי הצרפתי ז'ורז' סרה לצדה של אנה-ג'יין קייסי. ההפקה הייתה חדשנית בשילוב של אנימציה שנועדה להראות את תהליך היצירה של יצירת המופת של סרה הציור "יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גראנד ז'אט".[8]

אחרי שהוצג המחזה במנייר הועבר לתיאטרון וינדהאם הגדול יותר והמשיך להציג עד ספטמבר 2006. ההפקה זכתה בחמישה פרסי אוליבייה[6] בהם השחקן הטוב ביותר לאוונס, השחקנית הטובה ביותר לג'נה ראסל, שהחליפה את קייסי, ופרס "ההפקה המוזיקלית המצטיינת".

בינואר 2008 הועלה המחזה "Sunday" בסטודיו 54 בברודוויי עם אוונס וראסל בתפקידים הראשיים, ועם צוות שחקנים חדש מלהקת התיאטרון ראונדאבאוט (אנ'). הצגת הבכורה הייתה ב-21 בפברואר 2008 והופעת הסיום הייתה ב-29 ביוני.[9] ההפקה המחודשת הייתה מועמדת לתשעה פרסי טוני אך לא זכתה באף פרס. אוונס היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר במחזמר, ראסל הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר במחזמר, וסם בונטרוק היה מועמד לפרס הבימוי. אוונס היה מועמד על תפקידו גם לפרס חוג המבקרים (אנ'), לפרס דרמה ליג (אנ'), ולפרס דרמה דסק (אנ').[4]

בטלוויזיה ובקולנוע

בטלוויזיה הופיע אוונס בהפקות של ה-BBC, בעיקר בדרמות תקופתיות. הוא שיחק בין השאר בסרט "תקוות גדולות" יחד עם יואן גריפית', במיני-סדרה "דניאל דרונדה" בכיכובו של יו דנסי ובמיני-סדרה "המלכה הבתולה" יחד עם אן-מארי דאף.[4]

אוונס השתתף בתפקידי אורח בסדרות ותיקות כמו "ספוקס", "דיאל ופסקו" ו"רציחות במידסומר".[4] ב-2005 שיחק בדמות דניאל לואלין בפרק ספיישל חג המולד של "דוקטור הו" בו הוצג דייוויד טננט בדמות הדוקטור העשירי.[10] הוא גילם את מתיוס הקדוש בסדרת הטלוויזיה "The Passion" ששודר במסגרת שידורי השבוע הקדוש.[4]

בקולנוע שיחק אוונס בסרטים "חלום ליל קיץ", "Cameleon",‏ "Be Brave", "הספר מסביריה", הסרט הוולשי "Y Mabinogi", "מחר לה-סקלה!", "The Ramen Girl" וב"עלובי החיים".[4]

בימוי

ב-2005 ביים אוונס את הצגת התיאטרון הראשונה שלו, שני מחזות מאת פיטר גיל "Lovely Evening" ו-"In the Blue".[8] בשנה שאחרי כן ביים את המחזה "אסתר" מאת ז'אן רסין בשפה הוולשית. עוד באותה שנה ביים קריאה של "Total Eclipse" מאת כריסטופר המפטון במופע לציון 50 שנה לתיאטרון רויאל קורט. ב-2007 הוא כיכב במופע זה שהוצג בתיאטרון "Menier Chocolate Factory".

ב-2007 ביים אוונס הפקת סטודנטים בגילדהול, את המחזה "Certain Young Men" מאת פיטר גיל. בהצגה השתתפו שמונה סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם.

ב-8 באפריל 2009 פורסם שאוונס יחליף את סמואל וסט כמנהל האמנותי של תיאטראות שפילד. הוא התחיל לכהן בתפקיד בפברואר 2010 אחרי השיפוץ של תיאטרון קרוסיבל.[11]

ב-2013 ביים אוונס את המחזה "ללכת עד הסוף" מאת סיימון ביופוי (אנ').[12][13]

ב-2015 ביים את המחזה "American Buffalo" בתיאטרון וינדהאם,[14] ואת המחזה "ספינת השעשועים" בתיאטרון קרוסיבל. את "ספינת השעשועים" ביים שוב ב-2015 בתיאטרון ניו לונדון כשהועבר לווסט אנד.[15]

בדצמבר 2015 מונה אוונס למנהל האמנותי של פסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר אחרי ג'ונתן צ'רץ'.[16]

אוונס הוא גיי מוצהר מאז שהיה לשחקן.[17] בריאיון לדיילי טלגרף בשנת 2014 אמר שלא היה לו קל בנעוריו, ושהציקו לו בבית הספר. עוד אמר "זה היה אסור בתקופה שגדלתי בה. הייתה אז תרבות מאוד מצ'ואיסטית והתחושה של חוסר שייכות הייתה קשה מאוד."[18]

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה שם שם באנגלית תפקיד
1996 חלום ליל קיץ A Midsummer Night's Dream ליסנדר
1997 Cameleon אלפד דייוויס
1997 Be Brave לורנס
1998 הספר מסיביריה The Barber of Siberia אנדרו מקרקן
2002 מחר לה-סקלה! Tomorrow La Scala! ג'וני אטקינס
2003 Y Mabinogi מאנאווידן (דן)
2008 The Ramen Girl צ'ארלי
2012 עלובי החיים Les Misérables

טלוויזיה

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1987 Eye of the Dragon רובין ריצ'רדס מיני-סדרה
1987 Dramarama בפרק "A Spirited Performance"
1995 Soldier Soldier אלן גריפית'ס בפרק "The Army Game"
1999 תקוות גדולות Great Expectations הרברט פוקט סרט טלוויזיה
2000 רופאים Doctors ג'ייסון ברידג'ר בפרק "All That Glitters"
2001 Love in a Cold Climate סדריק מיני-סדרה
2001 The Vice אהרון בפרק "Force of Nature"; בפרק "Falling"
2001 Being Dom Joly סרט טלוויזיה
2002 Helen West דניאל מיילי בפרק "Deep Sleep"
2002 דניאל דרונדה Daniel Deronda מרדכי
2004 Carrie's War פרדריק אוונס סרט טלוויזיה
2004 ספוקס Spooks בפרק "Persephone"
2004 To the Ends of the Earth פרסון קולי בפרק "Rites of Passage"
2005 דוקטור הו Doctor Who דני לוולין בפרק "The Christmas Invasion"
2005 דיאל ופסקו Dalziel and Pascoe רוב מיקלין בפרק "Houdini's Ghost"
2006 The Virgin Queen רוברט ססיל
2007 רציחות במידסומר Midsomer Murders דייוויד מוסטין בפרק "Death and Dust"
2008 הפסיון The Passion מתי מיני-סדרה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Ticketmaster Interview: Daniel Evans". Ticketmaster. נבדק ב-2 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 "BBC – Wales – Daniel Evans Interview". BBC. נבדק ב-1 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Jay Rayner. "Daniel Evans: 'I'm proud of my connection with Stephen Sondheim'". The Guardian. נבדק ב-31 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 "Hamilton Hodell – Daniel Evans". Hamilton Hodell. נבדק ב-1 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "National Theatre: Peter Pan (1997 production)". Royal National Theatre. נבדק ב-1 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Laurence Olivier Awards: Past Winners". Official London Theater Guide. נבדק ב-2 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Wolf, Matt (23 בינואר 2003). "Theatre Review: The Tempest". Variety. נבדק ב-2 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Our Patron - London Young Sinfonia". London Young Sinfonia. אורכב מ-המקור ב-2015-04-02. נבדק ב-10 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Rubin, Robert. "Broadway, Sunday in the Park with George Review". New York Theatre Guide. נבדק ב-2 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Lyon, Shaun (15 בספטמבר 2005). "TV Series Update". Outpost Gallifrey. אורכב מ-המקור ב-2008-02-09. נבדק ב-2 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Higgins, Charlotte (8 באפריל 2009). "Daniel Evans takes the reins at Sheffield Theatres". London: The Guardian. נבדק ב-4 באוגוסט 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ אתר למנויים בלבד Dominic Cavendish, ‏Daniel Evans interview: the man who brought hot stuff to Sheffield, The Telegraph, 7 February 2014
  13. ^ "Stripped of its integrity by a Broadway musical, The Full Monty is back on the British stage again – and it's more revealing than ever". dailymail.co.uk. Daily Mail. 8 בפברואר 2013. נבדק ב-24 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Mitford, Oliver."Damian Lewis soon to appear on stage in American Buffalo" Best of Theatre, January 8, 2015
  15. ^ "West End transfer for critically acclaimed Show Boat". Best of Theatre. 11 בפברואר 2016. נבדק ב-12 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Daniel Evans chosen to succeed Jonathan Church as artistic director at Chichester". guardian.com. The Guardian. 2 בדצמבר 2015. נבדק ב-2 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Raymond, Gerald (19 ביוני 2008). "Breaking the Mold". Backstage. נבדק ב-1 בספטמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ אתר למנויים בלבד Dominic Cavendish, ‏Daniel Evans interview: the man who brought hot stuff to Sheffield, The Telegraph, 7 February 2014


פרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזמר
אנטון רוג'רס (1979) • דניס קווילי (1980) • מייקל קרופורד (1981) • רוי האד (1982) • דניס לוסון (1983) • פול קלרקסון (1984) • רוברט לינדזי (1985) • מייקל קרופורד (1986) • ג'ון ברדון ואמיל וולק (1987) • קון או'ניל (1988) • ג'ונתן פרייס (1989/1990) • פיליפ קוואסט (1991) • אלן בנט (1992) • הנרי גודמן (1993) • אלן ארמסטרונג (1994) • ג'ון גורדון סינקלייר (1995) • אדריאן לסטר (1996) • רוברט לינדזי (1997) • פיליפ קוואסט (1998) • ג'ודי אברהמס, לוקמאן אדמס, מנדיסה ברדיל, ג'ונאיד בויסן, סאלי דניאלס, ואליסטר איזובל (1999) • סיימון ראסל ביל (2000) • דניאל אוונס (2001) • פיליפ קוואסט (2002) • אלכס ג'נינגס (2003) • דייוויד בידלה (2004) • נייתן ליין (2005) • ג'יימס לומאס, ג'ורג' מגווייר, וליאם מאוור (2006) • דניאל אוונס (2007) • מייקל בול (2008) • דאגלס הודג' (2009) • אניירין ברנרד (2010) • דייוויד תקסטון (2011) • ברטי קארוול (2012) • מייקל בול (2013) • גאווין קריל (2014) • ג'ון דגליש (2015) • מאט הנרי (2016) • אנדי קרל (2017) • ג'יילס טררה (2018) • קובנה הולדברוק-סמית' (2019) • סם טוטי (2020) • אדי רדמיין (2022) • ארתור דארוויל (2023) • טום פרנסיס (2024)