דיר עלא (בערבית: دير علا) היא עיר בממלכת ירדן בבקעת הירדן המזרחית (ע'ור) במחוז בלקא, כ-18 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז, א-סלט וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם. בירת נפת דיר עלא. סמוך לעיר, צפונית-מזרחית למפגש נחל יבוק עם נהר הירדן וממזרח לגשר אדם/דאמיה נמצא תל ארכאולוגי בעל חשיבות בענפי הארכאולוגיה המקראית, חקר המקרא, הבלשנות ומדע הדתות, בין השאר כיוון שנחשפה בו כתובת המזכירה נביא בשם "בלעם ברבער", המזוהה עם בלעם בן בעור המוזכר בספר במדבר (כ"ב–כ"ד) שיכולה להוות אישוש חוץ-מקראי לקיומו. התל מזוהה עם האתר המקראי סוכות.
העיר היא החמה ביותר בירדן[1][2] ובאוגוסט 2010 נרשם בה שיא חום של 51.1 מעלות צלזיוס מאז החלו מדידות טמפרטורה בירדן[3].
תל דיר עלא
היסטוריית החפירות
התל נחפר בין השנים 1960–1967 על ידי צוות חפירות מאוניברסיטת ליידן שבהולנד בראשות הנק פרנקן (Henk Franken)[4]. באתר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המעידים על יישוב רציף מתקופת הברונזה המאוחרת ועד המאה ה-9 לפנה"ס. באתר נמצאו מתקני עיבוד נחושת ותנורי התכה שנבנו בצידה החיצוני של חומת העיר. כן נמצאו בו ב-1964 11 לוחיות חומר, על שלוש מהן נמצאו סימנים באלפבית פרוטו-כנעני.
סבב חפירות נוסף התקיים על ידי אותה אוניברסיטה בשנים 1976–1987, כאשר משנת 1980 התקיימו החפירות בשיתוף עם צוות מאוניברסיטת אל-ירמוכ בראשות מועאוויה אבראהים. בשנת 1982 הוקמה בדיר עלא תחנה ללימודי ארכאולוגיה (Deir Alla Station for Archaeological Studies). בשנת 1994 חידשה אוניברסיטת אל-ירמוכ את החפירות באתר ואת המחקר בנושא ההתיישבות של תקופת הברונזה ותקופת הברזל בראשות זידאן כפאפי.
כתובת בלעם
ערך מורחב – כתובת בלעם
ב-1967 חשף צוות החפירה מבנה של מקדש. על קירות המקדש נמצאו חרוטים על גבי סיד שטויח, מספר כתובות במצב השתמרות קשה ביותר, שפענוחן שרוי במחלוקת. למרות זאת הצליחו החוקרים לפענח מספר שורות, שזיכו את אסופת הכתובות שנמצאו באתר בשם "כתובת בלעם". כתובת זו מזכירה אדם בשם "בלעם ברבער" (=בן בעור), וכוללת שני "צירופים" שמכילים נבואות אפוקליפטיות וסיפורי בלהות על השאול. הכתובת נכתבה בדיו שחורה ואדומה על קיר מטויח, גובהה מטר, רוחבה 31 ס"מ והיא כוללת כ-55 שורות. מאחר שהיא נמצאה במצב קשה ביותר, היה צריך לשחזרה מחדש. רובה של הכתובת כתובה בלשון שירית. החוקרים חלוקים באיזה שפה נכתבה הכתובת; חלקם טוענים כי היא נכתבה בענף של לשון כנענית עם ארמית, דומה לעברית מקראית.
זיהוי האתר כסוכות המקראית
זיהוי התל עם סוכות המקראית נתמך על ידי החוקר יוחנן אהרוני. הזיהוי מתבסס על התלמוד הירושלמי, שבו זוהתה העיר המקראית השוכנת בעבר הירדן עם יישוב שנקרא בתקופת חז"ל בשם "תרעלה": ”בית הרים – בית רמתה, בית נמרה – בית נמרון, סוכות – תרעלה, צפון – עמתו”[5][6][7].
לקריאה נוספת
- Gerrit van der Kooij, The Jordan Valley and the Vicissitudes of Life at Deir 'Alla During the Bronze and Iron Ages in Tell es-Sultan/Jericho in the Context of the Jordan Valley: Site Management, Conservation and Sustainable Development. Proceedings of the International Workshop Held in Ariha 7th - 11th February 2005 (= Rome "La Sapienza" Studies on the Archaeology of Palestine & Transjordan, 2), Rome 2006
- Mohamed F. Tarawned, Rural Capitalist Development in The Jordan Valley: The case of Deir Alla - The Rise and Demise of Social Group, : Sidestone Press, 2014 ISBN 9789088900891
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Current heatwave moderate, did not break records — JMD, ג'ורדן טיימס, 4 באוגוסט 2015
- ^ Deir-Alla, Jordan: Climate, Global Warming, and Daylight Charts and Data
- ^ גל חום אוגוסט 2010: הטמפרטורות הגבוהות ביותר שנרשמו ברשומות האקלים הירדניות (בערבית)
- ^ היסטוריית החפירות, אתר אוניברסיטת ליידן
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.
- ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 18, 120
- ^ אנציקלופדיה מקראית: סוכות
