גי סאבואה נולד בעיר בורגואן בחבל סאבואה מזרחית לליון, סמוך לגבול עם שווייץ. אימו ניהלה את הקנטינה של העיירה וגי עזר לה עוד בהיותו ילד. באפריל 1970 בהיותו בן שבע עשרה הגיע להתלמדות בת שלוש שנים במסעדת האחים טרואגרו שברואן, שם שהה שלוש שנים ואמר כי מסעדת טרואגרו הייתה בית הספר לבישול הטוב בעולם שם זכה ללמוד משני רבי אומנים: ז'אן ופייר (שני האחים) והם נטעו אצלו את השאיפה להיות כמוהם יום אחד.
ב-1976 תפס את המושכות מידי חברו הטוב ביותר ברנאר לואזו ונהיה השף של הביסטרו הפריזאי בארייר דה קלישי (Barriere de Clichy) השייך למסעדן עטור התהילה קלוד ורג'ה וכעבור מספר חודשים זכה המקום בכוכב במדריך מישלן.
ב-1980 פתח את מסעדתו הראשונה בפריז ומהר מאוד קיבל בחזרה את הכוכב הראשון במישלן וכמו כן, הוענקו לו 17 נקודות בגו מיו ב-1987 עברה מסעדתו למיקומה הנוכחי ברחוב טרואיון שליד שער הניצחון בפריז. במרץ 2002 הצטרף סאבואה לאצולת 9 המסעדות המובחרות בפריז, עת העניק לו מדריך המישלן שלושה כוכבים, מששמע על הבשורה הוא בכה משמחה. נכון להיום (2023) המסעדה שלו איבדה מדירוגה כוכב אחד ומחזיקה ב-2 כוכבי מישלן.
בשנת 2004 נבחרה מסעדתו למקום ה-6 בטיבה בעולם מבין 50 המסעדות הטובות בעולם, בסקר של המגזין "רסטורנט" ובשנת 2005 למקום ה-16. מסעדתו גם כלולה במדריך "השולחנות הגדולים בעולם" כאחת מבין 140 הטובות במסעדות תבל.
[1]
לסאבואה ארבעה ביסטרואים בפריז, מסעדה בסינגפור ובשנת 2005 הקים מסעדת עילית בלאס וגאס המחזיקה כיום (2010) בשני כוכבים.
מנות הדגל שלו הן מרק ארטישוק עם כמהין שחורות (הוא מרבה להשתמש בכמהין) וקציפת צדפות אויסטר ברוטב צדפות קר. מטבחו של סאבואה דל שומן והוא אינו משתמש בשמנת. המקום מעוטר עץ, אבן ופסלים מארבע כנפות תבל בעיצובו של ז'אן-פייר וילמוט, מגדולי המעצבים בצרפת
בין תלמידיו הבולטים ניתן למנות את גורדון ראמזי (שאומר כי מטבחו הקליל של סאבואה השפיע עליו יותר מכל) ואת תומאס קלר, שניהם בעלי שבעה כוכבים במדריך מישלן כל אחד (בכמה מסעדות ביחד) ולוראן גרה, שהיה בעל שלושה כוכבים.
סאבואה נוהג לומר כי מסעדות הן המפלט האחרון של ציוויליזציה על פני הפלנטה ואומר כי "אנחנו בעסקי האושר".
ספריו
Guy Savoy: Simple French Recipes for the Home Cook Stewart, Tabory and Chang, April 2004
Le Cuisine de Mes Bistrots. by Guy Savoy, Sophie Brissaud, Philippe Lamboley, and Bernard Winkelmann. Hachette Pratique, September 1998
לקריאה נוספת
אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, בבל (מסעות), הדפסה ראשונה מארס 2003, עמ' 63, 68, 208, 267, 336.
אביטל ענבר, תענוגות פרובאנס, אביטל ענבר, ירושלים, 2000; עמ' 217.
שגיא כהן, מדריך מפה למסעדות הטובות בעולם, הוצאת מפה, תשס"ג 2003, עמ' 102.
Rudolph Chelminski, 2005. The Perfectionist : Life and Death in Haute Cuisine (Gotham/Penguin), pp. 73, 76, 81, 82, 85-86, 88-89, 96, 103, 108, 150, 157, 337-338, 343-344.
Michael Steinberger, Au Revoir to All That: The Rise and Fall of French Cuisine, Bloomsbury Publishing PLC, 2010; pp. 12-14, 25, 82, 177, 220.
