ג'ובאני מארטינלי

ג'ובאני מארטינלי
Giovanni Martinelli
לידה 22 באוקטובר 1885
מונטניאנה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1969 (בגיל 83)
הר סיני ווסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קמפו ורנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Adele Martinelli עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Bettina Martinelli, Antonio Martinelli עריכת הנתון בוויקינתונים
www.giovannimartinelli.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ובאני מארטינלי

ג'ובאני מארטינלי (באיטלקית: Giovanni Martinelli;‏ 22 באוקטובר 1885 - 2 בפברואר 1969) היה טנור איטלקי באופרה.

ביוגרפיה וקריירה

מארטינלי נולד בעיר מונטאגאנה, צפון איטליה, ב-1885 (אם כי יש גורסים, שנולד קודם לכן). אחרי שירות כקלרינטן בתזמורת צבאית, למד במילאנו, שם ערך את הופעת הבכורה שלו באופרה ארנאני של ג'וזפה ורדי. דיק ג'ונסון בהנערה מהמערב, היה התפקיד שאפיין אותו בתחילת הקריירה שלו ובו הופיע לראשונה ברומא בניצוח ארטורו טוסקניני, בשנת 1911. באותה שנה הופיע בתפקיד זה גם בברשה, נאפולי וג'נובה, ובשנה שלאחריה באופרה של מונטה קרלו ובלה סקאלה. קבאראדוסי בטוסקה היה תפקיד הבכורה שלו בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון ובארצות הברית, כאשר הוזמן לשיר בפילדלפיה ב-1913.

ב-20 בנובמבר 1913 הופיע לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בתפקיד רודולפו ב"לה בוהם", והרשים את המאזינים בקלות שבה הפיק את הדו גבוה ובצליל קולו הזך והצלול. במשך 32 עונות היה עמוד התווך של הלהקה, עמה שר 926 פעמים ב-36 תפקידים, בעיקר בתפקידי טנור ספינטו ראשיים באופרות של ורדי ופוצ'יני: אותלו (תפקיד ראשי), ראדאמס באאידה, מאנריקו באיל טרובטורה, דון אלבארו בכוחו של גורל, קאלאף בטורנדוט ודיק ג'ונסון ב"הנערה מן המערב", כמו כן, מארטינלי הופיע כארנולד בווילהלם טל מאת רוסיני, אלעזר ב"היהודיה" מאת ז'אק פרומנטל הלוי, קאניו באופרה ליצנים מאת רוג'רו ליאונקוואלו, אנצו בלה ג'וקונדה של פונקיילי, דון חוזה בכרמן של ביזה, וסקו דה גאמה ב"האפריקאית" של מאיירבר ופוליאונה בנורמה של בליני.

מארטינלי הופיע גם בבוסטון, סן פרנסיסקו ושיקגו, שם ניסה את כוחו לעיתים קרובות בתפקידים חדשים לפני ששר אותם במטרופוליטן.

מחוץ לארצות הברית הופיע מארטינלי במיטבו בפריז ובבואנוס איירס; מוזר, אך דווקא באיטליה מולדתו לא הזדמן לו לשיר בשיא יכולתו. בשנת 1937 חזר ללונדון לשיר בקובנט גארדן, שם הופיע בהצלחה רבה ב"אותלו" ובתפקיד קאלאף ב"טורנדוט" מול אווה טרנר. הוא פרש מן הבימה בשנת 1960,אם כי הופיע עוד פעם אחת אחרונה בגיל 82, בתפקיד הקיסר אלטום ב"טורנדוט", בסיאטל.

מארטינלי נחשב גם כיום ליורשו של אנריקו קארוזו, והוא זוכה להערכה רבה בשל טכניקת השירה המעולה שלו, יכולתו הטובה לשלוט בנשימתו ודרך ההתבטאות האצילית שלו, שלא מנעה ממנו להפליג בפרצי רגש תיאטרליים בתפקידים שהצדיקו זאת, כגון קאניו. מבקרים רבים רואים בו את הטנור הטוב ביותר באופרות של ורדי מאז 1920, כאשר קארוזו נאלץ לפרוש כתוצאה ממחלה. במוזיקה קלילה ולירית יותר, לעומת זאת, היה מועד לנוקשות ולנמרצות יתרה.

מארטינלי היה בשיאו מבחינה אמנותית וקולית בשנות ה-20. הוא הופיע בסרט של האחים וורנר, שהוקרן ב-6 באוגוסט 1926 בתיאטרון האחים וורנר בניו יורק במקביל לאטרקציה הראשית של אותו ערב, הסרט דון ז'ואן של ג'ון ברימור. האריה צולמה על במה שחיקתה את התפאורה במערכה הראשונה של "ליצנים" במטרופוליטן אופרה.

בחייו הפרטיים יצא למארטינלי שם של נער-שעשועים, במידת מה, בעל רעמת שיער מרשימה, שהכסיפה עם הגיל. הוא נפטר בניו יורק ב-1969.

הקלטות

מארטינלי הקליט מספר רב של תקליטים בתהליכים אקוסטיים וחשמליים. בהקלטות שלו משנות ה-20 מופיעים גם זמרים מפורסמים מאותה תקופה כגון רוזה פונסל וג'וזפה דה לוקה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני מארטינלי בוויקישיתוף