PROFILPELAJAR.COM

ג'וזפה מאצה
Giuseppe Meazza
	מאצה במדי אינטר, 1935
מידע אישי
לידה	23 באוגוסט 1910; מילאנו שבממלכת איטליה
פטירה	21 באוגוסט 1979 (בגיל 68); רפאלו, איטליה
שם מלא	ג'וזפה מאצה
גובה	1.70, 1.69 מטרים
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1946–1947; 1947–1948; 1955–1956; 1957	אינטר; בשיקטש; אינטר; אינטר
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'וזפה מאצה (23 באוגוסט 1910 – 21 באוגוסט 1979; באיטלקית: Giuseppe Meazza) היה כדורגלן איטלקי, שידוע בעיקר בזכות הקריירה הארוכה שלו באינטר בשנות ה-30 של המאה ה-20. נחשב בעיני רבים לאחד משחקני הכדורגל הטובים ביותר של איטליה. את הקריירה שלו החל מאצה כחלוץ, אך בהמשך עבר לשחק כקשר התקפי, העמדה בה שיחק במשך רוב הקריירה שלו. מאצה היה מנהיג בעל בעיטות מצוינות וכדרור מעולה, ראיית משחק טובה ומשחק ראש יוצא מן הכלל, למרות גובהו הצנוע. בתקשורת האיטלקית כינו אותו לעיתים קרובות "il genio" (הגאון) בשל הכישרון הטכני, יכולת ההבקעה והיצרתיות שהפגין במשחקים. מאמן הכדורגל שגילה אותו היה המאמן היהודי ארפד וייס שנספה בשואה.

מאצה היה הכדורגלן האיטלקי הראשון שקנה לו שם בעולם כולו, והראשון שתמכו בו ספונסרים. הוא היה ידוע בחיי הנהנתנות שניהל, שכללו משקאות חריפים, נשים ואף לינה בבתי בושת לפני משחקים. למרות כל אלה, והעובדה שהיה קם מהמיטה רק כשחבריו סיימו להתאמן, היה יוצא מאצה למגרש וגובר על גדולי הבלמים והשוערים. מקרים בהם היה לוקח את הכדור בקו מרכז המגרש, עובר את כל שחקני ההגנה וכובש שער בקלות הפכו לסימן ההיכר שלו. במשחקי חוץ, שחקני ההגנה היריבים היו מכשילים אותו ובועטים בו כשהיה עובר אותם.

שמו הרשמי של אצטדיון סן סירו הוא "אצטדיון ג'וזפה מאצה", על שמו.

ילדות

מאצה נולד בפורטה ויטוריה במילאנו. בגיל 7 איבד את אביו, שנהרג במלחמת העולם הראשונה. הוא גדל במילאנו עם אימו, ארסיליה, ועזר לה למכור בשוק המקומי, למרות שחלומו הגדול היה להיות כדורגלן. מאצה, שאימו החביאה את נעליו על מנת שלא יבזבז זמן בכדורגל, נאלץ ללמוד לשחק יחף, ושיחק מגיל 6 בקבוצה שכונתית עם כדור סמרטוטים. רק בגיל 12 הרשתה לו אימו להגשים את חלומו ולשחק כדורגל, והוא החל לשחק עבור קבוצת גלוריה. בגיל 13, כאוהד מילאן, ניסה מאצה להתקבל לקבוצה, אך נדחה כיוון שהיה רזה מדי. לעומתם, היריבה העירונית אינטר קיבלה אותו בזרועות פתוחות, לאחר שמגלה כישרונות צפה בו במשחקיו בשכונה. באינטר האכילו אותו כמויות גדולות של בשר על מנת שיגדל ויתחזק. בהתחלה שיחק מאצה כבלם, כדי לחפות על חסרונם של שחקני הגנה פצועים, אך עד מהרה העביר אותו מאמן הילדים של אינטר לעמדתו הטבעית, בהתקפה.

מהלך הקריירה

כבר בהופעת הבכורה שלו באינטר, בגיל 17, כבש מאצה שני שערים. בעונת 1928/1929, עוד בטרם הוקמה הסרייה א' והכדורגל באיטליה נחלק לשתי ליגות (הצפונית והדרומית), שיחק מאצה 29 משחקים וכבש 38 שערים, כולל שתי חמישיות ושישייה אחת, בגיל 18 בלבד. הוא עדיין מחזיק בשיא השערים לעונת הבכורה של שחקן בסרייה א', עם 31 שערים בעונתה הראשונה של הליגה, ב-1929/1930. יחד עם מאצה, זכתה אינטר (או בשמה תחת השלטון הפאשיסטי, אמברוסיאנה) ב-3 אליפויות איטליה (1930, 1938 ו-1940) לצד קופה איטליה (הראשון של אינטר) ב-1939. באליפות ב-1930, למרות שקבוצות טובות יותר מאינטר (כמו בולוניה, טורינו, יובנטוס וגנואה) התחרו על התואר, הצליחה אינטר לזכות באליפות ראשונה מאז 1920, כשבמשחק המכריע מול גנואה כבש מאצה שלושער במחצית אחת. מאצה סיים 3 פעמים כמלך השערים (1930, 1936 ו-1938).

במהלך 1933 התערב מאצה פעמיים עם ג'אנפיירו קומבי, שוער יובנטוס ומי שעתיד להיות קפטן אלופת העולם של 1934 איטליה. בהתערבות הראשונה טען קומבי כי אף שחקן, כולל מאצה, לא יוכל לעבור אותו ולכבוש. בהתערבות השנייה, שהתרחשה בעת אימון של נבחרת איטליה, לאחר שמאצה כבש נגד קומבי בבעיטת מספרת, טען קומבי כי מאצה לא יוכל לשחזר את השער במשחק רשמי. במשחק הבא בין אינטר ויובנטוס, ב-25 במאי 1933, כבש מאצה שני שערים לרשתו של קומבי: הראשון בבעיטת מספרת כמעט זהה לזו שכבש באימון הנבחרת, והשני לאחר שעבר מספר בלמים של יובנטוס (ביניהם בלם הנבחרת, לואיס מונטי) לפני שהטעה את קומבי, עבר אותו וכבש. לאחר השער קומבי קם ולחץ את ידו של מאצה.

ב-1937, ביום המשחק מול יובנטוס, שעה לפני המשחק מאצה טרם הופיע. אנשי המועדון שלחו מעסה ומאמן של הקבוצה להביא אותו, ואלה מצאו אותו ישן, לאחר לילה פרוע. השניים הביאו אותו במהירות לאצטדיון, ומאצה מצידו כבש צמד שערים והיה למצטיין במגרש. אינטר ניצחה במשחק 1:2 וזכתה באליפות, בהפרש שתי נקודות מיובנטוס.

ב-1937/38 מאצה כבש חמישייה נגד בארי, ומשחק לאחר מכן כבש שלושער. אחד משוערי הליגה, לאחר תבוסה של 0:8, אמר עליו: "מאצה הוא לא חלוץ, הוא שד!"

פציעה של מאצה השביתה אותו ברוב עונת 1938/39. בסוף 1940 עבר מאצה למילאן. מאצה הוא היחיד שכמעט הצליח לגשר בין המועדונים, ביניהם שוררת יריבות של למעלה ממאה שנה. בפברואר 1941, לפני משחק דרבי נגד אינטר, בכה מאצה בחדר ההלבשה, לאחר מכן כבש את שער השוויון במשחק שנסתיים בתוצאה 2:2. לאחר שנתיים במדי מילאן שיחק מאצה גם ביובנטוס, וארזה ואטאלנטה, לפני שנקרא לשוב לאינטר ב-1946 כמאמן-שחקן על מנת להציל את הקבוצה.

ב-29 ביוני 1947 שיחק את משחקו האחרון באינטר ופרש אחרי 284 שערים ב-408 הופעות בקבוצה.

אחרי פרישתו מאצה הביע צער על המעבר למילאן יריבתה הגדולה של אינטר ואמר שזאת הייתה הטעות הגדולה בחייו.

קריירה בינלאומית

מאצה שיחק עם נבחרת איטליה בשני המונדיאלים בהם זכתה, ב-1934 וב-1938, באחרון גם היה קפטן הנבחרת. מאצה, יחד עם ג'ובאני פרארי, גואידו מאסטי וארלדו מונצליו, היו הראשונים לזכות בשני גביעי עולם, ועד היום הם האירופאים היחידים שעשו זאת^[^{דרוש מקור]}.

את הבכורה בנבחרת ערך מאצה ב-9 בפברואר 1930, בגיל 19. מאצה כבש צמד שערים ואיטליה, שהייתה בפיגור 2-0 לאחר 20 דקות נגד שווייץ, ניצחה 2:4. במאי של אותה שנה כבש מאצה שלושער בהונגריה נגד הנבחרת המקומית, ועוד שלושער כבש בינואר 1931 מול צרפת. במהלך משחק נגד נבחרת אוסטריה, ב-22 בפברואר 1931, מאצה כבש את אחד השערים היפים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל, כשהוא מטעה ועובר 4 שחקני הגנה אוסטרים ואת השוער. במשחק עצמו ניצחה איטליה 1-2 לאחר שחזרה מפיגור.

מונדיאל 1934

במונדיאל הביתי של איטליה ב-1934 הפגין מאצה יכולת טובה. למרות שכבש רק שני שערים בחמשת משחקי נבחרתו בטורניר, היה מאצה מעורב בשערים ושיחק בכל משחקי הנבחרת. במשחק הגמר נגד צ'כוסלובקיה ברומא לעיני 55,000 צופים, למרות פציעה שסחב מחצי הגמר ועוד אחת מתיקול במהלך המשחק, הצליח מאצה לפתוח את ההגנה היריבה, במהלך שבסופו כבשו האיטלקים את שער הניצחון. מאצה נבחר להיות בנבחרת המצטיינת ולשחקן המצטיין בטורניר.

ב-14 בנובמבר 1934, חמישה חודשים לאחר הזכייה בגביע העולם, במשחק נגד נבחרת אנגליה שכונה "קרב הייבורי", כבש מאצה את שני השערים לטובת הנבחרת האיטלקית, שהפסידה לבסוף 3-2 תחת גשם שוטף. אנגליה, שלא הייתה חברה בפיפ"א ולכן נעדרה מהמונדיאל, נחשבה לאחת הנבחרת הטובות בעולם בזמנו, והמשחק (לפחות מהצד האנגלי) נחשב כגמר המונדיאל "האמיתי". המשחק היה חשוב לאיטלקים עד כדי כך שדיווחים גרסו שמוסוליני הציע לכל אחד משחקני הנבחרת מכונית מסוג אלפא רומיאו וסכום של 150 ליש"ט (שווה ערך לכ-6,000 ליש"ט של ימינו) בתמורה לניצחון על האנגלים.

מונדיאל 1938

למונדיאל 1938 הגיע מאצה כקפטן הנבחרת, וגם הפעם שיחק בכל משחקי נבחרתו. לאחר פתיחה בינונית של הטורניר הציע מאצה למאמן ויטוריו פוצו לאפשר לשחקנים יום חופש, מאחר שתקופה ארוכה השחקנים היו מותשים בעקבות ההכנות האינטנסיביות לטורניר. מאצה, כך דווח, בילה את הלילה עם שתי בחורות צרפתיות.

זכור במיוחד הוא שערו של מאצה בחצי גמר הטורניר נגד ברזיל. מאצה ניגש לבעוט בעיטת עונשין שנפסקה לטובת האיטלקים, נגד השוער הברזילאי וולטר, שהיה ידוע בכך שהיה מהפנט את יריביו ועוצר את בעיטות העונשין שלהם, במשחקי הליגה בברזיל. מאצה ניגש לבעוט, אך לפני שבעט נפלו מכנסיו, כיוון והגומי נקרע על ידי שחקן הגנה מוקדם יותר במשחק. מאצה לא התבלבל וניגש לבעוט כשידו מחזיקה את מכנסיו על מנת שלא ייפלו. מאצה בעט והכניע את השוער הברזילאי, שלא יכול להפסיק לצחוק. זה היה שערו האחרון של מאצה במדי הנבחרת.

בגמר הטורניר התכבד מאצה בשני בישולים, בניצחון 2:4 על הונגריה.

תארים

קבוצתיים

אינטר מילאנו

אליפות איטליה (3): 1929/30, 1937/38, 1939/40
קופה איטליה (1): 1938/39

נבחרת איטליה

גביע העולם: 1934, 1938
הגביע הבינלאומי של מרכז אירופה (2): 1930, 1935

אישיים

השחקן המצטיין של המונדיאל: 1934
נבחרת הטורניר במונדיאל: 1934
מלך השערים בליגה האיטלקית (3): 1929/30, 1935/36, 1937/38
מלך השערים בגביע מיטרופה (3): 1930, 1933, 1936

תארים נוספים

מאצה היה מראשוני המאמנים האיטלקים שאימנו מחוץ לאיטליה, כאשר אימן את קבוצת בשיקטש הטורקית ב-1947.
מאצה חבר בהיכל האלופים של פיפ"א ובהיכל התהילה האיטלקי. הוא נבחר על ידי פיפא לכדורגלן האיטלקי השני הטוב ביותר וכאחד מ-25 השחקנים של המאה ה-20.
מאצה, בזכות 33 שעריו בנבחרת, ממוקם במקום השני בדירוג הכובשים של הנבחרת האיטלקית. שיאו נשבר ב-9 ביוני 1973 על ידי לואיג'י ריבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וזפה מאצה בוויקישיתוף

ג'וזפה מאצה, באתר Transfermarkt
ג'וזפה מאצה, באתר WorldFootball.net
ג'וזפה מאצה, באתר National Football Teams
ג'וזפה מאצה, באתר FootballDatabase.eu

נבחרת איטליה – מונדיאל 1934 (מקום ראשון)
1 קבנה • 2 קומבי • 3 מסטי • 4 אלמנדי • 5 קליגריס • 6 מונצליו • 7 רוזטה • 8 ברטוליני • 9 קסטלזי • 10 פראריס • 11 מונטי • 12 פיזיאולו • 13 ורגליאן • 14 ארקרי • 15 בוראל • 16 דמריה • 17 פרארי • 18 גואיטה • 19 גואריסי • 20 מאצה • 21 אורסי • 22 סקיאביו • מאמן: פוצו		איטליה

נבחרת איטליה – מונדיאל 1938 (מקום ראשון)
1 אנדראולו • 2 ברטוני • 3 ביאבאטי • 4 סרסולי • 5 צ'יזו • 6 קולאוסי • 7 דונאטי • 8 פרארי • 9 פראריס • 10 פוני • 11 ג'נטה • 12 לוקאטלי • 13 מסטי • 14 מאצה • 15 מונצליו • 16 אוליביירי • 17 אולמי • 18 פסינאטי • 19 פיזיאולו • 20 פיולה • 21 ראבה • 22 סרנטוני • מאמן: פוצו		איטליה