PROFILPELAJAR.COM

דלקת פנים הלב
תחום	קרדיולוגיה
תסמינים	דלקת
טיפול	אמיקצין; גנטמיצין ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	216650
MeSH	D004696
סיווגים
ICD-10	I33

דלקת פנים הלב (בלעז: אנדוקרדיטיס, endocarditis) היא דלקת ברקמה הקרויה "פנים הלב", אשר מהווה השכבה הפנימית ביותר של חדרי הלב.

דלקת פנים הלב נוצרת בעיקר באזורי המסתמים, כאשר במחלות מסוימות יש שכיחות שונה בפגיעה במסתמים שונים – כך למשל, בקדחת השיגרון (rheumatic heart disease) הפגיעה במסתם המיטראלי (המסתם הצניפי) היא הנפוצה ביותר (ולאחריה – פגיעה במסתם האאורטלי (מסתם אבי העורקים), הטריקוספידלי (המסתם התלת־פסיגי) והפולמנרי (מסתם עורק הריאה) – בסדר יורד). אתרים נוספים להתפתחות דלקת פנים הלב הם מסתמים וקוצבים מלאכותיים, ובמקרים מסוימים מתפתחת דלקת פנים הלב במחיצה שבין החדרים או במקומות אחרים בתוך חלל החדר.

סוגים

ישנם מספר סוגים של דלקת פנים הלב:

דלקת זיהומית של פנים הלב (infective endocarditis)
דלקת פנים הלב תרומבוטית לא חיידקית (nonbacterial thrombotic endocarditis)
דלקת פנים הלב ורוקוזית בלתי טיפוסית (או דלקת פנים הלב על שם ליבמן סאקס)
מחלה שגרונתית של הלב (rheumatic heart disease)

דלקת זיהומית של פנים הלב

ערך מורחב – אנדוקרדיטיס זיהומית

זוהי המחלה העיקרית מבין מחלות דלקת פנים הלב, אשר מתפתחת עקב זיהום חיידקי של פנים הלב ושל המסתמים – המחלה יכולה להתפתח בלב בריא לחלוטין, או על גבי מומים שונים בלב – פתחים קטנים במחיצה הבין־חדרית, למשל, או מסתמים מלאכותיים, מסביב לצנתר קבוע ועוד. נרקומנים חשופים במיוחד לדלקת מסוג זה, לאור שימוש בהזרקות והחדרת החיידק (לרוב ממין Staphylococcus aureus) לדם.

באופן כללי, הגוף מסלק את החיידקים הזורמים לזרם הדם, ואולם במצבים מיוחדים ההגנה נפרצת והחיידקים מצליחים להתיישב בתוך פנים הלב, לרוב על המסתמים, וליצור התעבויות הנקרות "וגטציות" – vegetative. אלו הן מסות אמורפיות אשר מורכבות מטסיות דם ומפיברין, ומכילות כמות גדולה של חיידקים – ניתן לומר שמדובר בטרומבוס (קריש דם) המזוהם בחיידקים. הווגטציות לרוב מתפתחות בחלקים שמהם יש מוצא של זרימה: למשל, במסתם המיטרלי הווגטציה מתפתחת בצד הפונה לעלייה, בעוד שבמסתם האאורטלי הווגטציה מתפתחת בצד הפונה לחדר. ישנם שני סוגים של דלקת פנים הלב זיהומית (כיום, פחות מקובלת חלוקה זו):

דלקת זיהומית חריפה של פנים הלב – (acute infective endocarditis): זוהי מחלה סוערת, אשר נוצרת על ידי חיידק אלים על גבי מסתם בריא: למשל, נרקומן הצורך סמים דרך הוריד – במצב כזה הווגטציות יתפתחו בעיקר בצד הימני של הלב: בכ־50% מחולים אלו נפגע המסתם הטריקוספידלי. הפגיעה החיידקית גורמת לנמק ולמוגלה ולעיתים קרובות נגרמים התנקבות, כרסום או אף קרע של המסתמים. החיידקים עלולים להתפשט לשריר הלב ולגרום לנמק ולאבצס (bracht-wachter bodies), כאשר לעיתים ממשיך הזיהום ופוגע באאורטה – גורם למפרצת מזוהמת המכונה mycotic aneurysm. המהלך הקליני של המחלה הוא מהיר וקשה – החולה סובל מחום, חולשה וצמרמורות, כאשר במרבית המקרים ניתן לשמוע אוושות. שיעור התמותה גבוה, למרות טיפול באנטיביוטיקה אשר מהווה חלק מן הטיפול.
דלקת זיהומית תת־חריפה של פנים הלב – (subacute infective endocarditis): צורה זו נגרמת לרוב על ידי חיידקים אלימים פחות, למשל מקבוצת Streptococcus viridans. אלו חיידקים הנמצאים בפה ובלוע ומעורבים בזיהומים בחניכיים. במקרים אלו, מתפתחת הדלקת כשלחולה כבר יש בעיה קיימת במסתם: המסתמים לרוב מעוותים, בדרך כלל עקב מומים מלידה או על רקע פתולוגי אחר, והחיידקים גורמים לווגטציות על פני שטח המסתם, לרוב על קווי הסגירה של העלים. המסתם, מתחת לווגטציות, הופך להיות בצקתי ודלקתי, ובחלקו נמקי והרוס. טיפול באנטיביוטיקה במקרה זה יחסל את החיידקים, ואז יחל תהליך ריפוי הדרגתי של העלה הפגוע, כאשר כתוצאה מהתהליך ייגרמו צלקות ועיוותים אשר יכללו התעבות פיברוטית – מראה של עלים עבים ומסוידים.

המהלך הקליני של דלקת פנים לב זיהומית, כוללת עייפות, חום בלתי סדיר ונמוך יחסית, הזעות ליליות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ואנמיה קלה. במקרה החריף יכולה להתפתח הגדלה של הטחול, רשרוש לב ותסחיפים. בנוסף, קיימים סימנים מיוחדים המעידים על דלקת פנים הלב:

osler's nodes – נודולים קטנים וכואבים באזור כריות האצבעות.
Splinter hemorrhage – סוג של נקודות – petechiae, המופיעות בעיקר בריריות העיניים ומתחת לציפורניים.
Janeway's lesions – נקודות אדומות כחולות, שטוחות ולא כאובות על כפות הידיים והרגליים.
Roth's spots – עיגולים אדומים בהיקף, ובהירים במרכז, אשר מופיעים ברטינה: כתוצאה מתסנין של תאי דלקת.
Septic embolizations: גושים של ווגטציות המתנתקים מהמסתם ונתקעים באיברים שונים – האזור הפגוע הוא חם, נפוח וכואב.

אבחנת המחלה נעשית על ידי זיהו של תרבית דם חיובית עם החיידק, ועדות לקיום ווגיטציות.

הסיבוכים בדלקת פנים לב זיהומית יכולים להיות בלב (כתוצאה מאי ספיקה של המסתם, יכולה להתפתח דליפה חריפה אשר יכולה לגרום לבצקת ריאות, ירידה בלחץ הדם והלם. יכול להופיע אבצס בשריר הלב אשר עלול לגרום ל־av block – פגיעה בצרור ההולכה על שם היס. יכול להיות גם תסחיף של הווגטציה לעורק הכלילי אשר עלול לגרום לאוטם שריר הלב. בריאות, יכול להופיע תסחיף ריאות ספטי. בכליות יכול להתפתח אבצס, או גלומרולונפריטיס אשר גורמים לאי ספיקת כליות. באותו אופן יכולות הווגטציות להיסחף למוח ולגרום לשבץ.

דלקת פנים הלב תרומבוטית לא־חיידקית

המחלה הזו מכונה גם marantic endocarditis או דלקת פנים הלב סופנית (הסיבה לשם "סופני" היא בעובדה שגילו את המחלה לראשונה בזמן נתיחה שלאחר המוות). בסוג זה של דלקת, נוצרות וגטציות תרומבוטיות, סטריליות, הממוקמות על המסתם המיטרלי או האאורטלי, לאורך קו הסגירה של העלים. הן בנויות מטסיות דם ומפיברין, כאשר המחלה שכיחה יותר במקרים שבהם המסתמים נפגעו ממחלה אחרת, או אצל חולים הסובלים מנטייה מוגברת לקרישת דם. לפעמים מעיד תסחיף מוגטציה כזו, על מחלה ממארת.

דלקת פנים הלב ורוקוזית בלתי טיפוסית

מחלה זו התגלתה בחולי זאבת אדמנתית מערכתית, (מופיעה בכ־50% מהם) אשר על פני המסתמים שלהם מופיעות וגטציות. הסיבה להיווצרות הוגטציות היא ככל הנראה מנגנון אוטואימוני: שקיעה של קומפלקסים אימוניים במסתמים. הוגטציות קטנות יחסית ומפוזרות באקראי על פני המסתמים. הפגיעה העיקרית היא במסתם המיטרלי.

מחלה שגרונתית של הלב

למחלת השיגרון (rheumatic disease) יש בדרך כלל שלושה שלבים: שלב חריף, המכונה "קדחת השיגרון", (בשלב זה נפגעים בדרך כלל הלב, מפרקים ורקמות אחרות), שלב שקט, והשלב הכרוני – אשר פוגע בעיקר בלב.

המחלה, בשלב החריף, היא מחלה דלקתית אשר פוגעת לרוב בילדים אשר סבלו מזיהום סטרפטוקוקי, ואשר התגובה החיסונית של הגוף גרמה להיבטים הקליניים של המחלה. המחלה מאופיינת בחום, כאבי מפרקים, דלקות בלב, בעור ובמערכת העצבים, כאשר חלק מהפגיעות נעלמות אולם הפגיעה הכרונית במסתמי הלב, יכולה לגרום לנכות קשה ומתמדת. במהלך החריף והחד של המחלה ישנם חמישה סימנים עיקריים המאפיינים אותה – ארטריטיס במפרקים, פגיעה בכל שכבות הלב (פאןקארדיטיס), נודולים בתת־עור ו־erythema marginatum בעור, וכן סימן נדיר המציין את הפגיעה במערכת העצבים – sydenham chorea – פגיעה מוחית המתבטאת בתנודות לא רצוניות והמופיעה לאחר זמן רב. בשלב החריף, מוצאים מוקדים דלקתיים אופייניים בלב, המכונים גופיפי אשוף, וכן וגטציות על המסתמים. הדלקת שהתפתחה בשלב החד גורמת לפיתוח השלב הכרוני של המחלה: נוצרים עיוותים פיברוטיים קשים במסתם, בעיקר במסתם המיטרלי – העלים מתעבים ומתקשחים, צבעם מלבין ומופיעה הצטלקות. ההיצרות הנגרמת למסתם המיטרלי גורמת למראה דמוי "פה של דג".