PROFILPELAJAR.COM

ג' הווארד מק'גראת'
J. Howard McGrath
	ג' הווארד מק'גראת'
לידה	28 בנובמבר 1903; וונסאקט, רוד איילנד, ארצות הברית
פטירה	2 בספטמבר 1966 (בגיל 62); נאראגנסט, רוד איילנד, ארצות הברית
שם מלא	ג'יימס הווארד מק'גראת'
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות סנט פרנסיס, פאוטקט, רוד איילנד, ארצות הברית
השכלה	מכללת פרובידנס (1926); La Salle Academy, Providence (1922); בית ספר יסודי; בית הספר למשפטים באוניברסיטת בוסטון (1929); אוניברסיטת בוסטון; La Salle Academy, Providence ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	23 באוגוסט 1949 – 3 באפריל 1952; (שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	הארי טרומן
	→ טום קלארק ג'יימס פטריק מק'גרנרי ←
	3 בינואר 1947 – 23 באוגוסט 1949; (שנתיים)
	3 בינואר 1947 – 23 באוגוסט 1949; (שנתיים)
	29 באוקטובר 1947 – 24 באוגוסט 1949; (שנה)
	→ רוברט האנגן ויליאם בויל ←
	6 באוקטובר 1945 – 25 באוקטובר 1946; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	הארי טרומן
	→ צ'ארלס פהי פיליפ פרלמן ←
	7 בינואר 1941 – 6 באוקטובר 1945; (4 שנים)
סגן מושל רוד איילנד	לואי קפלי ; ג'ון פסטור
	→ ויליאם הנרי ואנדרבילט השלישי ג'ון פסטור ←
	1934–1940; (כ־6 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	פרנקלין דלאנו רוזוולט
	→ הנרי בוס ג'ורג' טרוי ←

ג'יימס הווארד מק'גראת' (באנגלית: James Howard McGrath;‏ 28 בנובמבר 1903 – 2 בספטמבר 1966) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי מרוד איילנד. מק'גראת', שהיה איש המפלגה הדמוקרטית כיהן כתובע פדרלי ברוד איילנד עד שנבחר כמושל המדינה. לאחר מכן הוא שימש כפרקליט המדינה של ארצות הברית, כסנאטור, יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית וכתובע הכללי של ארצות הברית.

ראשית חייו

הווארד מק'גראת' נולד בוונסאקט, רוד איילנד לג'יימס ג' מק'גראת' ולאידה א. מיי. ב-1922 הוא סיים את לימודיו בבית הספר אקדמיית לה סאל שבפרובידנס. לאחר מכן הוא למד בקולג' של פרובידנס וב-1929 סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון. בשנת סיום לימודיו הוא נשא לאישה את אסטל א. קדורט. השניים אימצו בן.

בשנים 1930–1934 היה מק'גראת' הפרקליט העירוני של העיר סנטרל פולס שברוד איילנד. בתקופה זו הוא גם גילה עניין בעסקי המקרקעין הביטוח והבנקאות. בשנים 1934 - 1940 הוא שימש כתובע פדרלי של מחוז רוד איילנד.

מושל רוד איילנד

בשנים 1941–1945 כיהן מק'גראת' כמושל רוד איילנד. בתקופת כהונתו כמושל הוא ארגן את מערכת בתי המשפט לנוער ונתן חסות לקרן לפיצויים לעובדים ולמועצת יחסי העבודה. הוא התפטר באמצע כהונתו השלישית כמושל כדי לקבל על עצמו את תפקיד פרקליט המדינה של ארצות הברית. כמושל ישב מק'גראת' בראש הוועידה החוקתית של רוד איילנד שהתכנסה ב-1944.

סנאטור

ב-1946 נבחר מק'גראת' מטעם המפלגה הדמוקרטית כחבר הסנאט של ארצות הברית וכיהן בו עד 1949. בתקופת כהונתו זו היה הרוב בשני בית הקונגרס בידי המפלגה הרפובליקנית.

לזמן קצר הוא שימש כיושב ראש ועדת הסנאט למחוז קולומביה. בסנאט התנגד מק'גראת' לצמצום השליטה בכלכלה מתקופת המלחמה ולהפחתת המיסים, מתוך תקווה להוציא את כספי המיסים על מערכות הביטוח הלאומי, ביטוח הבריאות הלאומית והחינוך.

במקביל לכהונתו בסנאט שימש מק'גראת' כיושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית. במסגרת מסע הבחירות המוצלח לבחירתו מחדש של הנשיא הארי טרומן ב-בחירות של 1948, התנכרו לו אנשי מדינות הדרום, אך הוא זכה במחוזות הבחירה של האפרו-אמריקאים באמצעות שילובם בצוות מטות הבחירות של המפלגה.

התובע הכללי

באוגוסט 1949 מינה הנשיא טרומן את מק'גראת' כתובע הכללי של ארצות הברית. באפריל 1952, לאחר שמק'גראת' סירב לשתף פעולה עם חקירת שחיתות שיזמה מחלקת המשפטים שבניהולו, ביקש ממנו הנשיא להתפטר.

על פי דיווח סותר, לאחר ישיבה של המטות המשולבים שהתקיימה בבית הלבן הקטן של הארי טרומן שבקי וסט, איים מזכיר הצי, יחד עם חברים נוספים, להתפטר אם יאלצו אותם להיענות לבקשתו של העוזר המיוחד לתובע הכללי ניובולד מוריס, לקבלת מסמכים אישיים של כל חברי המטה שעשויים היו לקבל מתנות, במסגרת חקירת שחיתות. תחת הלחץ לשתף פעולה עם חקירת מחלקת המשפטים, בנוסף על האיומים בהתפטרות, הסכים מק'גראת' שבקשתו של מוריס הרחיקה לכת יותר מדי ושהדבר הטוב ביותר לעשותו הוא לטהר את המחלקה מאותו רגע והלאה ולהשאיר את העבר מאחור. טרומן הרגיש שהוא נלחץ לפינה ושהדרך היחידה לצאת מהעניין הייתה לבקש ממק'גראת' להתפטר. גרסה זו נתמכת במכתב שהעביר טרומן למק'גראת', שהיה תלוי בפרוזדור של בית הקיץ של מק'ראת' בנאראגנסט שברוד איילנד עד למותו ב-1966.

שנותיו האחרונות

לאחר פרישתו נכנס מק'גראת' לעסקי עריכת הדין בוושינגטון די. סי. ובפרובידנס. ב-1960 הוא התמודד ללא הצלחה בבחירות לסנאט לאחר פרישתו של הסנאטור הדמוקרטי מרוד איילנד תאודור גרין והפסיד לקלייבורן פל.

ג' הווארד מק'גראת' נפטר מהתקף לב בנאראגנסט ב-2 בספטמבר 1966, בגיל 62. הוא נטמן בבית הקברות סנט פרנסיס שבפאוטקט, רוד איילנד.

מחוץ לאולם בית הנבחרים שבבית המדינה של מדינת רוד איילנד ניצבת פרוטומה שלו.