בעת שהותו בארצות הברית נפלה לידיו כתבה בשבועון אמריקני על תוכנית של חברת השבבים "נשיונל סמיקונדקטור" להקים מעבדת מחקר ופיתוח בישראל. ירון פנה לחברה והציע את שירותיו והחל לעבוד תחילה במטה החברה, בסנטה קלרה, בעמק הסיליקון.[6] בינתיים הוקמה המעבדה בהרצליה פיתוח בשנת 1978, בידי צבי סוחה. בעת שעבד במטה החברה קידם גם את הרעיון להקים מפעל ייצור בישראל ויחד עם קבוצת מהנדסים ישראלים גיבש תוכנית מפורטת, אך ביוני 1981, בעקבות האטה כלכלית בארצות הברית הקפיאה החברה את התוכנית להקמת המפעל. לאחר פנייה לנשיא החברה צ'ארלי ספורק, במרץ 1983 התקבל אישור לתוכנית. בינתיים פרש צבי סוחה מניהול המעבדה בישראל וב-1982 מונה גיורא ירון גם למנהל מרכז הפיתוח בהרצליה.[6] שטח מתאים להקמת המפעל אותר בעיירת הפיתוחמגדל העמק.[7] לאחר שלוש שנות הקמה נחנך המפעל בספטמבר 1986.[8] בשלב הראשון השקעו כ-50 מיליון דולר בהקמת המפעל,[9] בהמשך הוקמו חדרים נקיים נוספים,[10] ובסך הכל כ-120 מיליון דולר עד שנת 1992.[5]
המפעל החל לייצר בשנת 1987 והעסיק כ-300 עובדים.[11] בין מוצריו היו שבבים שפתחו בישראל.[12] סמוך למפעל הקים גם תאגיד KLA מפעל משלו, המייצר מערכות בקרת תהליכים וניהול תפוקה עבור תעשיית המוליכים למחצה.[13]
החל מסוף שנות ה-80 נקלע חברת האם בארצות הברית לקשיים והחלה בפיטורים, שתחילה לא פגעו בפעילות בישראל.[5] בשנת 1990 החלה בצמצומים גם בישראל ופיטרה עשרות עובדים.[14] וגם מפעל הייצור היה בסכנת סגירה.[5] גיורא ירון החל לחפש שותפים אסטרטגיים שירכשו את המפעל. בין השאר גייס את ג'ק טראמל מייסד חברת המחשבים "קומודור"[15], את משפחת פדרמן וחברת אל-אופ[16] ואת ממשלת ישראל[17]. המנכ"ל חדש שמונה לחברת האם בארצות הברית טען שהוא פועל בניגוד עניינים ובמרץ 1992 התבקש להתפטר מתפקידו.[5][18] השליטה במפעל נמכרה לבסוף לחברה לישראל והוא החל לפעול בשם טאואר סמיקונדקטור.
ביולי 1992 מונה לנשיא ומנכ"ל חברת הדפוס הדיגיטלי אינדיגו מנס ציונה,[19] וב־1994 הוביל אותה להנפקה בנאסד"ק לפי שווי שוק של 3.3 מיליארד דולר. אולם פרש שנה אחר כך, עקב חילוקי דעות עם יושב ראש החברה והמייסד שלה בני לנדא[20]. אחר כך החל לפעול כיזם סדרתי והיה מעורב הקמה של עשרות חברות טכנולוגיה[21].
אחיו של גיורא ירון, סגן איתמר ירון (1953-1973) נהרג במלחמת יום הכיפורים, במהלך הקרב על כיבוש החרמון, בעת ניסיון לחלץ פצוע מהמחלקה עליה פיקד. על מעשהו זה קיבל את עיטור העוז.[23] החברה איתמר מדיקל, שהקים ירון, קרויה על שמו של אחיו איתמר.
1995 – קומסיס – פיתחה שבבים לתמיכה בתקשורת נתונים דור רביעי בתקן WiMAX למכשירי קצה.
1997 – איתמר מדיקל – עוסקת בפיתוח ושיווק מכשור רפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים. מכשיר הדגל של החברה, הנקרא WatchPAT, מאפשר לבצע בדיקת אבחון ביתית
1998 – פנטקום – פיתחה מוצר המשפר את איכות העברת הנתונים על גבי סיבים אופטיים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר, ויובל שחר).
1999 – פי-קיוב – שפיתחה טכנולוגיה לניהול תעבורת נתונים באינטרנט (הקים יחד עם בני שניידר ורמי תמיר).
2000 – אקסנט – פיתחה פתרונות אחסון מידע בשרתים, והיה ליושב ראש ומנכ"ל שלה.
2005 – קומרנט – פיתחה טכנולוגיה לוירטואליזציה של מרכזי מידע ממוחשבים (הקים יחד עם בני שניידר, רמי תמיר ומשה בר).
2010 – קווילט – פיתחה טכנולוגיה המקלה על חברות הסלולר להעביר שידורי וידאו וטלוויזיה אל מכשירי הקצה, בכך שהיא מפחיתה את העומס על הרשת (הקים יחד עם אלון מאור, יובל שחר ודן סחר).
סיראג' – בית תוכנה המשמש כקבלן משנה של פרויקטים בתחום הפיתוח בהייטק. החברה פועלת ללא כוונות רווח מעסיקה בדואים בלבד ירון ואשתו הם המשקיעים הראשונים בחברה (שהקים יחד עם ג'יהאד אל-סאנע, סארה אבו כף, יוסף אל-סאנע, חאדר אלשייך וסמדר נהב).[24]
אקזיטים
ירון היה מעורב באקזיטים בסכום מצטבר של למעלה מ-5 מיליארד דולר:
חלק מקומסיס נמכר לקונקסנט ב-1996 והחלק האחר נמכר לטקסס אינסטרומנטס ב-2005. סכום שתי העסקאות יחד עמד על כ-60 מיליון דולר. ב-2010 נמכרה החברה לאינטל במחיר הפסד.[25]
