גו-שירקאווה
![]() הקיסר גו-שׁירָקַאוָוה (יפנית: 後白河天皇; 18 באוקטובר 1127 - 26 באפריל 1192) הקיסר ה-77 של יפן, לפי השושלת המסורתית של קיסרי יפן. שלטונו נמשך משנת 1155 עד שנת 1158. שמו של קיסר זה מהמאה ה-12 נגזר משמו של הקיסר שירקאווה, התחילית גו (後) מתורגמת ל-"אחרי" או "מאוחר יותר", ולכן לעיתים מכונה "הקיסר שירקאווה המאוחר." המילה היפנית גו מקבלת אף את המשמעות "שני", ולכן במקורות ישנים יותר הוא עשוי להופיע בתור "הקיסר שירקאווה השני" או "שירקאווה II." טרם עלייתו לכס הקיסרות, שמו הפרטי היה מָסַהיטוֹ-שׁינוֹ (雅仁親王). הוא היה בנו הרביעי של הקיסר טוֹבָּה, ואביו של הקיסר ניג'ו הקיסר טָטַקוּרָה והנסיכים מוצ'יהיטו ונוריהיטו. אירועים בחייו של גו-שירקאווה![]()
מנגד, הקיסר לשעבר טובה, תמך בבנו גו-שירקאווה לרשת את כתר הקיסרות וגו-שירקאווה הוכתר לקיסר. הכתרתו של גו-שירקאווה הגבירה את המתח ששרר בין טובה לסוטוקו. בתחילת תקופת שלטונו של גו-שירקאווה, הקיסר טובה עדיין החזיק בסמכויות רבות בחצר הקיסרות.
לאחר מרד הוגן החל גו-שירקאווה לצבור כוח בהתמדה. בשנת 1158 הוא ויתר על כסאו לטובת בנו, אך המשיך להחזיק בהשפעה רבה בחצר הקיסרות. הוא ניסה להפחית מהשפעתו של בית פוג'יווארה ולהגביר את כוחם של הסמוראים. מדיניותו איפשרה לטאירה נו קיומורי לצבור כוח רב, ובסוף ימיו איפשרה למינאמוטו נו יוריטומו להקים את שוגונות קמקורה. ייסוד השוגונות (או בּאקוּפוּ) היוותה את תחילתה של השליטה הסמוראית במדינה, שנמשכה כ-700 שנה עד רסטורציית מייג'י באמצע המאה ה-19.
בשנת 1158 ויתר גו-שירקאווה על כס הקיסר לטובת בנו, ניג'ו, אך המשיך לשלוט בענייני החצר לאורך תקופת שלטונם של חמישה קיסרים - ניג'וּ, רוֹקוּג'וֹ, טָקַקוּרה, אָנטוֹקוּ וגו-טוֹבָּה - עד מותו בשנת 1192. בין גו-שירקאווה וקיומורי שררו תחילה יחסים טובים. קיומורי החל במסחר עם סין, והגיש לקיסר תמיכה צבאית וכלכלית.
שבט מינאמוטו הפסיד במרד הייג'י ושבט טאירה נטל את השליטה על הבירה. עם עליית כוחו של קיומורי לשיאים חדשים, נפגמו היחסים הטובים ששררו בינו לבין גו-שירקאווה. גו-שירקאווה ניסה לבצע הפיכה בשנת 1177, אך נכשל, וקיומורי שם אותו תחת מעצר בית בארמונו של אביו הקיסר לשעבר טובה, עד שנת 1179. בשנת 1178 הכיתר קיומורי את נכדו, בנו של הקיסר טטקורה ובתו טאירה נו טוֹקוּקוּ, ככקיסר אנטוֹקוּ. גו-שירקאווה תכנן לזכות בכוח מחדש, ושלח את בנו, הנסיך מוצ'יהיטו, למסור הודעה לשבט מינאמוטו בה הכריז גו-שירקאווה כי טאירה הם אויבי הקיסר, וקרא לבני מינאמוטו להילחם בהם. בשנת 1180 התחילה מוצ'יהיטו ומינאמוטו נו יורימאסה את ההתמרדות הראשונה. זו נכשלה, אך מספר סמוראים נוספים המשיכו בעקבותיהם. בשנת 1181 נפטר קיומורי, והחלה נפילתו של שבט טאירה. בשנת 1183 מינאמוטו נו יושינאקה הביס את צבא טאירה ונכנס לבירה קיוטו. לאחר מאבק פנימי בתוך שבט מינאמוטו, חיסל מינאמוטו נו יושיצונה, אחיו של מינאמוטו נו יוריטומו, את שבט טאירה בקרב דאן נוֹ אוּרה בשנת 1185. יחסיו של גו-שירקאווה עם מינאמוטו נו יוריטומו התדרדרו, ולבסוף יושיצונה הוקרב. יוריטומו חשד ביושיטצונה כי הוא אינו נאמן לו, ולבסוף נהרג האחרון בקרב בשנת 1189. לאחר מותו של יושיצונה תוקנו יחסיהם של יוריטומו וגו-שירקאווה, ויוריטומו הורשה לייסד את השוגונות שלו.
החצר הקיסרית קבעה את מקדש Hōjū-ji no Misasagi בקיוטו כמאוזולאום הרשמי של הקיסר. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|