ג'ובאני בטיסטה ויוטי (איטלקית: Giovanni Battista Viotti; 12 במאי 1755 – 3 במרץ 1824) היה מלחין וכנר איטלקי.
קריירה
ויוטי החל לנגן בכינור בצעירותו. היה תלמידו של גאיטאנו פוניאני. הוא החל קריירה מוצלחת באיטליה בתור כנר, וב־1782 עבר לצרפת, ושם המשיך בקריירה של כנר וירטואוז וכן היה מורה לכינור. הוא היה מקובל בחוגי האצולה הגבוהה בוורסאי. עם תלמידיו נמנה גם הכנר רודולף קרויצר, שבטהובן התרשם מנגינתו והקדיש לו את הסונטה התשיעית שלו לכינור ולפסנתר (הידועה בכינוי סונטת קרויצר).
ויוטי הקים בית אופרה והעלה בו הפקות של אופרות רבות, בעיקר מפרי עטו של ידידו לואיג'י כרוביני.
עם פרוץ המהפכה הצרפתית נאלץ ויוטי להימלט ללונדון. גם שם הצליח בקריירה של כנר ושל מפיק אופרות. הוא ניסה כוחו גם במסחר ופתח בית מסחר ליינות, אך הפסיד בו את כל כספו.
בשנותיו האחרונות חזר לפריז וניהל שם את האקדמיה המלכותית למוזיקה.
ויוטי המלחין זכור כיום בעיקר בזכות 29 הקונצ'רטי שלו לכינור ולתזמורת. הידוע שבהם והמנוגן לפרקים גם בימינו הוא הקונצ'רטו מספר 22 בלה מינור (1792), שהיה אהוב מאוד על יוהנס ברהמס.
בכל שנה נערכת בעיר ורצ'לי בפימונטה, תחרות מוזיקה קלאסית על שם ויוטי[1]. התחרות מתקיימת ברצף מ-1950, בעיקר בתחומי שירת אופרה, פסנתר ו-ויולה (ב-2024 למשל הוקדשה התחרות לויולה). חלק ממתחרי וזוכי התחרות הפכו למפורסמים, ונכנסו להיכל התהילה העולמי במוזיקה, דוגמת לוצ'יאנו פאברוטי, ודניאל בארנביום, שניהם במחצית הראשונה של שנות ה-50. בין שופטי התחרות לדורותיהם ניתן למצוא גם את שמו של יהודי מנוחין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
