ברכת השניםברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. ברכת השנים עוסקת בבקשות הקשורות לכלכלה, והיא נאמרת לאחר ברכת רפואה ולפני ברכת קיבוץ גלויות. הברכה תוקנה כשעיקר פרנסתו של האדם הייתה מן האדמה, ולכן פרנסתו הייתה תלויה מאוד בגשם ובהצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות. נוסח הברכהתוספות החורף מופיעות בהדגשה בסוגריים. נוסח אשכנז: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן (בקיץ: בְּרָכָה / בחורף: טַל וּמָטָר לִבְרָכָה) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ[1] וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” נוסח ספרד: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן (בקיץ: בְּרָכָה / בחורף: טַל וּמָטָר לִבְרָכָה) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ[2] וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.”
ממשיכים: ”רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה, כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים.” מתחילים: ”בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ אֶת שְׁנָתֵינוּ[3]”
ממשיכים: ”כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵך הַשָּׁנִים.” נוסח איטליה: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ, וְתֵן טַל (וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם מִבִּרְכוֹתֶיךָ, וְתֵן בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ[4] כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הַמְבֹרָכוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” נוסח רומניא: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ (וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְרַוֵּה אֶת פְּנֵי תֵּבֵל מֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִוּת, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם) וְתֵן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּתְבָרְכֵנוּ וּתְבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ כְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְבוֹרָכוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” נוסח פרובאנס: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת, וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן טַל (וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוּ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל פֶּגַע רַע מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנִוּת, וְתְהִי לָנוּ אַחֲרִיתָהּ שְׁנַת שׂוֹבַע חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” נוסח קטלוניה: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתֵן טַל (וּמָטָר) לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעוֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ, שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָּר רָע, וּמִכָּל פֶּגַע רָע, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת, וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ שָׂבָע בְּרָכָה חַיִּים וְשָׁלוֹם, וּבָרְכָהּ עָלֵינוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” נוסח ארץ ישראל: ”בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ, וְקָרֵב מְהֵרָה שְׁנַת קֵץ גְּאֻולָּתֵנוּ, וְתֵן טַל (וּמָטָר) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע עוֹלָם מֵאוֹצְרוֹת טוּבְךָ, וְתֵן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.” שינויים בעונות השנהותן טל ומטר לברכה
קצת ממילות הברכה בנוסח אשכנז וספרד, והברכה כולה בנוסח הספרדים, משתנה על פי הזמן בו היא נאמרת. המילים "ותן טל ומטר לברכה" קרויים שאילת גשמים ומתחילים לאומרם בארץ ישראל בליל ז' בחשוון. זאת בניגוד ל"הזכרת גשמים" הנאמרת בברכת מחיה המתים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת. הסיבה לכך היא שלא רצו שיחלו גשמים לרדת בטרם כל העולים לרגל לירושלים בסוכות יעברו את נהר פרת, כדי שלא יחסמו על ידי עליית מימיו. לפי סיבה זאת היום (כל עוד אין בית מקדש) אמורים לשאול גשמים בשמיני עצרת, ואכן כך מבינים רוב הראשונים[5] אולם למעשה בפסיקה המקובלת נהוג לשאול בז' בחשוון מסיבות שונות[6]. מפסיקים לשאול גשמים ביום הראשון של חג הפסח והחל מתפילת ערבית של לילה זה מתחילים לומר "ותן ברכה"[7]. בחוץ לארץ מתחילים לשאול את הגשמים 60 יום לאחר תקופת תשרי לפי חשבון שמואל, שבמאה ה-20 וה-21 תמיד חל בערבית שלפני 5 בדצמבר כשפברואר של שנה הבאה אינו מעובר ובערבית שלפני 6 בדצמבר כשפברואר של השנה הבאה מעובר. הרא"ש[8] שואל שהרי אם התחלת שאלת מטר 60 הימים אחרי התקופה מבוססת על צורך הגשמים בבבל (ששם נכתב התלמוד), אם כן, במקומות כמו ספרד (או אמריקה), שצריכים לגשמים בכל השנה, צריכים לשאול גשמים בכל השנה. בשולחן ערוך לא נפסק כדברי הרא"ש, אלא שכל העולם, חוץ מארץ ישראל, נגרר אחרי בבל. טעות בהזכרהמתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:
מתפלל ששאל גשמים בקיץ (במקום לומר ותן ברכה):
מנהגיםלמנהג חסידי חב"ד באמירת הברכה יש לכוון על חיטים למצה, אתרוג לארבעת המינים וגפן ליין לקידוש[9]. ראו גםהערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. Information related to ברכת השנים |