ג'יימס וילסון מוריס (באנגלית: James Wilson Morrice; 10 באוגוסט 1865 – 23 בינואר 1924) היה צייר נוף קנדי. התגורר במשך רוב הקריירה שלו בפריז.[1]
ביוגרפיה
מוריס נולד במונטריאול שבקוויבק, בנו של סוחר עשיר, ולמד משפטים בטורונטו בין השנים 1882–1889. בשנת 1890 עזב ללמוד ציור באנגליה. בשנה שלאחר מכן הגיע לפריז, שם למד באקדמיה ז'וליאן בין השנים 1892 - 1897. באקדמיה ז'וליאן התיידד עם צ'ארלס קונדר ומוריס פרנדרגסט, ופגש גם את רוברט הנרי.[2]
מוריס המשיך להתגורר בפריז עד מלחמת העולם הראשונה, אף שבילה את רוב חורפיו בקנדה. הוא יצר קשרים רבים בחוגים האינטלקטואליים של פריז, תוך שהוא נשאר בקשר עם עולם האמנות הקנדי - הצטרף לסלון ד'אוטומן, 1905, למועדון האמנות הקנדי, 1907, נבחר לחבר האקדמיה המלכותית הקנדית, 1913.
בתקופה זו הוא היה בקשר עם חוגי הספרות, עם אינטלקטואלים גולים אנגלים שחיו בפריז, כמו סומרסט מוהם, ארנולד בנט וקלייב בל. בחורף 12–1911 הוא חלק סטודיו עם מאטיס בטנג'יר.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מוריס ברח למונטריאול, ואז לקובה. שם החל לשתות, והפך לאלכוהוליסט.[3]
בקיץ 1922 נסע לאלג'יר, שם צייר עם אלברט מרקט. זו תהיה הפעם האחרונה שהוא צייר. בריאותו החלה להתדרדר במהירות. הוא נפטר, בן 58, בתוניס.
ציוריו של מוריס לפני תחילת המאה צבועים עדין וצבעים רכים בהשפעת ויסלר. לפני מלחמת העולם הראשונה הוא החל לצייר, בסגנון מלא יותר, סצינות קנדיות חורפיות שהושפעו מהאימפרסיוניסטים.
חלק מיצירותיו בתקופת הקאריביים שלו נחשבות לטובות שלו וצבועות בסגנון רופף בהשפעת הפוסט אימפרסיוניזם.
גלריה
-
חוף בטנג'יר
-
בית סנט דייגו
-
מראה בשוק
-
בשלג
-
גן ליד פריז
-
בוונציה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים