ברכת חונן הדעת היא הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, והראשונה משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. עניינה הוא בקשה לקבלת חכמה ודעת מבורא עולם. הברכה נאמרת לאחר ברכת קדושת ה' ולפני ברכת תשובה.
נוסח הברכה
אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד (נוסח רומניא: הַמְלַמֵּד) לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.
(וְ)חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ (יש מנקדים מֵאִתְּךָ) דֵּעָה [וּ]בִינָה וְהַשְׂכֵּל.
בָּרוּך אַתָּה הֳ' חוֹנֵן הַדָּעַת.
ברוב קהילות נוסח ספרד וקהילות הספרדים במקום "דעה בינה והשכל" גורסים "חכמה בינה ודעת". מדובר בשינוי מאוחר למדי לנוסח התפילה שחדר רק עם התפשטות דברי מהרש"ו[1] ולא נמצא אצל הראשונים ובשאר נוסחי התפילה (נוסח ארץ ישראל, אשכנז, תימן, איטליה ועוד). יש קהילות חסידיות ששמרו על הנוסח המקורי[2], וכן אצל הספרדים של מערב אירופה לא נתקבל השינוי[3]. בקצת קהילות אשכנז המערבי, גורסים "בינה דעה והשכל"[4].
בנוסח ארץ ישראל כפי שהתגלה בגניזת קהיר מובא "חָנַנּוּ אָבִינוּ דֵּעָה מֵאִתְּךָ, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל מִתּוֹרָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת".
אתה חוננתנו
ערך מורחב – אתה חוננתנו
במוצאי שבתות וימים טובים מוסיפים בברכת חונן הדעת, לפני "חננו מאיתך", נוסח של הבדלה בין השבת לחול:
- נוסח אשכנז: אתה חוננתנו למדע תורתך, ותלמדנו לעשות חוקי רצונך. ותבדל ה' אלוקינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו החל עלינו את הימים הבאים לקראתנו לשלום, חשוכים מכל חטא, ומנוקים מכל עוון, ומדובקים ביראתך.
- נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: אתה חוננתנו ה' אלוקינו מדע והשכל. אתה אמרת להבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות וממשפחות האדמה, כך פדנו והצילנו משטן רע ומפגע רע וכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבוא בעולם.
- נוסח איטליה: אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו מגויי הארצות וממשפחות האדמה כן תטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון.
- נוסח רומניא: "אתה הבדלת בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לגויים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. וכשם שהבדלתנו ה' אלהינו מכל גויי הארצות וממשפחות האדמה כן תבדילנו וטהרנו ותנקנו מכל חטא ועוון ופשע ואשמה".
- נוסח תימן: וְאַתָּה הִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל[5], וּבֵין אוֹר לַחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל[5], כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוֹרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם, וְשָׁמְרֵנוּ מִן הַכֹּל.
- נוסח קטלוניה: אתה חוננתנו מדע בתורתך ותלמדנו לעשות בהם חוקי רצונך ותבדילנו יי אלהינו בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לגוים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים לקראתנו לשלום חשוכים מכל חטא ופשע ומנוקים מכל עון ואשמה ורשע ומדובקים ב (תלמוד) תורתך.
אדם ששכח ולא אמר תוספת זו במוצאי שבת ויום טוב אינו צריך לחזור משום שאומרים שוב הבדלה על הכוס. אולם אדם כזה לא יעשה מלאכה עד אחרי ההבדלה על הכוס, או שיגיד "ברוך המבדיל בין קודש לחול". ואם שכח אתה חוננתנו ואכל קודם ההבדה, צריך לחזור ולהתפלל[6].
מי שיודע שלא יוכל להבדיל על הכוס או לשמוע הבדלה על הכוס לא במוצאי שבת ולא למחר, ושכח להוסיף "אתה חוננתנו" בתפילת חונן הדעת, צריך לחזור לראש הברכה אם לא סיים את תפילת העמידה, ולחזור על כל התפילה אם נזכר לאחר שסיים אותה[7]. אבל בתענית תשעה באב שחלה במוצאי שבת, אינו חוזר, כיוון שיבדיל על הכוס קודם שיאכל למחר[8].
הערות שוליים
- ^ הגהות וביאורים אות יא. ותמצא כן גם בספר "תפילת חיים"-בירור נוסח האר"י ז"ל של הרב דניאל מרדכי הכהן רימר.
- ^ עיין לדוגמה סדר תפלה החדש וכתר נהורא השלם, סדור ספר, נוסח ברדיטשוב-בוסטון, עמ' 93.
- ^ דוד די סולה פול, סדר התפלות כפי מנהג הספרדים באמריקא, ניו יורק תשי"ד, עמ' 62.
- ^ מנהגי ישורון, נוא יארק תרמ"ח, עמ' 1.
- ^ 1 2 יש גורסים: לַחוֹל.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים רצד:א. ובמשנה ברורה (שם ס"ק ד) מבאר שזה משום קנס.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים רצד:ב.
- ^ שולחן ערוך אורח חיים רצד:ג.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
