בשנת 1967 חשף צוות חפירותהולנדי מבנה של מקדש בתל דיר עלא שבירדן, כ־8 ק"מ מנהר הירדן, בקרבת נחל יבוק. על קירות המקדש נמצאו חרוטות על גבי סיד שטויח, כמה כתובות במצב השתמרות קשה ביותר. עד היום פיענוחן שרוי במחלוקת. למרות קשיי הפיענוח הצליחו החוקרים לפענח מספר שורות, והן זיכו את אסופּת הכתובות שנמצאו באתר בשם "כתובת בלעם".
הכתובת מזכירה אדם ושמו "בלעם ברבער" (=בן בעור), וכוללת שני "צירופים" שמכילים נבואותאפוקליפטיות וסיפורי בלהות על השאול. הכתובת נכתבה בדיו שחורה ואדומה על קיר מטויח, גובהה מטר, רוחבה 31 ס"מ ובה כ-55 שורות. מאחר שמצבה קשה ביותר, היה צריך לשחזרה ככל האפשר. רובה של הכתובת כתובה בלשון שירית.[1]
החוקרים חלוקים באיזו שפה נכתבה הכתובת; חלקם טוענים כי היא נכתבה בענף של לשון כנענית עם ארמית וכי היא מספרת על החוזה בלעם בן בעור, על נבואותיו ועל קללותיו. אפשר לזהות בה קרבה לשונית לסיפור המקראי בפרשת בלק, ויש בה כדי לאשש את קיומו של הנביא המיתולוגי.[1]
הכתובת משמשת מקור חשוב לחקר הבלשנות, המקרא והדתות. באמצעות פחמן-14תוארכה הכתובת לטווח השנים 880–760 לפנה"ס, כלומר, לפני זמנם של נביאי ישראל, או לכל הפחות במקביל אליהם.[2] לטענת ויפרט, גילוֹ של הקיר שעליו נמצאה הכתובת עשוי להיות צעיר בהרבה מגילה של המסורת שנכתבה עליו, והתגלית בתל דיר עלא עשויה לפתוח צוהר אל מסורת עתיקה ביותר, שמקדימה את הספרות המקראית המוכרת לנו כיום במאות שנים.[3]
[זנה .] ספר [. ב]לעם [. בר בע]ר . אש . חזה . אלהן [.] הא [.] ויאתו . אלוה . אלהן . בלילה [.ויאמרו . ל]ה
כמשא . אל . ויאמרו ל[בלע]ם . בר בער . כה . יפעל [--]א אחראה . אש . ל[---------]עת
ויקם . בלעם . מן . מחר[--------]ל . ימן . [----------]ה . ול יכ[ל . אכל . ויצ]ם [.] ובכ
ה . יבכה . ויעל . עמה . אלוה . וי[אמרו .] לבלעם . בר בער . למ . תצם [. ול]מ . תבכה . ויא
מר . להם . שבו . אחוכם . מה . שד[ין ----- .] ולכו . ראו . פעלת אלהן . אל[ה]ן . אתיחדו
ונצבו . שדין . מועד . ואמרו לש[מש .] תפקי . סכרי . שמין . בעבכי . שמ חשך . ואל . נ
גה . עטם . ואל [.] סמרכי . תהבי . חת . [בע]ב . חשך . ואל . תהגי . עד . עלם . כי . סס עגר . חר
פת . נשר . וק[ן] . רח[מ]ן . יענה . ח[סד . ---- .] בני . נצץ . וצדה . אפרחי . אנפה . דרר . נשרת .
יון . וצפר[-----]ין . ו[------]מטה . באשר . רחלן . ייבל . חטר . ארנבן . אכלו
[ע]שב . חפש[--------------]ן . שתיו . חמר . וקבען . שמעו . מוסר [.] גרי . ש
[-----------------------------]לחכמן . יקחך . ועניה . וקחת . מר [.] וכהנה
[------------------------------]לנשא . אזר . קרן . חשב . חשב . וחשב ח
[שב . ----------------------------------------]ושמעו . חרשן [.] מן . רחק
[-------------------------------------------] וכל . חזו . קקן . שגר . ועשתר . ל
[--------------------------------------------]לנמר . חניץ . הקרקת . בנ
[י . ---------------------------------------------------]שן . אבדן . ועין
...
תוכנהּ
תמציתה של הכתובת היא נבואת פורענות וחורבן, במה שנראה כמשפט אחרית הימים. בכתובת מסופר על בלעם בן בעור, איש חוזה האלוהים ("איש חזה אלהן"). מסופר שם כי האלים פקדו אותו בלילה וסיפרו לו על פעולתו של בלע באחרית הימים. בתגובה צם בלעם ובכה בבוקר, וכאשר שאלו אותו בני עדתו למהות מעשיו, סיפר לשומעיו על החיזיון שראה.
בחזיונו של בלעם נתאחדו שדים על האלה שגר והורו לה לסגור ולתפור את השמים, דבר שגרם לחושך בעולם ולהשממתו. עופות השמים ידורו במקומות שהיו בהם בני אדם, ובני אדם יביאו מקוננות שיקוננו ויתאבלו על אשר נעשה, במקום לשתות יין. אף חירשים ישמעו מרחוק את מצוקת אלות הפִּריון שגר ועשתרת, לא יבואו אורחים ולא יתחתנו, הרימה תכה את הקבר בשל תאוות בני האדם, ואף תהיה כרית לראשו של המת; נשים רבות יאלצו לחלוק בגד אחד לכולן, והמוות יפקוד תינוקות צעירים "עולי רחם". בחלקה השני של הכתובת מסופר על מותו של בלעם ועל ירידתו שאולה ונמסר תיאור מפורט של הרפתקאותיו שם.
את התגלות אל לבלעם ניתן להשוות להתגלות האל במקרא לאבות (כמו בחלום יעקב) בחלומות והתגלות אל לכרת בחלומו בשירה האוגריתית; בלעם במקרא הוא חולם החלומות היחיד מחוץ לספר בראשית, ומתואר כ"שֹמע אִמרֵי אל" ו"מחזה שדי יחזה".[4]
פרופסור ברוך מרגלית משער כי הכתובת היא קללה או נבואת חורבן שנכתבה על ידי מתיישבים ממוצא ארמי נגד מתיישבים ממוצא ישראלי בעמק סוכות, בדומה לנבואות זעם אחרות המוכרות מהמקרא.[5]
אלכסנדר רופא, ספר בלעם (במדבר כ"ב ב – כ"ד כה): עיון בשיטות הביקורת ובתולדות הספרות והאמונה במקרא עם נספח: בלעם בכתובת דיר עלא, ירושלים: הוצאת סימור, תש"ם–1980.
Dijkstra, Meindert, 'Is Balaam Also Among the Prophets?', Journal of Biblical Literature 114/1 (1995), pp. 43-64.
Hackett, Jo Ann, 'The Balaam Text from Deir 'Alla', HSM 31 (Chico, CA: Scholars, 1984)
Hoftijzer, J. and G. van der Kooij, G., Aramaic Texts from Deir ‘Alla, Leiden: Brill, 1976
Hoftijzer, J. and G. van der Kooij, G., ed., The Balaam Text from Deir 'Alla Re-evaluated: Proceedings of the International Symposium Held at Leiden, 21-24 August 1989, (Leiden: Brill, 1991).
Puech, E. 'L'inscription sur pl tre de Tell Deir Alla', in Biblical Archaeology Today: Proceedings of the International Congress on Biblical Archaeology Jerusalem, April 1984, ed. by J. Amitai (Jerusalem: IES, 1985), pp. 354-65.
McCarter Jr., P. Kyle, 'The Balaam Texts from Deir 'Alla: The First Combination', Bulletin of the Schools of Oriental Research 237 (1980), pp. 49-60
Naveh, J. 'The Date of the Deir 'Alla Inscription in Aramaic Script', Israel Exploration Journal 17 (1967), pp. 236-38.
^Dijkstra, Meindert, 'Is Balaam Also Among the Prophets?', Journal of Biblical Literature, 114/1 (1995), pp. 43-64
^Weippert, M. The Balaam Text from Deir 'Alla and the study of the Old Testament, in: The Balaam Text From Deir 'Alla re-evaluated, Proceedings of the Symposium held at Leiden 21-24 August 1989, Edited by: J Hoftijzer & G. Van-der Kooij published by E.J Brill, Leiden, pp. 151-184
