גוסטב ברגמן
גוסטב ברגמן (בגרמנית: Gustav Bergmann; 4 במאי 1906 – 21 באפריל 1987) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פסיכולוג ומשפטן יהודי-אמריקאי יליד אוסטריה, חבר החוג הווינאי. ברגמן טבע את הביטוי "המפנה הלשוני".[1] ביוגרפיהברגמן, יליד בווינה, למד מתמטיקה באוניברסיטת וינה, ושם זכה לתואר דוקטור ב-1928. עוד במהלך עבודת הדוקטורט שלו סייע לאלברט איינשטיין במחקריו. בתקופה זו הוזמן ברגמן לפגישות החוג הווינאי, דבר שהביא להשתלבותו בזרם הפוזיטיביזם הלוגי. תוך שימוש בשיטות הניתוח הפילוסופי שנגזרו מאלו של מור, קרנפ ו-ויטגנשטיין המוקדם, שאף ברגמן לפתור את בעיות הפילוסופיה על ידי דיון לא פורמלי ב"שפה האידיאלית" שמאפייניה יצביעו על המבנה הבסיסי של המציאות. כלומר, כאונטולוג, הוא שאל: "מה חייב להימצא כדי שנוכל ליצור את השפה האידיאלית שבה ניתן יהיה לבטא את הכול בבהירות?" עליית הנאציזם טמנה בחובה איום של ממש על ביטחונו של ברגמן, וב-1938 היגר לארצות הברית. ב-1940 שימש תחילה כמרצה זוטר באוניברסיטת איווה, ובהמשך קיבל קביעות. הוא פרש ב-1974, אך המשיך ללמד פסיכולוגיה ולעסוק בפילוסופיה עד לפטירתו ב-1987. עבודות עיקריות
. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|