ברוך שפטרני מעונשו של זה, היא ברכה שנוהגים שאבי הנער מברך, ללא הזכרת שם ומלכות, בשעה שבנו הגיע לגיל שלוש עשרה (בר מצווה), המנהג לברך ברכה זו, מיד לאחר שהנער עולה לתורה. שלא כמרבית הברכות, העוסקות בחוויית האדם עצמו, בין אם זו הנאה פיזית, תופעה גשמית, חוויה משמעותית בחיים, קיום מצווה כלשהי, וכך הלאה – ברכת "ברוך שפטרני" קשורה דווקא לבנו של האדם.

המקור הראשון לברכה זו הוא במדרש רבה על פרשת תולדות. על הפסוק "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"^[2], מבאר רש"י שהתכונות השונות של יעקב ועשו משקפות כיוון שונה בחייהם: יעקב פנה ל"אוהלה של תורה", לעבוד את ה’, ואילו עשו פנה לעבודה זרה. על כך כותב המדרש "רבי פינחס בשם רבי לוי:

משל להדס ועצבונית [מין קוץ] שהיו גדלים זה על גבי זה. כיוון שהגדילו הפריחו – זה ריחו וזה חוחיו. כך כל שלוש-עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה  זרה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה

— בראשית רבה, פרשה ס"ג, פסקה י'

מתוך לשון המדרש, לאו דווקא משתמע שרבי אלעזר התכוון לפסק הלכה ממש שיש לברך ברכת "ברוך שפטרני". המילים "מכאן ואילך", ייתכן שמשמעותן שלאורך חיי האדם, מגיל י"ג שנה ואילך, עליו להכיר תודה כלפי הקב"ה – אך לא בהכרח לברך ברכה על אירוע מסוים. אולם, במספר מקורות מוקדמים אנו מוצאים שמדובר בברכה ממש. בדברי רבי אהרן הכהן מלוניל^[3], הוסיף לבאר: "ויש אומרים אותה בפעם ראשונה שעולה הבן לקרות בתורה. והגאון רבי יהודאי ז"ל קם על רגליו בבית הכנסת ובירך ברכה זו בפעם ראשונה שקרא בנו בתורה".

בפסקי רבנו יחיאל מפריז^[4] הובאה הלכה זו בשם אחד מחכמי אשכנז במאה ה-11, רבי יהודה בן ברוך^[5]: "מי שיש לו בן והגיע לשלוש-עשרה שנה, פעם ראשון שעומד בציבור לקרות בתורה צריך האב לברך ברוך אתה ה' אשר פדאני מענשו של זה. והגאון רבי יהודה ברבי ברוך קם בעמידה בבית הכנסת ובירך ברכה זו כשעמד בנו וקרא בתורה תחילה, וברכה זו חובה היא".

רבי יצחק אייזיק מטירנא כתב בדומה בספר המנהגים (קריאת התורה ה) למהרי"ל: ”מהר"י סג"ל בזמן שבנו נעשה בר מצווה וקרא בתורה היה מברך עליו בא"י אמ"ה אשר פטרני מענשו של זה”.

אחרים חולקים וסוברים שמאחר שברכה זו אינה מוזכרת בתלמוד אין לברך אותה בשם ומלכות. למשל, כך נכתב בספר לקט יושר (ח"א עמוד מ עניין ה).

מעבר למקור במדרש, נראה שמדובר במנהג אשכנז עתיק. אמנם, הברכה לא מוזכרת בגדולי ראשוני הפוסקים^[6] ואף לא בספרות הגאונים, אך היא מובאת, בהתאם למסורת אשכנז, בדברי הרמ"א^[7].

המגן אברהם^[8] כתב שני פירושים לבאר את הלשון "שפטרני מעונשו של זה":

• הפירוש הראשון - הכוונה שעד בר המצווה האב נענש כאשר הבן חטא, משום שלא חינך את הבן להתנהג כראוי. מהגיעו לגיל מצוות נעשה הבן אדון לעצמו, ושוב אין האב נענש על מעשי בנו, כי "מחויב הוא להתחזק בעצמו למצוות השם יתברך^[9]. נמצא, אם כן, שכיון שנעשה פטור מעונש, מברך האב "שפטרני מעונשו של זה". במשנה ברורה הוסיף שעדיין מוטלת על האב אחריות מסוימת עבור בנו: "ודע דאע"פ ששוב אין עליו עניין חינוך, מכל מקום יש על האב מצות הוכחה כשרואה שאינו מתנהג כשורה, וכשאינו מוחה בידו נענש עליו". אולם, אין בכך כדי לעכב ברכת "ברוך שפטרני", שכן אחריות זו אינה מיוחדת רק לבנו, אלא משותפת לכל ישראל: "דלא גרע משאר ישראל".
• הפירוש השני - מביא המגן אברהם בשם הלבוש, שעד עתה נענש הבן בעוון האב, ואילו מכאן ואילך שוב אין הבן נענש בעוון האב. לפי ביאור זה, לכאורה, היה על הבן לברך את הברכה, ולא על האב, שכן הבן נפטר מעוון אביו, ולא האב מעוון בנו. אכן, בשו"ת שואלים ודורשים^[10] הובא מפירוש הש"ך^[11] שהבן מברך ברכה זו בהגיעו למצוות.

לפי המדרש וכל הראשונים המזכירים את הברכה ברור שהאב הוא זה שמברך. בדברי חמודות בואר שהכוונה היא שאם נענש הבן בשביל עוון האב, בוודאי שגם האב נענש עבור כך (כלומר, שנענש עבור מה שבנו נענש עבורו), ואף הוא מסיים שפירוש זה דחוק.

בשולחן ערוך לא הוזכר כלל קיומה של ברכה זו, אך בהגהות הרמ"א בהסתמכו על מנהג המהר"י סגל, הנ"ל, כתב: "יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצווה יברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה". אך הרמ"א עצמו הסתייג מהברכה והוסיף מדעת עצמו "אך טוב לברך בלא שם ומלכות".

הרב יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן כתב "והרבה נהגו לברכה בשם ומלכות בעת קריאת התורה שקוראים נער בר מצווה לעלות לתורה".

הגאון מווילנא בביאורו לשולחן ערוך (סימן רכה ג) כתב למעשה שיש לברך בשם ומלכות.

דעה נוספת ומפשרת כתב בספר בן איש חי "ביום הראשון של שנת י"ד יתפוס האב את בנו בידו ויאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה, ויהרהר שם ומלכות בלבבו".

מנהג רוב האשכנזים לברך ברכה זו בלא שם ומלכות, כפי הכרעת הרמ"א, ויש המברכים בשם ומלכות כדעת הגר"א. לגבי מנהג בני ספרד, יש שכתבו שלא נתקבלה ברכה זו כלל, אך יש שנהגו לברך בלא שם ומלכות, וכן פסק ביביע אומר^[12].

יש שכתבו שיש לברך הברכה מיד שנעשה בן י"ג^[13].

מנהג האשכנזים הוא לברך בשעה שהנער עולה לתורה, כפי המובא בספר אורחות חיים (ברכות סימן יח). הטעם למנהג זה כתב במגן אברהם (אורח חיים סימן רכה ב), מפני שאז נודע לרבים שהוא בר מצווה.

טעם מחודש למנהג הברכה לאחר קריאת התורה, כתב אחד האחרונים מאחר שצריך לברך ברכה זו בפני עשרה גדולים, ודינה כברכת הגומל שאף אותה נוהגים לברך בשעת קריאת התורה^[14].

• תאומים - בספרי הפוסקים דנו בבר מצווה של תאומים, יש שכתבו שיברך האב פעמיים את הברכה, אך יש שכתבו שיכול לברך בפעם אחת בלשון רבים 'ברוך שפטרני מעונשם של אלה'. לדעת החולקים אין לברך בלשון זה מאחר שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים בברכות.
• נכד- דנו בפוסקים האם סב צריך לברך ברכה זו על נכדו שנעשה בר מצווה או לא.
• בת - כמו כן דנו בפוסקים האם אף על בת שהגיעה לגיל בת מצווה, מברכים ברכה זו או לא^[15].

• בר מצווה

• סוגיית ברוך שפטרני, באתר עולמות
• ברוך שפטרני, מאת פרופ' יצחק גילת באתר דעת

ברכות
ברכות הנהנין	המוציא לחם מן הארץ • בורא מיני מזונות • בורא פרי הגפן • בורא פרי העץ • בורא פרי האדמה • שהכל נהיה בדברו • ברכות הריח
ברכות השבח	אשר יצר • אלוהי נשמה • ברכות השחר • ברכת החמה • ברכת הלבנה • משנה הבריות • ברכת האילנות • ברכת הגומל • הטוב והמיטיב • ברכת הנסים • שהחיינו
ברכות הראייה	ברכת המלכים • ברכת הים הגדול • חכם הרזים • שחלק מחכמתו ליראיו • שנתן מחכמתו לבשר ודם • שככה לו בעולמו • עושה מעשה בראשית • שכוחו וגבורתו מלא עולם • זוכר הברית • ברכת מחיה המתים • אשר יצר אתכם בדין • מציב גבול אלמנה
ברכות המצוות	ברכות התורה • ברכת השחיטה • ברכת אירוסין • ברכת לשמור חוקיו • ברכת לישב בסוכה
ברכה אחרונה	ברכת המזון • מעין שלוש • בורא נפשות
ברכות שונות	ברכת בתולים • ברכת חתנים • ברכת מעין שבע • ברוך דיין האמת • ברכת הגשמים • ברוך שפטרני מעונשו של זה • בורא מאורי האש • ברכת השיר • ברכת ברוך ה' לעולם • ברכת אבלים • ברכת רופא חולים
דינים כלליים	מאה ברכות • ברכה שאינה צריכה • ברכה לבטלה • הפסק • תוך כדי דיבור • שם ומלכות • שומע כעונה • ספק ברכות להקל • תדיר ושאינו תדיר • עובר לעשייתן • ברכה הסמוכה לחברתה • עניית אמן • ברוך הוא וברוך שמו • סדר קדימה בברכות