במרץ 2009 הועלה לדרגת סגן אלוף ומונה למפקד גדוד נ"מ מתנייע 947. לאחר סגירת הגדוד באוקטובר 2009, מונה למפקד גדוד "רם" 66.[2]
בדצמבר 2011 מונה למפקד גדוד 947 שהוקם מחדש. הגדוד בתצורה זו קלט והיה הראשון להפעיל את מערכת כיפת ברזל. בתקופת פיקודו יירט הגדוד מאות רבות של רקטות וקיבל שבחים מגורמים שונים.[3][4] בין היתר פיקד על הגדוד בלחימה במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן. לאחר מבצע צוק איתן הוענק לגדוד 947 תחת פיקודו אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על הישגיו בלחימה.[5]
ב-2014 מונה לראש ענף שכבה תחתונה בלהק ראש המטה ח״א. ב-2016 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד כנף היערכות 168 והיה הראשון בתפקיד זה, בו שירת עד 2018. לאחר מכן יצא לשנת לימודים במב״ל ובאוגוסט 2019 מונה למפקד בית הספר להגנה אווירית.[6] במהלך תפקיד זה ניצח בבוחן הכשירות של צה"ל ב-2020 במסגרת בית א' (לוחמים מתנייע).[7]
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת הפתע על ישראל, שהחלה בירי רקטי מסיבי ומתמשך, חריג בהיקפו של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. מערך ההגנה האווירית בפיקודו הוביל את מאמצי היירוט של הטילים, רקטות וכטב"מים אשר נורו במהלך מתקפת הפתע. בהמשך מלחמת חרבות ברזל הוביל בירן את המערך בפריסתו הרחבה ביותר אי פעם[10] וביירוט אלפי רקטות וטילים מכלל הזירות, כולל לראשונה, יירוט ע״י כלל מערכות ההגנה אווירית במקביל - כיפת ברזל, קלע דוד, יהלום וחץ. למערך ההגנה האווירית בפיקודו חלק עיקרי בבלימת המתקפה האיראנית על ישראל באפריל.
חיים אישיים
בירן נשוי ואב לשלושה, הוא אחיינו של תת-אלוף יצחק בירן, ששירת כמפקד מערך הנ"מ בין השנים 1991–1994.
בוגר תואר ראשון בהצטיינות מהטכניון בהנדסת תעשייה וניהול ותואר שני בהצטיינות במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה במסגרת לימודיו במב"ל.
