דוד משולם

לידה	25 במאי 1930 קיוסטנדיל, בולגריה
פטירה	4 באוגוסט 1987 (בגיל 57) תל אביב-יפו
תאריך עלייה	1948
מקום לימודים	המדרשה לאמנות
תקופת הפעילות	1959–1987 (כ־28 שנים)
תחום יצירה	ציור, פיסול
זרם באמנות	סוריאליזם

דוד משולם (25 במאי 1930 – 4 באוגוסט 1987) היה פסל וצייר ישראלי.

נולד בקיוסטנדיל, בולגריה, ועלה לישראל לבדו כמדריך בשומר הצעיר בשנת 1948. לחם ונפצע קשה בדרדרה, במלחמת העצמאות.

בתום שירותו הצבאי החל ללמוד פיסול במדרשה לאמנות בתל אביב, אצל הפסל משה שטרנשוס, מאנשי קבוצת האמנים "אופקים חדשים", ולאחר מכן המשיך ללימודי ציור במכון אבני, בין היתר אצל הציירים יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי.^[1]

בתחילת שנות ה-60 נסע לפריז והמשיך בלימודי האמנות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ("הבוז-אר של פריז"), שם הציג במספר תערוכות, בין היתר בבינאלה של פריז ב-1961 וב-1963, בסלון הסתיו בשנת 1963 ובסלון הצייר הצעיר בשנת 1964.

במקביל, הציג בין השנים 1959–1964 שש תערוכות יחיד בגלריה לאמנות כ"ץ בתל אביב וכן בתערוכה הכללית של אמני ישראל במוזיאון תל אביב לאמנות.^[2][3]

בשנת 1966 הציג תערוכת יחיד במוזיאון בית דיזנגוף,^[4] ובשנת 1970 שב להציג בפריז בגלריית Serret-Fauveau.^[5]

לאורך שנות ה-60 וה-70 לימד ציור ומלאכה בבית ספר היסודי "יוסף הגלילי" בתל אביב, וכן לימד ציור ופיסול במוזיאון תל אביב בחוגים לילדים. בשנות ה-80 לימד ציור במכון אבני ובחוגים פרטיים בביתו. עסק בהוראה וביצירה, וכן המשיך להוציא לאור ספרי אמנות, עד לפטירתו בשנת 1987.

• סמלים ודמיון, עמותת הציירים והפסלים, תל אביב, 1972
• תערוכת הגרפוטק הישראלי, ספרית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב, 1979
• בית פתוח ותערוכת אמנות, בית משפחת ד'לוגוף, ניו יורק, ארצות הברית, 1980
• אוסף רוז'ה ואריה דוברון, מוזיאון יד לבנים, פתח-תקוה, 1982 ו-1983
• יוליפו 87, יפו, 1987
• בריאות ואריכות ימים – גילויי הומור באמנות הישראלית, ספרית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב, 1990
• העשור הראשון – הגמוניה וריבוי, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, קיבוץ עין חרוד, 2008
• מקרר 3, סטודיו "המקרר", תל אביב, 2019

משולם פרסם שישה ספרים בנושא אמנות:

• ציורים 1960 – 1968 (אלבום רפרודוקציות), תל אביב: צפורה ראובן, 1969
• פסלים ורישומים (אלבום פיסול), תל אביב: כתובות, 1970
• רישומים, תל אביב: שער פאר, 1972
• רבע אור על חצי צל (רישומים), תל אביב: יהודית, 1977
• Posteriors, תל אביב: לוין, 1983
• פרופיל שמאל, תל אביב: ציפורה ראובן, 1987

רוב יצירתו של משולם היא בסגנון סוריאליסטי. הוא השתייך לדור הציירים "הפיגורטיביים החדשים" של שנות ה-50, וביסס את דמות האדם ביצירותיו על סגנון ההולם סיטואציה מסוימת, דבר שאפשר לו לפתח סיטואציות הנעות בין הקומי, הטראגי והאבסורדי. הוא נותר נאמן לסגנון זה גם מעבר לתמורות סגנוניות ולתמורות קיצוניות בתפיסה הציורית עצמה.^[6][7]

עם עזבונו האמנותי של דוד משולם נמנים כאלף ציורים, פסלים וליטוגרפיות, וכן ספרים ואלבומים של יצירותיו.^[8]

משולם זכה על יצירותיו בפרס דיזנגוף לציור בשנת 1963,^[9] וכן בפרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1965.^[1]

מדיה וקבצים בנושא דוד משולם בוויקישיתוף

• גדעון עפרת, יוחזר דוד משולם לתודעה!, מתוך המחסן של גדעון עפרת, 10 באפריל 2012
• דנה גילרמן, יש מקום לכולם, באתר הארץ, 14 במרץ 2007
• עמוד פייסבוק המוקדש ליצירתו של דוד משולם