גיוון, שוויון והכלה (באנגלית: Diversity, equity, and inclusion, או בקיצור DEI) הן מסגרות ארגוניות אשר ממוקדות בקידום ייצוג, הוגנות ושילוב של אנשים מקבוצות מגוונות באוכלוסייה בארגונים, בקהילות ובחברות מסוימות, ובמיוחד אנשים המשתייכים לקבוצות אוכלוסייה אשר מבחינה היסטורית לא הצליחו להשתלב באותם הארגונים בשל זהותם או בשל מוגבלות מסוימת.[1] שלושת המושגים הללו - גיוון, שוויון והכלה - מייצגים את שלושת ערכי הליבה שארגונים מסוימים מנסים לקדם בארגון שלהם:[2]
המונח "גיוון" מתייחס לכך שהארגון חותר לגרום לכך שהאנשים שלוקחים חלק בארגון יהיו בעלי זהויות מגוונות יותר - מבחינת מגדר, מוצא אתני, נטייה מינית, אנשים עם מוגבלויות, אנשים מגילאים שונים, אנשים מתרבויות שונות, אנשים ממצב סוציו-אקונומי שונה, אנשים מדתות שונות, וכו'. באופן זה אותם הארגונים חותרים להקים צוותים המשקפים את אופייה הרב-גוני של החברה.[3]
המונח "שוויון" מתייחס לכך שהארגון חותר לפעול לקידום צדק חברתי וצדק מוסרי על ידי מתן הזדמנויות, משאבים ותמיכה המותאמים לצרכים של כל האנשים בארגון, ובמיוחד הארגון יחתור לקדם ולספק תשלום הוגן לאנשים המשתייכים לקבוצות שוליים בחברה אשר לאורך ההיסטוריה חוו יותר מקרים של אי-שוויון חברתי ואי-שוויון מערכתי.[4] המאמצים להשגת שוויון כרוכים לעיתים רבות ביוזמות ממוקדות כמו תוכניות חונכות, מתן מלגות, וכו' אשר מנסים לספק מסלולים שמאפשרים לכולם בסופו של דבר להצליח בארגון.[2]
המונח "הכלה" מתייחס לכך שהארגון חותר ליצור סביבת עבודה בה כל האנשים בארגון מרגישים תחושת שייכות, מרגישים שהם מוערכים, מרגישים שהם זוכים לכבוד, ומרגישים שהם השתלבו בארגון.[3][5] לרוב על מנת לעשות זאת הדבר כרוך באימוץ אסטרטגיות שמיועדות להבטיח שתהליכי קבלת ההחלטות בארגון ייקחו בחשבון נקודות מבט מגוונות.
ביקורת
לאורך השנים הועלו הטענות מצד פוליטיקאים ופעילים שמרנים שונים במדינות המערב על כך שיוזמות ה-DEI עלולות להוביל למקרים של אפליה הפוכה(אנ'), במיוחד נגד גבריםלבנים[6] ושיוזמות ה-DEI נוטות לתעדף את הזהות של אנשים על פני הכישורים שלהם ולכן הן אינן הוגנות ואינן תואמות את עקרונות המריטוקרטיה.[7]
בנוסף, לאורך השנים הועלו גם חששות לגבי ההשלכות הלא מכוונות של יישום מדיניות DEI. לדוגמה, תעדוף ייצוג של קבוצה דמוגרפית אחת על פני אחרת בעת גיוס עובדים חדשים לחברה או בעת קידום עובדים המשתייכים לקבוצה דמוגרפית מסוימת בחברה עלול לגרום לכך שחלק מהעובדים הוותיקים, ובמיוחד אלו שסבורים שהם משתייכים לקבוצה המודרת, יפקפקו בכישוריהם וביכולתם של עובדים חדשים מסוימים או עובדים מסוימים שקיבלו קידום, והדבר עלול לגרום למתח וחוסר אמון בסביבת העבודה. לעומת זאת, עובדים שמשתייכים לקבוצות מיעוט מסוימות בחברה, אשר כן נבחרו למקום העבודה או קיבלו קידום בשל כישוריהם, עלולים להרגיש יותר מתח במקום העבודה מכיוון שחלק מהקולגות עלולים להניח בטעות שהם שאותה הבחירה התבססה אך ורק על כך שהחברה הייתה צריכה למלא מכסה מסוימת ולא על סמך כישורים.[8]
ביקורת מרכזית נוספת על יוזמות DEI, אשר עלתה במיוחד בארצות הברית, היא נטייתן להתעלם או לבטל לחלוטין מקרים של אנטישמיות והדרה של אוכלוסייה יהודית. לאור העלייה הניכרת בתקריות האנטישמיות בארצות הברית בעקבות מלחמת חרבות ברזל בשנים 2023 ו-2024 הועלתה ביקורת על כך שיוזמות ה-DEI באוניברסיטאות אמריקאיות רבות יצרו שלא במכוון סביבה בה סטודנטים יהודים מרגישים שהם מודרים או שאינם מקבלים את תמיכת האוניברסיטה - מצב שהוביל לביקורת על כך שקיים חשש שיוזמות ה-DEI בארצות הברית, אשר ממוקדות בצורות אחרות של אפליה בחברה האמריקנית, עלולות לגרום מבלי משים לדחיקה לשוליים של הקהילה היהודית. לדוגמה, לאחר ששני סטודנטים באוניברסיטת סטנפורד התלוננו על תקריות אנטישמיות בקמפוס, ועדת ה-DEI של האוניברסיטה ציינה בתגובה כי "ליהודים, בניגוד לקבוצות מיעוט אחרות, יש פריבילגיות וכוח, יהודים וקורבנות שנאת יהודים אינם זוכים או מחייבים את תשומת הלב של ועדת ה-DEI".[9]