שטח המחוז הוא כ־27 אלף קמ"ר ובינואר 2021 התגוררו בו 4,100,280 תושבים.[1] עד נובמבר 1961, המחוז נשא את השם מחוז סטלינו על שם יוסיף סטלין. מבחינת כמות האוכלוסייה, מחוז דונצק הוא המחוז הגדול ביותר באוקראינה. במחוז יש בו: 8 מחוזות משנה, 28 ערים, 131 יישובים במתכונת עירונית, ו-1,124 יישובים במתכונת כפרית. המחוז מספק חמישית מהייצור התעשייתי ומוביל בגידול תוצרים חקלאיים בסיסיים במדינה.[2] כמו כן, המחוז מזוהה לעיתים קרובות עם תעשיית כריית הפחם באוקראינה.
כחלק ממשבר אוקראינה, השתלטו מורדים פרו-רוסיים על חלקים נרחבים מהמחוז. לאחר נפילת המחוז בידי המורדים, הועבר ממשל המחוז לעיר מריופול ולאחר מכן לעיר קרמטורסק.[3]
היסטוריה
מחוז דונצק הוקם ב-3 ביוני 1938 תחת השם מחוז סטלינו לאחר שמחוז דונצק פוצל למחוז וורושילובגרד (מחוז לוהנסק המודרני) ולמחוז סטלינו (מחוז דונצק המודרני).
במהלך שנות התשעים המחוז נודע בשל פעילות פלילית גבוהה שכללה הרג של אנשי עסקים בעלי פרופיל גבוה כמו היזם אחט בראגין ויבהן שצ׳רבן. מחוז דונצק היה גם בסיס לסיעה הפוליטית הפרו-רוסית הראשית של אוקראינה, מפלגת האזורים, שהפכה לחלק מהממשלה האוקראינית ב-2002.
ב-1994 התקיים משאל עם במחוז דונצק ובמחוז לוהנסק. כ-90% תמכו בכך שהשפה הרוסית תזכה למעמד של שפה רשמית לצד השפה האוקראינית. עם זאת, משאל העם בוטל על ידי ממשלת קייב.[4]
לקראת סוף שנת 2004, מפלגת האזורים הייתה מעורבת בניסיון יצירת פרויקט פוליטי, הרפובליקה האוטונומית של דרום-מזרח אוקראינה, שהייתה אמורה לכלול את מחוז דונצק.
ב-6 באפריל2014 חיילי מודיעין רוסים שהוסוו כתושבים מקומיים, מפלגת האזורים, יחד עם קומוניסטים מקומיים ופעילים פרו-רוסים בעיר דונצק השתלטו על בניין ממשלת מחוז דונצק והקימו במקומה "מועצה עממית" שהכריזה על ריבונות המחוז תחת ישות מדינית חדשה בשם "הרפובליקה העממית של דונצק". "המועצה העממית" הפכה לגוף המחוקק של הרפובליקה וחבריה החליטו על עריכת משאל עם לכינון מדינה עצמאית בשטח המחוז והכרזת עצמאות חד צדדית מאוקראינה.[5] עד בוקר ה-12 באפריל השלטון העצמי של דונצק כבר היה מאורגן והתמקם בבניין ממשלת מחוז דונצק במרכז העיר דונצק. בהמשך אותו היום, שאר ערי המחוז (כדוגמת סלוביאנסק, מאריופול, ינקייבו וקראמטורסק) הביעו תמיכה בממשל הבדלני. בתגובה לכך השלטון המרכזי באוקראינה הכריז על תחילת מבצע צבאי נרחב ללוחמה בטרור באזורי מזרח אוקראינה, והחל במתקפות צבאיות כנגד מטרות במזרח אוקראינה. הקרבות בין כוחות הממשלה והמורדים התפשטו לכל מחוז דונצק כאשר צבא אוקראינה ניסה להשתלט מספר פעמים על נמל התעופה הבינלאומי בדונצק, שב-18 באפריל נכבש על ידי מיליציית המורדים.[6]
ב-12 במאי הוכרזה ריבונותה של הרפובליקה העממית של דונצק, בהתאם להכרזת עצמאות מ-7 באפריל ותמיכת הרוב במשאל עם שנערך יום קודם לכן. כתוצאה מכך החלה המלחמה בדונבאס.
במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, כוחות קרקע רוסיים חדרו לאזור דונצק וכבשו שטחים שנמצאו עד אז בשליטת אוקראינה.
גאוגרפיה
מחוז דונצק ממוקם בדרום מזרח אוקראינה. שטחו הוא כ-26,517 קמ"ר והוא מהווה כ-4.4% משטחה הכולל של אוקראינה. המחוז גובל במחוזות דנייפרופטרובסק וזפוריז'יה בדרום מערב, במחוז חרקוב בצפון, במחוז לוהנסק בצפון מזרח, במחוז רוסטוב ברוסיה במזרח ובים אזוב בדרום. קו האורך שלו מצפון לדרום הוא כ-270 ק"מ, וממזרח למערב כ-190 ק"מ.
דמוגרפיה
בשנת 2013 מנתה אוכלוסיית מחוז דונצק 4.43 מיליון תושבים, שהיוו כ-10% מכלל האוכלוסייה האוקראינית, מה שהופך אותה לאזור המאוכלס ביותר והצפוף ביותר במדינה. זאת בשל נוכחותן של ערים תעשייתיות גדולות וכפרים רבים שהתאגדו סביבן.
במפקד הלאומי של אוקראינה2001, הקבוצות האתניות במחוז דונצק היו: אוקראינים – 2,744,100 (56.9%), רוסים – 1,844,400 (38.2%), יוונים פונטים – 77,500 (1.6%), בלארוסים – 44,500 (0.9%), אחרים (2.3%). השפות המדוברות באזור היו: רוסית – 74.9%, אוקראינית – 24.1%. כמו כן, המחוז מכיל גם 21% מהמוסלמים במדינה.[9]
חלוקה אדמיניסטרטיבית
מיולי 2020, לאחר יישום רפורמה במחוזות משנה של אוקראינה, מחוז דונצק מחולק ל-8 מחוזות משנה כדלהלן:
רפובליקה אוטונומית: קרים1 • ערים בעלות מעמד מיוחד: קייב • סבסטופול1
הערות:1מחוז זה נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי.
2מחוז חרסון נכבש בידי רוסיה וסופח אליה באופן חד-צדדי, אך כעבור חודשיים חזר חלקו הצפוני של המחוז לשליטה אוקראינית.
