גרווה אין קיאנטי (באיטלקית: Greve in Chianti) היא עיירה איטלקית במחוז טוסקנה, בנפת פירנצה. העיירה היא חלק מאזור היין של טוסקנה הנקרא אזור הקיאנטי, על-שם היין הנקרא כך. מספר תושבי העיירה עומד על 13,345[1]. העיירה נקראת בפי רבים "מלכת הקיאנטי" ו"בירת חבל קיאנטי"[2].
גאוגרפיה וסביבה
העיירה ממוקמת על גבעות טוסקנה, בגובה ממוצע של 236 מטר מעל לפני הים. היא מרוחקת כ-60 קילומטר בקו אווירי מחוף הים הטירני, המצוי ממערב לה. חוף הים האגאי מצד מזרח מרוחק יותר. היא ממוקמת על כביש הנקרא "דרך הקיאנטי", מעט פחות מאמצע המרחק בין פירנצה לסיינה. המרחק לבירת הנפה פירנצה הוא מעט פחות מארבעים קילומטר. החלק הראשון של שם העיירה "גרווה", נגזר מנהר קטן בשם זה, באיטלקית "Fiume Greve", הזורם בסמוך, בתוך עמק הנקרא גם הוא עמק נהר הגרווה[3]. היישובים הקרובים לגרווה אין קיאנטי קרבה גאוגרפית הם מונטפיאורלה (montefioralle) ו-ויוטיליאנו (Vitigliano).
אקלים
גרווה אין קיאנטי ממוקמת באיטליה הנחשבת למדינה ים תיכונית, אך המרחק מן הים והימצאותה במרכז איטליה מכתיבים חורפים ממושכים וקרים, אם כי לא באופן קיצוני, וקייצים קצרים יחסית, אך חמים. הטמפרטורות בחורף יורדות מעט מתחת לאפס[4], ל 1- C° ופעמים מעטות עד ל 6- C°. בקיץ מטפסות הטמפרטורות לשלושים מעלות צלזיוס, ולעיתים נדירות גם ל-34 מעלות ויותר. אקלים זה הוא המאפשר ביחד עם הגבעות המתונות של טוסקנה וטיב האדמה, את גידול הגפנים המתאימים ליין טוב.
היסטוריה
גרווה אין קיאנטי הוא מקום קטן, ולא היה קיים כישוב בעת העתיקה. אבל, באזור הקרוב הוקמו מושבות יווניות כבר במאה התשיעית לפני הספירה. האטרוסקים ירשו את היוונים במאה השמינית לפני הספירה והקימו מאוחר יותר ברית חזקה של 12 ערים[2]. הרומאים החלו במסע כיבוש שלהם באזור במאה השלישית לפני הספירה, אך ייסדו מושבות ראשונות באזור רק במאה הראשונה לפני הספירה. שלטון הרומאים נמשך מאות שנים, ומאוחר יותר התקיים שלטון מתחלף של דוכסויות מקומיות, שבתורן הוחלפו בשליטה של מלכויותוקיסרויות אירופאיות.
ראשיתה של גרווה אין קיאנטי כיישוב החל במאה ה-11 לספירה, כאשר הוקם במקום מנזר פרנציסקני, שלידו הוקם גם בית חולים, אשר ריכז סביבו קהילה קטנה של תושבים שהתיישבו במקום[5]. המתיישבים הקימו שוק למכירת תוצרת, שהפך לנקודת משיכה לחקלאי ותושבי כל האזור, הודות למיקום המרכזי והנגיש של המקום. כנסיות הוקמו לשירות התושבים וכך נוצר היישוב. ייצור יין החל מאוחר יותר במאה ה-14, תחת שלטונה של פירנצה[5]. במאה ה-18 גברה מאד חשיבותה של גרווה כאתר מסחרי של האזור כולו. בשנת 1861 גרווה אין קיאנטי הפכה לחלק מממלכת איטליה המאוחדת, תחת מלכותו של מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני.
אתרים
פסלו של מגלה עולם וראצאנו בפיאצה מטיאוטי, בלב גרווה אין קיאנטי.פיאצה מטיאוטי ובניין העירייה בגרווה אין קיאנטי.
פיאצה מטיאוטי - כיכר פיאצה מטיאוטי היא לב ליבה של העיירה, הן מבחינה גאוגרפית והן במובן של פעילויות. לכיכר צורת משולש, וסביבה לוג'ה - שהיא מעין פרוזדור מקורה שבצד הרחוק מהכיכר יש חנויות, בתי קפה, ומקומות לשתיית יין, ואילו הצד הקרוב לכיכר פתוח ומקושט בקשתות. במרכז הכיכר ניצב פסל ברונזה גדול של ג'ובאני דה וראצאנו ( באיטלקית Giovanni Verrazzano)[5], מגלה עולם שנולד בקרבת מקום. לא מזמן חגגו 500 שנה לכך שוראצאנו גילה את החופים המזרחיים של ארצות הברית, לרבות מפרץ ניו יורק[6]. על הכיכר משקיפה כנסיית הצלב הקדוש.
מוזיאון היין - במוזיאון הקטן ניתן למצוא תמונות, טקסטים, ומוצגים המתארים את תולדות ההתפתחות והייצור של יין הקיאנטי.
מוזיאון לאומנות קודש - כאן מוצגות יצירות אומנות, ציורים ופסלים שנושאם אירועים ודמויות מהברית החדשה והישנה. כל היצירות במוזיאון נוצרו בין המאה הארבע עשרה, למאה התשע עשרה, ובנוסף כלולים בתצוגה גם מוצגים ארכאולוגיים מהאזור.
מרתפי טעימת יין - בעיירה מקומות ומרתפים רבים לטעימות יין. בחלק מאתרי הטעימות נוהגים בשיטות טעימה מסורתית, בה מנהל הטעימות מציג יינות מסוימים. במרתפי טעימה אחרים, הטועמים בוחרים בעצמם את היינות הרצויים.
כנסיות - בעיירה יש מספר רב של כנסיות, במגוון סגנונות של בנייה ושל אומנות דתית.
טירת וראצאנו - הטירה[7] היא בעצם אחוזה גדולה, הממוקמת במרחק של פחות משישה ק"מ מגרווה אין קיאנטי, על ראש גבעה ירוקה, המוקפת כרמים. כאן נולד מגלה העולם ג'ובאני דה וראצאנו, אם כי מחקרים מאוחרים טוענים, כי ייתכן שנולד במקום אחר. בעבר האחוזה הייתה משפחתית, אך כיום היא אתר של תיירות חקלאית - אגרותיירות (Agrotourism), המציע ביקורים, סיורים, תצפיות על האזור, טעימות יין וגם חדרי לינה.
מונטפיוראלה (אנ') - כפר בראשה של גבעה, עם תצפית נופית יפה על הסביבה. יש בו מנזר עתיק וסמטאות ציוריות. הכפר מרוחק כ-2 ק"מ בלבד מגרווה אין קיאנטי, ומופיע ברשימת הכפרים ההיסטוריים היפים ביותר באיטליה (I Borghi più belli d'Italia).
תחבורה
תחבורה ציבורית: קווי אוטובוס סדירים מגיעים לגרווה אין קיאנטי מהערים הראשיות באזור, מפירנצה[8] ומסיינה[9]. אין רכבות המגיעות לעיירה ואין גם רכבות ברוב אזור הקיאנטי, פרט לערים הגדולות.
תעופה: שדה התעופה הקרוב ביותר הוא פרטולה[10] - Peretola, על שם מגלה הארצות אמריגו וספוצ'י. השדה נמצא בסמוך לפירנצה, במרחק של קרוב ל-40 ק"מ מגרווה אין קיאנטי.
כבישים: לגרווה מגיע מצד מזרח כביש אזורי מספר SP16. הדרך הנוחה ביותר להגיע לעיירה מכיוון הערים הראשיות פירנצה וסיינה, הנה באמצעות כביש אזורי מספר SR222[11], הנקרא גם "דרך הקיאנטי".
