גרשון אגרון

גרשון אגרון
גרשון אגרון, ראשית שנות ה-30
גרשון אגרון, ראשית שנות ה-30
לידה 27 בדצמבר 1893
מנה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בנובמבר 1959 (בגיל 65)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה גראץ קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש עיריית מערב ירושלים
7 בספטמבר 1955 – 1 בנובמבר 1959
(4 שנים)
תפקידים בולטים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945
אגרון ואשתו את'ל במהלך המצור על ירושלים, 1948
אגרון ואשתו את'ל במהלך המצור על ירושלים, 1948

גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

קורות חיים

גרשון אגרונסקי נולד ב-1893 ליהודה ולשיינדל בת הרב מירנברג מרומני במינה (אנ'), בפלך צ'רניגוב שבאוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", ובשנת 1906 היגר עם משפחתו לפילדלפיה שבארצות הברית. שם סיים לימודים תיכוניים ולימודים אקדמיים באוניברסיטת טמפל. עוד בנערותו היה מעורב בפעילות ציונית ואף יזם את הקמתו של מועדון נוער ציוני ושימש כמזכירו. ב- 1915 ייצג את יהודי פילדלפיה כציר בכנס ציוני כלל-אמריקאי בבוסטון. בשנת 1917 עבר להתגורר בניו יורק ושימש כעורך ביטאון ההסתדרות הציונית "דאָס יידישע פאָלק" ('העם היהודי'). בשנת 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד האמריקאי של הגדודים העבריים ונלחם לצד הבריטים על אדמת ארץ ישראל. באביב 1920 השתחרר משירותו הצבאי, החליט להישאר בארץ ישראל והשתקע בירושלים.

באותה שנה ניהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית. בין השנים 1921 ו-1924 ניהל את סוכנות הידיעות יט"א (יידישע טלעגראף אגענטור) בניו יורק. בשנת 1924 שב לנהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית, תוך שהוא משמש ככתב בירושלים עבור עיתונים חשובים בעולם כגון טיימס והדיילי טלגרף.

ב-1 בדצמבר 1932 ייסד את העיתון בשפה האנגלית Palestine Post (פלסטיין פוסט) בירושלים והיה לעורכו. תחת שלטון המנדט נקט הפלסטיין פוסט בקו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ונקט בקו גלוי ותקיף נגד ההגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. (בשנת 1950 שינה העיתון את שמו ל-The Jerusalem Post.)

היה חבר משלחת הסוכנות היהודית לוועידת סן פרנסיסקו ב-1945 שנאבקה לניסוחו והכללתו של סעיף 80 פרק 12 במגילת האומות המאוחדות.[1]

ב-8 ביוני 1949[2] נכנס לתפקידו כראש שירותי המודיעין (ההסברה), שהועברה ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה,[3] וכיהן בתפקיד עד 1 במרץ 1951, אז שב לעבודתו העיתונאית בעיתונו.[4]

ב-7 בספטמבר 1955 נבחר אגרון לראש עיריית ירושלים.[5] וכיהן בתפקיד זה עד למותו. באוגוסט 1956 ניצל מניסיון הדחה בזכותו של רחמים כלנתר, שנטש את סיעתו, סיעת "הפועל המזרחי", שפעלה כדי להדיח את אגרון, והפך לתומך של אגרון. בתמורה מונה כלנתר לתפקיד סגן ראש העירייה הממונה על ענייני דת ותברואה. מעשה זה יצר את המושג כלנתריזם. אגרון תמך בבניית בריכת ירושלים שהייתה הבריכה הראשונה בירושלים בה רחצו במעורב גברים ונשים והייתה פתוחה בשבת. בתגובה לכך, דיינים חרדים החליטו לקיים נגדו טקס פולסא דנורא. במהלך תקופת כהונתו הקדיש אגרון תשומת לב רבה לפיתוחה הכלכלי של העיר.

כשבועיים לפני בחירות 1959 נפטר אגרון בעקבות סיבוכים שנבעו ממחלת הצהבת בה לקה, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

משנת 1921 ועד מותו היה נשוי לאטל לבית ליפשיץ (נפטרה ב-1973.[6] היה אב לשלושה: דניאל (דני) אגרון, יהודית מנדלסון וורדה טמיר. בנו דני אגרון היה חבר "ההגנה", ממקימי התעשייה האווירית ולאחר מכן מנהל חברת מטוסי ריסוס, וחרט עץ נודע. אשתו, פרופ' חסיה לוי-אגרון, הייתה כוריאוגרפית ורקדנית, מייסדת הפקולטה למחול של האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, כלת פרס ישראל למחול לשנת תשנ"ח (1998). לאגרון הייתה פרשת אהבה קצרה וסוערת עם השחקנית הדגולה חנה רובינא, כמתואר בביוגרפיה שלה שכתבה כרמית גיא. אגרון הבטיח לרובינא כי יעזוב את אשתו למענה, אך לא עשה כן.

הנצחתו

שמו של אגרון הונצח במקומות ובמפעלים הבאים, המצויים כולם בירושלים:

  • בית אגרון - ביתה של אגודת העיתונאים בירושלים[7]
  • רחוב אגרון - במרכז ירושלים בצמוד לגן העצמאות[8]
  • בית ספר אגרון - בית ספר יסודי בשכונת קריית יובל שבירושלים.[9]
  • פרס ירושלים לעיתונות ע"ש גרשון אגרון - פרס שהוענק על ידי עיריית ירושלים אחת לשנתיים למחבר מאמר או רשימה העוסקים בירושלים של ימינו.
  • קפה "אגרונסקי" - בית קפה ברחוב אגרון 24 פינת רחוב זמנהוף (מול גן העצמאות), שנפתח בשנת 2012 על ידי סוניה שפוצ'ניק וגם מנוהל על ידה.

ספרו

  • אסיר הנאמנות; הביא לבית הדפוס: שריה שפירא, ירושלים: מ' ניומן, תשכ"ד. ("ספר עדות ... על המתרחש בחיים הציוניים משני עברי האוקיינוס במשך יותר מיובל שנים")

לקריאה נוספת

  • Stephen Klaidman, 'The Jerusalem Post [and the story of Gershon Agronsky (Agron)]', Present Tense 6, 3 (1979), 36-42.
  • Matthew Silver, First contact: Origins of the American-Israeli connection: Halutzim from America during the Palestine mandate, West Hartford, CT: Graduate Group, 2006.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: גרשון אגרון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרשון אגרון

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ אליהו אילת, יומן סן פרנסיסקו, הוצאת דביר, 1971, עמ' 27-28
  2. ^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, דבר, 9 ביוני 1949.
  3. ^ ג. אגרון בראש לשכת המודיעין, על המשמר, 11 במאי 1949.
  4. ^ מסיבת־פרידה לג. אגרון, דבר, 14 בפברואר 1951.
  5. ^ גרשון אגרון נבחר ראש עיריית ירושלים, דבר, 8 בספטמבר 1955, המשך; ג. אגרון – ראש עיריית־ירושלים, על המשמר, 8 בספטמבר 1955; אגרון החל לכהן בתפקידו, על המשמר, 9 בספטמבר 1955.
  6. ^ אטל אגרון, מעריב, 28 בינואר 1973 (מודעת אבל)
  7. ^ אבן־פינה לבית העתונאים בירושלים ע"ש גרשון אגרון, דבר, 10 באוקטובר 1961.
  8. ^ רחוב אגרון נחנך בבירה, מעריב, 21 באוקטובר 1960.
  9. ^ ירושלים: בית ספר על שם גרשון אגרון, מעריב, 1 בפברואר 1960; ביה"ס בקרית־היובל ע"ש גרשון אגרון, דבר, 30 במאי 1960.


ירושליםירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי (1878–1879) • סלים אל-חוסייני (1882–1897) • פיידי אל-עלמי (1906–1909) • חוסיין אל-חוסייני (1909–1917)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי עארף א-דג'אני (1917–1918) • מוסא כאזם אל-חוסייני (1918–1920) • ראע'ב נשאשיבי (1920–1934) • חוסיין אל-ח'אלידי (1934–1937) • דניאל אוסטר (1937–1938) • מוסטפא אל-ח'אלידי (1938–1944) • דניאל אוסטר (1944–1945) • ועדה מנדטורית (1945–1949)
ירדןירדן ראשי העיר המזרחית אנואר אל-ח'טיב (1948–1950) • עארף אל-עארף (1950–1951) • חנא עטאללה (1951–1952) • עומר וואעארי (1952–1955) • ועדה עירונית (1955–1957) • רוחי אל-ח'טיב (1957–1967)
ישראלישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר (1949–1950) • שלמה זלמן שרגאי (1951–1952) • יצחק קריב (1952–1955) • גרשון אגרון (1955–1959) • מרדכי איש-שלום (1959–1965) • טדי קולק (1965–1967)
ישראלישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק (1967–1993) • אהוד אולמרט (1993–2003) • אורי לופוליאנסקי (2003–2008) • ניר ברקת (2008–2018) • משה ליאון (2018 ואילך)
ראשי מרכז השלטון המקומי בישראל
יהודה גורודסקי • שלמה מאירסון • אברהם דב לובמן חביב • אברהם קרן • יוסף ספיר • דוד ברמן • חיים קוגל • ברוך אוסטרובסקי • בן ציון מיכאלי • אבא חושי • גרשון אגרון • מרדכי סורקיס • פנחס אילון • צבי צילקר • דב תבורי • מקסים לוי • עדי אלדר • שלמה בוחבוט • חיים ביבס סמל מדינת ישראל
עורכי עיתון ג'רוזלם פוסט
גרשון אגרון • טד לוריא • לאה בן דור • ארי רט וארווין פינקל • נ. דייוויד גרוס • דייוויד בר-אילן • ג'ף ברק • דייוויד מקובסקי • קרל סצרק • ברט סטיבנס • דייוויד הורוביץ • סטיב לינדי • יעקב כץ • אבי מאיר • צביקה קליין