תרשים המראה את מיקום החניכיים ביחס לחלקי השן הפנימיים
חניכיים הן הרקמות הרכות סביב השיניים. החניכיים תוחמות את השיניים ומונעות חיכוך בין המזון המוכנס לפה לבין השיניים. רקמת החניכיים מורכבת מהעצם המכתשית (העצם האלוואולרית, alveolar bone) בלסת, הנושאת את השיניים, ומרירית החניכיים, שהיא הרקמה הרכה המצפה את העצם. לחניכיים בריאות צבע ורוד. לחלק מבני האדם ישנו קרום ברקמת החניכיים בלסת העליונה המתחבר ללחי הפנימית, הידוע כלחי קשורה (באנגלית: Buccal Tie).
בריאות החניכיים
ברפואת השיניים קיים תחום עיסוק ברפואת חניכיים הנקרא פריודונטיה. תחום זה עוסק בכל הקשור לחניכיים - הרקמה הרכה והעצם האוחזת בשן. כמו כן עוסק תחום זה בשמירה על היגיינת הפה הבסיסית ובתחזוקת הרקמות. רוב מחלות החניכיים נגרמות על ידי חיידקים, אולם נסיגת חניכיים, המלווה בחשיפת שורש השן, עלולה להיגרם גם על ידי גורמים אחרים, כמו גירוי מכני כרוני, למשל בשל צחצוח שיניים אגרסיבי ופירסינג בלשון או בשפה, או טיפול אורתודונטי (יישור שיניים).
קיימות מחלות שאינן קשורות בהכרח לחניכיים אך פוגעות גם בהן, כדוגמת מחלת תרומבאסתניה על-שם גלנצמן (הגורמת בין היתר לדימומים בחניכיים).
דלקת חניכיים הוא מצב דלקתי של רקמת החניכיים בחלל הפה. ישנם מספר סוגים של מצבי דלקת ברקמת החניכיים. מקובל, שכאשר ישנו מצב דלקתי המוגבל לרקמה הרכה הוא מכונה דלקת (רירית) חניכיים, בעוד מצב המערב את הרקמה הקשה (העצם האלוואולרית) מכונה מחלת חניכיים.
קיימת מחלוקת מסוימת באשר לתרומתן הכוללת של דלקות חניכיים כגורם לבאשת הפה. בעוד שחיידקים הגדלים באזורים תת-חניכיים (רובד חיידקים) הם בעלי ריח רע כאשר מסירים אותם, מספר מחקרים הציגו היעדר קשר סטטיסטי בין באשת הפה לבין משתנים המראים על קיום דלקת חניכיים או מחלת חניכיים[1][2].
^Stamou E, Kozlovsky A, Rosenberg M. Association between oral malodour and periodontal disease-related parameters in a population of 71 Israelis. Oral Dis. 2005;11 Suppl 1:72-4. PMID15752105.
^Bosy A, Kulkarni GV, Rosenberg M, McCulloch CA. Relationship of oral malodor to periodontitis: evidence of independence in discrete subpopulations. J Periodontol. 1994 Jan;65(1):37-46. PMID8133414.
