התארים "דוכס ולינגטון" ו"מרקיז דורו" הוענקו לארתור ולסלי ב-11 במאי1814. התארים המשניים לתואר דוכס ולינגטון הם: "מרקיז ולינגטון" (1812), "מרקיז דורו" ([1814), "רוזן מורנינגטון" (1760, הועבר בירושה לדוכסי ולינגטון בשנת 1863), "רוזן ולינגטון" (1812), ""ויקאונט ולסלי" (1760, הועבר בירושה בשנת 1863), "ויקאונט ולינגטון" (1809), "ברון מורנינגטון" (1746, הועבר בירושה בשנת 1863) ו"ברון דורו" (1809). הווקאונטיות של ולסלי והברונות והרוזנות של מורנינגטון הן במסגרת האצולה האירית, והשאר הן באצולה של הממלכה המאוחדת.
דוכסי ולינגטון אוחזים גם בתארים הזרים "נסיך וטרלו" (של שושלת אורנז' של הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, על שם מקום הקרב, אשר הפך אחר כך לשטח בלגי, 1815), "דוכס סיודאד רודריגו" (ספרד, 1812), "דוכס הניצחון" (פורטוגל, 1812), "מרקיז טורס ודרס" (פורטוגל, 1812) ו"רוזן וימיירו" (פורטוגל, 1811). אלו הוענקו לדוכס הראשון כתוארי ניצחון על שירותו היוצא-דופן כגנרל במלחמת חצי האי (בספרד ופורטוגל) ובקרב ווטרלו.
מושב המשפחה הוא ב-Stratfield Saye, ליד בייסינגסטוק שבהמפשייר. בית אפסלי (Apsley, בית מגוריו של הדוכס הראשון בלונדון, שנודע גם ככתובת Number One, London) נמצא כיום בבעלות גוף השימור הבריטי English Heritage, אך המשפחה עדיין מחזיקה בבעלותה דירה בבניין.