מחוז רוסטוב (ברוסית: Ростовская область, בתעתיק: רוסטובסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הדרומי. במערב המחוז גובל עם אוקראינה.
המחוז הוקם ב-13 בספטמבר 1937.
בשטח המחוז עובר נהר דון.
נכון לינואר 2024 באזור התגוררו 4,152,518 תושבים.
היסטוריה
קיימות עדויות על נוכחות אנושית באזור בתקופת האבן.
בתקופות שונות בשטח התגוררו קימרים, סקיתים ואלאנים.
מתיישבים יוונים הקימו יישוב שהיה מרכז מסחרי. חלק מהשטח היה בשליטת הממלכה של בוספורוס הקימרי. בלחץ עמים נוודים מושבות יווניות נהרסו. במהלך המאה ה-4 לאזור הגיעו אווארים פאנוניים. בתקופת ממלכת הכוזרים באזור הוקם מבצר גדול. המבצר נכבש ונהרס בשנת 965 על ידי סוויאטוסלב, נסיך קייב. רוסים הקימו יישוב חדש באזור אך בלחץ עמים נודדים לא הצליחו לבסס אותו ונטשו.
בתחילת המאה ה-13 לאזור הגיעו מונגולים ואזור נכלל בהורדת הזהב. באותה תקופה הוקם מבצר אזוב ותוך זמן קצר מושבת סחר של גנואה. בסוף המאה ה-14 הם נהרסו על ידי כוחות של טימור לנג.
במהלך המאה ה-15 האזור סופח שטחי האימפריה העות'מאנית. במהלך המאה ה-16 באזור החלה התיישבות של קוזאקים. החל מהמאה ה-18 שטחים של קוזאקים סופחו לאימפריה הרוסית. בשנת 1707 הוקמה גוברניה עם מרכזה בעיר אזוב.
בשנת 1761 החלה הקמת מבצר ונקודה מכס שבשנת 1806 קיבלה זכויות עיר ונקראה רוסטוב על דון. בשנת 1805 הוקם עיר נובוצ'רקסק שהתפתח למרכז קוזאקי באזור. לקראת מחצית המאה ה-19 באזור היו שני מרכזים עירוניים נובוצ'רקסק כמרכז צבאי-מנהלי ורוסטוב על דון כמרכז מסחרי-תעשייתי.
בעקבות מהפכת אוקטובר באזור החל שלטון סובייטי. האזור היה מרכז פעילות של הצבא הלבן והתרחשו בו קרבות רבות כאשר קוזאקים לחמו ב-2 הצדדים.
החל משנת 1920 האזור היה חלק של יחידות מנהליות שונות. בשנת 1937 הוקם מחוז רוסטוב.
באוקטובר 1941 האזור נכבש על ידי גרמניה הנאצית. שחרור השטח הסתיים רק באוגוסט 1943.
לאחר התפרקות ברית המועצות באזור החלה הקמה מחדש של ארגונים קוזאקים.
ממשל
הרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז רוסטוב" שכוללת 60 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. החל משנת 2010 בראש המחוז עומד וסילי גולובב. בשנת 2020 הוא נבחר לכהונה השלישית.
מבחינה מנהלית המחוז מחולק ל-43 ראיונים ו-12 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
נכון לינואר 2024 באזור התגוררו 4,152,518 תושבים. זאת לעומת כ-4.3 מיליון תושבים בשנת 1991. כ-68% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים.
בעיר הגדולה, רוסטוב על הדון, מתגוררים מעל מיליון תושבים. ערים גדולות נוספות הן טגנרוג, נובוצ'רקסק, שחטי, בטאיסק, וולגודונסק ונובושחטינסק שמתגוררים בהן מעל 100 אלף תושבים כל אחת.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית כ-86% מאוכלוסיית המחוז הם רוסים, כ-2.2% ארמנים ו-1% טורקים.
יהודים
ערך מורחב – קהילת יהודי רוסטוב על הדון
בשנת 1926 בשטח התגוררו כ-30 אלף יהודים (כאחוז מאוכלוסיית המחוז). יהודים רבים מצאו את מותם בתקופה הכיבוש הנאצי. בשנת 2021 התגוררו במחוז 1,686 יהודים.
כלכלה
במחוז קיימים מפעלי תעשייה גדולים (תעופה, בניית ציוד תחנות כוח גרעיניות, בניית מכונות שונות וכו'). כמו כן, המחוז מתאפיין בחקלאות מפותחת.
בשנת 2001 הופעלה תחנת הכוח הגרעינית רוסטוב.
תחבורה
רכבת ראשונה הגיע לעיר רוסטוב על דון בשנת 1876. מאז הוקמה בשטחי המחוז רשת מסילות ברזל מפותחת.
בשטח המחוז עוברות כבישים בעלי חשיבות ארצית M4 מוסקבה-נובורוסייסק ומספר כבישים לכיוון אוקראינה.
על חופי ים אזוב ונהר דון הוקמו נמלים להעברת סחורות.
בשנת 2017 הוקם נמל תעופה חדש נמל התעופה הבין-לאומי פלאטוב. דרכו עוברים כ-3 מיליון נוסעים בשנה.
קישורים חיצוניים
