ג'ון לורי בוורידג' (באנגלית: John Lourie Beveridge; 6 ביולי 1824 – 3 במאי 1910) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-16 בשנים 1873–1877, וקודם לכן כסגן המושל במשך 10 ימים וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית החל מ-1871. במלחמת האזרחים האמריקאית הוא שירת בצבא האיחוד, והיה ב-1864 לקולונל ברגימנט הפרשים ה-17 של אילינוי, וב-1865 קודם לדרגת ייצוג של בריגדיר גנרל.
ראשית חייו
ג'ון לורי בוורידג' נולד בעיירה גריניץ' שבמדינת ניו יורק, כבנם של אן (לבית הוי) וג'ורג' בוורידג'.[1] ב-1842 הוא עבר עם משפחתו למחוז דהקלאב, אילינוי. בוורידג' למד באקדמיית גרנוויל במשך שנה אחת ולאחר מכן בקולג' רוק ריוור. לאחר תום לימודיו הוא עבר לטנסי, שם לימד בבית ספר. ב-1851 שב בוורידג' לאילינוי כדי ללמוד משפטים בעיר סיקאמור. שלוש שנים לאחר מכן הוא עבר לאוונסטון והחל לעסוק בעריכת דין בשיקגו. הוא הקים שותפות עם ג'ון פ. פראנסוורת' שפעלה עד פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.[2]
מלחמת האזרחים
עם פרוץ המלחמה התנדב בוורידג' לשירות. בתחילה הוא שירת כקצין יחד עם פראנסוורת' ברגימנט הפרשים המתנדבים השמיני של אילינוי. יחד עם יחידתו הוא לחם בקרב פרדריקסברג, בקרב צנסלורסוויל (אנ') ובקרב גטיסברג, כשבזה האחרון הוא פיקד עליו. בנובמבר 1863 הוא קיבל אישור להקים רגימנט משלו, רגימנט הפרשים המתנדבים ה-17 של אילינוי, והועלה לדרגת קולונל. היחידה שירתה במיזורי. במרץ 1865 הוא קודם לדרגת ייצוג של בריגדיר גנרל, וב-6 בפברואר 1866 הוא שוחרר מן השירות.[2]
קריירה פוליטית
עם שובו מהמלחמה, נבחר בוורידג' לשרת כשריף של מחוז קוק. ב-1870 הוא נבחר לסנאט של אילינוי מטעם המפלגה הרפובליקנית. בשנה שלאחר מכן הוא נבחר לאייש מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית במקומו של ג'ון לוגן שהתפטר. גם בבית הנבחרים הוא כיהן שנה אחת בלבד, שלאחריה הוא התפטר כדי לקבל על עצמו את תפקיד סגן מושל אילינוי שאליו נבחר. הוא הושבע לתפקידו ב-13 בינואר 1873 כסגנו של המושל ריצ'רד אוגלסבי שהתפטר לאחר עשרה ימים כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית, ובוורידג' הושבע כמושל ה-16 של אילינוי במקומו.[2]
מושל אילינוי
תקופת כהונתו של בוורידג' כמושל עמדה בסימן של שפל כלכלי ארוך. תנועת החוואים הקימה את המפלגה האנטי-מונפוליסטית, שנודעה מאוחר יותר כ"מפלגת השטרות הירוקים" (Greenback Party), ושהתנגדה לרפובליקנים של בוורידג'. בבחירות אמצע הכהונה של 1874 נבחרו כמה מנציגי המפלגה, בתמיכת הדמוקרטים, לכמה משרות בממשל המדינתי, כולל סגן המושל ארצ'יבלד גלן. באותה שנה שונה גם תפקיד המושל לאחר ניסוח מחדש של חוקת אילינוי. בוורידג' מינה תפקידי ניהול של התצוגה של אילינוי בתערוכת המאה (Centennial Exposition). הוא גם אישר את הקמתם של בית הספר לחרשים של אילינוי, בית הספר לעיוורים של אילינוי, בית החולים של מזרח אילינוי לחולי נפש, ואת פתיחתם מחדש של בית החולים של צפון אילינוי לחולי נפש, בית החולים של מרכז אילינוי לחולי נפש, הבית ליתומי המלחמה, ובית החולים המדינתי אנה.[3]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, מונה בוורידג' על ידי הנשיא צ'סטר ארתור כעוזר גזבר ארצות הברית בשיקגו. ב-1895 הוא עבר להוליווד, קליפורניה, שם הוא התגורר עד למותו.
ג'ון לורי בוורידג' נפטר ב-3 במאי 1910. הוא נטמן בבית הקברות רוזהיל שבשיקגו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Beasley, Nancy M. (February 23, 2013). The Underground Railroad in DeKalb County, Illinois.
- ^ 1 2 3 Davidson, Alexander; Stuvé, Bernard (1884). A Complete History of Illinois from 1673 to 1884. Springfield, IL: H. W. Rokker, p. 946–947.
- ^ Davidson, Alexander; Stuvé, Bernard (1884). A Complete History of Illinois from 1673 to 1884. Springfield, IL: H. W. Rokker, p. 948–963.
