גינטר פרידלנדר נולד ב-8 באפריל 1902 בקניגסהוטה בשלזיה עילית במזרח גרמניה - אזור תעשייתפחם מתפתח. אמו פאולה לבית קובר, ואביו אהרון אדולף פרידלנדר, סוחר בתחום ההנעלה.
בשנת 1912 כשגינטר היה בן 10, משפחת פרידלנדר עזבה את קניגסהוטה, ששכנה באזור תעשייתי ספוג אבק פחם, ועברה מערבה לרטיבור, שבה התגוררה קהילה יהודית קטנה.
חברי תנועת בלאו ווייס ברטיבור במחנה קיץ 1920. גינטר פרידלנדר שני מימין בשורה השלישית
בגיל 11, הצטרף גינטר לתנועת הנוער היהודית "בלאו וייס" בסניף רטיבור. במקביל ללימודיו בתחום מדעי הטבע, גינטר כתב סיפורים ומחזות שנגעו להתרחשויות סביבו, משמעות החיים וכמיהתו לארץ ישראל ולירושלים כמו:"בארץ אבותינו", "שיר אשיר לירושלים", "פרספונה שליחת האביב", "יעקב החולם". בשנת 1920 התקבל ללימודי רוקחות באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברסלאו, והיה חבר בתנועת הסטודנטים הציונים Kartell Jüdicshe Verbindungen) KJV) בעיר. עם סיום הבחינות לתואר ראשון, פרידלנדר נסע לאוניברסיטת ברן ועשה דוקטורט בהנחית פרופ' אלכסנדרו טשירטש.
ד"ר גינטר פרידלנדר לאחר קבלת הדוקטורט. ברן יולי 1927
ביולי 1927, קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה על עבודתו "מחקרים בתולדות ההתפתחות בתחומים הפרמקולוגי- בוטני והפרמקולוגי-כימי" בהצטיינות יתרה. לאחר קבלת התואר, חזר גינטר לברסלאו ועבד כאסיסטנט של ד"ר א. רופ במכון האוניברסיטאי לרוקחות. ניהל את המעבדה, הדריך סטודנטים לרוקחות בשני הסמסטרים האחרונים ללימודיהם, והודרך על ידי ד"ר רופ בנושא אבחון כמותי ברוקחות. בנובמבר 1929, קיבל דיפלומת רוקח בחתימתו של ד"ר שוצול, השר הפרוסי לרווחת העם.
באפריל 1930, גינטר עבר לעיר גרליץ כדי לנהל את בית המרקחת והמעבדה של דודתו, אלזה קובר, שנקרא "בית המרקחת המלכותי בגרליץ" - "(1883) Krönen Apotheke Görliz". אלזה קובר הייתה אלמנת מלחמת העולם הראשונה ואם שכולה לבנה יחידה. בעלה, מקס קובר דודו של גינטר, אחיה של אמו פאולה, היה רוקח ובעל בית המרקחת בגרליץ. הוא גויס במלחמת העולםהראשונה, נפצע במלחמה ומת מפצעיו. ב-31 במאי 1933, ארבעה חודשים לאחר עליית הנאצים לשלטון, וחודשיים לאחר מסע ההשפלה שהעבירו הנאצים את היהודים בעלי המקצועות החופשיים בגרליץ ובהם גינטר פרידלנדר, הוא הפליג לנסיעת איתור מקום להקמת מפעל לתרופות בארץ ישראל שייקרא "טבע". במסעו בארץ ישראל, גינטר החליט להקים את המפעל בירושלים, וחזר לגרמניה.
תנועת הנוער "בלאו וייס" שגינטר היה מחניכיה ברטיבור חינכה לצאת לטבע, להכיר ולאהוב את הצמחים הגדלים בו. מאז הצהרת בלפור ב-1917, התנועה אימצה את ערכי הציונות וחינכה ברוחה. הצהרת בלפור הייתה אירוע מכונן בחייו של גינטר בן ה-15. הוא כתב סיפורים, שירים ומחזה הקשורים לארץ ישראל וניתב את חייו להגיע לארץ ישראל ובהמשך, לייצר תרופות מצמחי מרפא הגדלים בארץישראל.
פועלו הציוני
כסטודנט באוניברסיטת פרידריך וילהלם, גינטר השתייך לתנועת הסטודנטים הציונית, והיה פעיל בה במטרה לעלות לארץ ישראל באחד הימים. כרוקח בגרליץ, גינטר פרידלנדר היה חבר פעיל בחוג הציוני ונתן הרצאות בנושאי ארץ ישראל. עם עליית הנאצים לשלטון וחוויית ההשפלה שעבר, החליט שהגיע הרגע לעלות לארץ ישראל, ולהקים בה מפעל פרמצבטי שייצר תרופות מצמחי מרפא הגדלים באדמתה. ב-2 באפריל 1934 עלה ד"ר פרידלנדר עם אשתו הראשונה שרלוטה לארץ ישראל. כעבור כחודש, עלתה לארץ דודתו ושותפתו אלזה קובר.
בחירתו בשם "טבע" למפעל התרופות העתידי
”אנו שואפים לעזור לטבע האדם באמצעים שאנו מבקשים להפיק מן הטבע” - את המשפט הזה כתב גינטר פרידלנדר בשנת 1923, בהיותו בן 21, כשעיצב את חזונו בוועידה השנתית של "בלאו וייס" בהוהנברג. צירי הוועידה נפגשו עם ד"ר חיים ויצמן שאמר להם: "תעשייה היא הבסיס והיסוד בהתפתחותו של מקום. בארץ ישראל אין שום תעשייה. התכוננו לצרכיה של ארץ ישראל, הזקוקה למומחים בתעשייה יישומית והקימו תעשייה". בני הדודים קורט גרונוולד וגינטר פרידלנדר כצירים בוועידה, החליטו אז ליישם את דבריו של חיים ויצמן וגינטר אמר: "בבוא היום כשנעלה לפלשתינה, נקים בה מפעל תרופות וברוח ה"בלאו וייס" נקרא לה "טבע", ואת התרופות נייצר מחומרים מהטבע ומצמחים הגדלים בפלשתינה – ארץ ישראל".
בארץ ישראל עבדו אז כרוקחים אנשים שלא השלימו את חוק לימודיהם ברוקחות ולא קיבלו תעודת הסמכה. כדי לסייע להם לעשות זאת, ד"ר פרידלנדר ניסח ב-5 במאי 1934, תזכיר הכולל נקודות יסוד להקמת קליניקה ומכון אוניברסיטאי בירושלים, מטרתם להוות את הבסיס לבית הספר לרוקחות. במכון יינתנו קורסים מקצועיים לרוקחים אשר לא השלימו את לימודיהם הפורמליים, ובית המרקחת יהיה הבסיס לפרמקופיאה העברית.
ב־19 באפריל 1935, גינטר שלח תזכיר לפרופסור אוטו ורבורג, מחלוצי המחקר המדעי של הטבע בארץ ישראל ומנהל המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית. ובו הצביע על הצורך בהקמת בית ספר לרוקחות בארץ ישראל, כדי להכשיר רוקחים שהם אנשי מקצוע טובים. בתזכיר שרטט תוכנית, שכללה את הדרוש להקמת בית הספר: צרכים, שטח, מכשור, מורים ועוד. ד"ר וורבורג השיב וטען שהתוכנית המוצעת על ידי פרידלנדר יקרה מאוד, אין לכך תקציב ולכן אינה יישומית.
ד"ר גינטר פרילנדר ואלזה קובר מייסדים את "טבע" - מפעל תרופות בירושלים
מפעל "טבע" נוסד בירושלים ב-1 במאי 1935, על ידי ד"ר פרידלנדר ודודתו אלזה קובר. שם החברה הרשום: טבע חברה לתעשייה פרמצבטית וחימית למזרח התיכון בע"מ, ירושלים (א"י). המפעל הוקם בהשקעה של 4,900 ליש'ט, חלקה מהון עצמי וחלקה מהלוואות שהועמדו לרשות עולי גרמניה להקמת מפעלים. מצוקת אשראי הביאה לכניסתו של הבנקאי ד"ר אלפרד פויכטוונגר[1]כשותף ב"טבע" ב-33%. בשנת 1951 פויכטוונגר יזם, את כניסתה של "טבע" לבורסה בתל אביבכחברת מניות ציבורית רשומה. פרידלנדר נהג לומר בתקופות קשות מבחינה כלכלית, שלמפעל תרופות יש בסיס איתן משום ש"אמא יהודייה תקנה תמיד תרופות לילדיה". במלחמת העולם השנייה המפעל סיפק תרופות לצבאות בעלות הברית ובמיוחד לצבא הבריטי ששהו במזרח התיכון. במסגרת הקשרים עם הצבא הבריטי, ביקר במפעל אלן גורדון קניגהם - הנציב העליון מטעם שר המושבות והאחראי על המנדט הבריטי. ביקורו האדיר את שם "טבע" בשוק התרופות ונתן תנופה להתפתחותה. ד"ר פרידלנדר שם דגש במפעל "טבע" על חינוך והכשרת עובדים למקצועות השונים הדרושים במפעל, ועל הקניית השכלה רחבה והשתתפות בקורסים שונים גם מחוץ למפעל. ב-1959 - הסקציה הפרמצבטית של התאחדות התעשיינים ערכה סקר בין חברות הפרמצבטיות בישראל לפי מספר מדדים, ומפעל "טבע" בירושלים דורג במקום הראשון. תוצאות הסקר הוכיחו שהשוק אוהב את תכשירי "טבע", אשר רבים מהם פרי פיתוחם של ד"ר פרילנדר וצוות המפעל. גאוות היחידה של העובדים עלתה, הם חשו שיש שכר ליוזמה, לרעיונות, לביצוע הקפדני ולכוח האדם המעולה.
אופטלגין – תכשיר להורדת חום ושיכוך כאבים. פרידלנדר נתן את השם לתכשיר מלשון אופטימום (Optimum) ואלגין (Algin).
ביטופל (Bitupal) - תכשירי לטיפול בעור ושניתנו כנוזל, קרם ומשחה, כמו קרם לויקוביטופל קורדלטה (L.B.C). אשר הופקו מביטומן אספלטיט מים המלח. ב-1959 - אושר תכשיר הביטופל על ידי מינהל התרופות האמריקאי FDA, לשיווק בשוק האמריקני. שם התכשיר ביטופל בא משילוב המילים "ביטומן" ו"פלשתינה". החל מ-1959,האספלטיט נאסף מהים על ידי קיבוץ עין גדי ונשלח ל"טבע" בירושלים.
שיתוף פעולה עם בית החולים "תל השומר", שבו טופלו חולים במשחת לויקוביטופל קורדלטה (L.B.C) ונערכו תצפיות קליניות אחר תגובת החולים, על ידי פרופ' ל. ציפרקובסקי[2] וד"ר א. פיינשטיין.
ביוזמת פרופ' אריה דוסטרובסקי וסאגר, נערכו תצפיות קליניות נרחבות אחר חולים שטופלו בתכשיר ביטופל. התצפיות הקליניות הודרכו על ידי פרופ' קצנלבוגן[3] מבית החולים "בילינסון" ופרופ' ברלין[2] מ"הדסה" תל אביב.
שנותיו האחרונות
במחצית שנות השישים, אלזה קובר דודתו ושותפתו של ד"ר פרידלנדר, מכרה את חלקה במניות השליטה של החברה שעמד על 1/3, לבנק לפיתוח התעשייה. מעתה השותפים ב"טבע" היו ד"ר גינטר פרידלנדר, ד"ר אלפרד פויכטוונגר והבנק לפיתוח התעשייה. בשנת 1967, היו למפעל "טבע" בשכונת בית וגן בירושלים, 250 תכשירים, היקף הייצור עמד על 9 מיליון ל"י, היקף היצוא על 1.75 מיליון ל"י ותשלום הדיבידנד השנתי לבעלי המניות עמד על 8%. ד"ר פרילנדר ואלזה קובר החליטו אז להעביר את המפעל משכונת בית וגן הגדלה וצומחת, לאזור תעשייתי מתאים. הרשויות נתנו לחברה בתנאים נוחים כמפעל תעשייתי נדרש, 17 דונם בהר תמיר בירושלים. בבורסה לניירות ערך בתל אביב, נציגי מפעל "אסיא – צרי" רכשו בהתמדה את מניותיה הרגילות של "טבע", ובמניות השליטה התחולל שינוי. ד"ר אלפרד פויכטוונגר החליט לצאת מן השותפות ומכר את מניות השליטה שלו למפעל "אסיא – צרי". הבנק לפיתוח התעשייה החליט לצאת מן השותפות ולמכור את מניות השליטה שלו במכרז. כוחו של ד"ר פרידלנדר נחלש. הוא רצה לשמור על "טבע", מפעל חייו בבעלותו, וניגש למכרז ביחד עם ד"ר ראובן הכט, אך הם הפסידו למפעל "אסיא – צרי" שהציע מחיר יותר גבוה, וזכה במכרז. מעתה היו בבעלות "אסיא – צרי" 66% ממניות השליטה של "טבע". כשפרידלנדר שמע על תוצאות המכרז, הוא קרס והתמוטט. בסוף נובמבר 1968, ד"ר פרילנדר מכר את מניותיו למפעל "אסיא – צרי" ופרש לגמלאות. גינטר פרידלנדר נפטר ונקבר בבית העלמין הר המנוחות בירושלים ב-25 במאי 1975.
פעילותו הציבורית
בשנים 1930 - 1934, ד"ר פרידלנדר היה פעיל בחוגים הציוניים בגרליץ. מ-1935 ואילך, פעיל בהתאחדות עולי גרמניה ומרכז אירופה. בין השנים 1950 - 1953, חבר בצוות ההקמה ומעצבי דמותו של בית הספר לרוקחות בירושלים[4]. בשנות החמישים והשישים למאה העשרים, גינטר פרידלנדר שימש כנציג התעשייה הפרמצבטית בהתאחדות התעשיינים.
חיים פרטיים
בשנת 1931 גינטר נישא לשרלוטה (לוטה) מיוזם ונולדו להם שני ילדים. לאחר 14 שנות נישואים, הם התגרשו. במאי 1945, נישא גינטר בשנית ליוהנה (הנזי) זינגר לבית כהן, אם לבן מנישואיה הראשונים, ונולדה להם בת אחת, נעמי, שנישאה לפרופ' זליג אשחר (לימים התגרשו).[5]
הנצחה
ב־14 בספטמבר 2016, נקראה כיכר על שמו של ד"ר גינטר פרידלנדר בשכונת בית וגן בירושלים
ב-14 בספטמבר 2016, נחנכה בירושלים כיכר בצומת הרחובות שחראי - חקלאי[6] בשכונת בית וגן, על שם דר' גינטר פרידלנדר מייסד חברת "טבע", חלוץ תעשיית התרופות בארץ ישראל.
לקריאה נוספת
אלכס לויצקי – "שורשיה העמוקים של טבע, 60 שנה להקמת החברה" - סינתיזיס כתב עת ישראלי לתעשיית הכימיה, הביוטכנולוגיה והפרמצבטיקה, גיליון מס' 5, יולי 1964
In der Paracelsus-Apotheke begegnen die Kunden jetzt dem Mann wieder, der hier einst Medizin verkaufte und später einen Weltkonzern gründete.- Sächsische Zeitung.
Daniela Pfeiffer -Schaufenster erinnert an ein jüdisches Leben
