האזכור הראשון של השם "דובאי" כשמו של המקום הוא ב"לקסיקון הגאוגרפי לארצות ומקומות" (ער') מ-1095 של הגאוגרף וההיסטוריון הערבי-אנדלוסיאל-בכרי, אם כי היישוב עצמו עוד לא היה קיים אז.[2]
היישוב עצמו החל להתפתח ככפר דייגים ומרכז מסחרי לאחר כמה מאות שנים. החל מ-1820 החלו השייח'ים של דובאי, כמו של יתר היישובים באזור, לחתום על הסכמי שלום עם האימפריה הבריטית וביניהם. לאורך המאה ה-19 התהדקו ההסכמים עד שבסופו של דבר נוצר מדינת החסות הבריטית חוף שביתת הנשק. באותה תקופה החלה העיר לצמוח במרכז מסחרי גדול במפרץ הפרסי, והיא משכה אליה סוחרים רבים מפרס שחלקם היגרו אליה בסופו של דבר.
דובאי נודעה בעיקר בפנינים שדייגיה דלו מהמפרץ, אך הסחר בהן נפגע משמעותית בעקבות השפל הגדול ובעקבות פיתוח חקלאות הצדפות ופנינים מלאכותיות, שייתרו את הצורך בפנינים מן הים. בעקבות כך האמירות נכנסה לשפל כלכלי כבד בשנות ה-30 של המאה ה-20.
החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה דובאי להתפתח תחת הנהגתו של האמיר ראשד בן סעיד אאל מכתום. הוא שתל את הניצנים של תעשיית התיירות של דובאי כשפתח את המלונות הראשונים בה והקים נמל תעופה. בעקבות מציאת נפט בתחומי אמירות אבו דאבי השכנה החלו חיפושים אחריו גם מול חופי דובאי ואכן נמצא נפט במים הטריטוריאליים שלה ב-1966. גילוי הנפט גרם לפיתוח אדיר של העיר ולזרם עצום של עובדים זרים שבאו לעבוד בה והגדילו את האוכלוסייה פי כמה תוך שנים ספורות.
ב-1971 קיבל איחוד האמירויות הערביות עצמאות מבריטניה. דובאי המשיכה להתפתח במהירות בעשורים שלאחר מכן, למעט התקופות של מלחמת המפרץ ותחילת מלחמת עיראק. בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 הכלכלה המקומית החלה לעבור מהסתמכות על תעשיית הנפט לפיתוח דובאי כמוקד תיירות ומסחר חופשי עולמי.
אתרים בעיר
בדובאי נמצא אחד מריכוזי גורדי השחקים הגדולים בעולם, ובשנת 2016 היו בה למעלה מ-150 מבנים גמורים בגובה של יותר מ-150 מטרים.[3] בין הבניינים בעיר ניתן למנות את בורג' ח'ליפה, הבניין הגבוה בעולם, מגדל הנסיכה, בורג' אל-ערב, שהיה המלון הגבוה בעולם עד 2009 וקניון דובאי, הקניון החמישי בגודלו בעולם.[4]
בעיר נמצא דובאי מירקל גרדן שהוא גן הפרחים הגדול בעולם. מסגרת דובאי שכוללת תצפית מהווה אחת האטרקציות התיירותיות בעיר.
האסלאם היא הדת הרשמית במדינה, כך על פי הסעיף השביעי לחוקה של איחוד האמירויות הערביות. כ-85% מהמוסלמים בה הם בני הזרם הסוני, ו-15% האחרים הם בני הזרם השיעי. הממשלה מסבסדת כ-95% מהמסגדים ומעסיקה את האימאמים שלהם, כש-5% המסגדים הנותרים הם פרטיים לגמרי. כל המסגדים בדובאי מנוהלים על ידי הווקף הכפוף לממשלת דובאי.
בדובאי יש גם בני מיעוטים של דתות אחרות, כשרבים מהם הם העובדים הזרים המתגוררים בה.
בעיר ישנה קהילה יהודית של 150 אנשים, הם הקימו בית כנסת ב-2015 במבנה פרטי ששכרו בדובאי ובאישור הרשויות. קיומו של בית הכנסת נשאר חשאי למשך שלוש שנים ונחשף בדצמבר2018.[5]
כמו כן בעיר פועל בית חב"ד שנפתח רשמית בשנת 2020, אך פעל מקודם בחשאיות[6] בראשות הרב הראשי לאיחוד האמירויות הערביות ורב הקהילות היהודיות באיחוד הרב לוי דוכמן.
בשונה מהשכנות שלה במפרץ הפרסי, כלכלת דובאי אינה מבוססת על נפט אלא על תיירות, תחבורה, מסחר ופיננסים. אך על פי שאין בה כמויות גדולות של משאבי טבע, דובאי הפכה לאחת הערים העשירות בעולם. המגדל הגדול בעולם, הקניון החמישי הגדול בעולם,[4] שדה התעופה הגדול בעולם ומלונות יוקרה בעלי-שם נמצאים בדובאי, והיא עשתה זאת בזכות מסחר בינלאומי, הקלות על עסקים ומיסוי נוח.[7]
בעיר זורם נחל דובאי (خور دبي (אנ')) שמחלק אותה לשני חלקים: עיקרו של החלק המזרחי הוא שכונת דיירה (ديرة (אנ')), והשכונה המרכזית בחלק המערבי היא בור דובאי (بر دبي (אנ')).
אקלים
דובאי נמצאת באזור בו שורר אקלים מדברי חם (BWh בשיטת קפן). הקיץ בדובאי חם באופן קיצוני ולח מאוד; הטמפרטורות הממוצעות נעות בין כ-30 מעלות צלזיוס בלילה ללמעלה מ-40 מעלות צלזיוס ביום. החורף בדובאי חמים יחסית כשהטמפרטורות נעות מאזור 15 מעלות צלזיוס בלילה לאזור 25 מעלות ביום. ממוצע המשקעים השנתי עומד על 94.3 מילימטרים.
אקלים בדובאי
חודש
ינואר
פברואר
מרץ
אפריל
מאי
יוני
יולי
אוגוסט
ספטמבר
אוקטובר
נובמבר
דצמבר
שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)
23.9
25.4
28.4
33.0
37.7
39.5
40.9
41.3
38.9
35.4
30.6
26.2
33.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)
14.3
15.5
17.7
21.0
25.1
27.3
30.0
30.4
27.7
24.1
20.1
16.3
22.6
משקעים ממוצעים (מ"מ)
18.8
25.0
22.1
7.2
0.4
0.0
0.8
0.0
0.0
1.1
2.7
16.2
94.3
מקור: שירותי מזג האוויר של חברת נמלי התעופה של דובאי[9]
תחבורה
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי דובאי הנמצא במרחק של כחמישה קילומטרים מהעיר ומשמש כבסיס לחברות אמירטס ופליי דובאי. הנמל הוא העמוס ביותר בעולם בתנועת נוסעים בינלאומית (נכון ל-2015),[10] השלישי הכי עמוס בתנועת נוסעים בכלל (נכון ל-2015)[11] והשישי הכי עמוס מבחינת תנועת מטען (נכון ל-2015).[12] כמו כן, במרחק של כ-37 קילומטרים מהעיר נמצא נמל נוסף וקטן יותר, נמל התעופה הבינלאומי אאל מכתום.