ברברה ליסקוב

ברברה ליסקוב
Barbara Jane Huberman Liskov
ברברה ליסקוב (2009)
ברברה ליסקוב (2009)
לידה 7 בנובמבר 1939 (בת 85)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ון מקארתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Maurice Herlihy, Justin Craig Schaffert, Mark Steven Laventhal, J. Eliot B. Moss, Russell Roger Atkinson, Toby Bloom, Valdis Andris Bērziņš, Brian Masao Oki, Ben Wing Lup Leong, Dan Robert Kenneth Ports, Benjamin Mead Vandiver, Winnie Wing-Yee Cheng, Rodrigo Seromenho Miragaia Rodrigues, James Alexander Cowling, Alan L. Snyder, Sameer Ajmani, Andrew C. Myers, Deepak Kapur, Sanjay Ghemawat, Rivka Ladin, William E. Weihl, Sheng Yang Chiu, Miguel Oom Temudo de Castro, Umesh Maheshwari, Deborah Jing-Hwa Hwang, Atul Adya, Mark Stuart Day, Robert Edward Gruber, David Andrew Schultz עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס חלוץ המחשב (2018)
  • פרס ויצמן לנשים במדע (2015)
  • פרס הארולד פנדר (2013)
  • היכל התהילה הלאומי לממציאים (2012)
  • פרס טיורינג (2008)
  • Programming Languages Achievement Award (2008)
  • מדליית ג'ון פון נוימן של IEEE (2004)
  • עמית ACM (1996)
  • פרס ההישגיות (1996)
  • NCWIT Pioneer in Tech Award עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
תרומות עיקריות
הובילה לפיתוח תכנות מונחה עצמים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברה ג'יין הוברמן ליסקוב (באנגלית: Barbara Jane Huberman Liskov; נולדה ב-7 בנובמבר 1939) היא מדענית אמריקאית בתחום מדעי המחשב.[1] מכהנת (2014) כפרופסור במחלקות הנדסת חשמל ומדעי המחשב במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס,[2] זוכת פרס טיורינג לשנת 2008.

תחומי המחקר שלה הם מתודולוגיות תכנות, חישובים מבוזרים, שפות תכנות ומערכות הפעלה.

חיים אישיים והשכלה

ביוני 1961, סיימה ליסקוב תואר ראשון BA במתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. במקום להמשיך את דרכה לתואר השני בתחום המתמטיקה, החליטה ליסקוב לעבוד בחברת Mitre, בה גילתה שליבה נסוב לתחום התכנות.[1] ברברה ליסקוב, היא אחת הנשים הראשונות בארצות הברית שקיבלה תואר דוקטור למדעי המחשב בשנת 1968 מאוניברסיטת סטנפורד.[3][4] את הדוקטור עשתה תחת הנחיתו של ג'ון מקארתי. נושא התזה היה תוכנית מחשב שתשחק בלוח סיום משחק השחמט.[5] לאחר קבלת תואר הדוקטור, התחתנה עם נתן ליסקוב, וחזרה לבוסטון להמשיך לעבוד בחברת Mitre.

מוזס ליסקוב, בנה, סיים בשנת 2004 תואר דוקטור במדעי המחשב ב-MIT ופרופסור למדעי המחשב בקולג' של ווילאם ומרי בווירג'יניה.[1]

קריירה

ליסקוב הובילה פרויקטים רבים משמעותיים, בהם נכללים:

  • מערכת הפעלה ונוס, שהיא מערכת קטנה, בעלות נמוכה ובעלת שיתוף זמן אינטראקטיבי.
  • עיצוב ומימוש של שפת התכנות קלו (אנ'), אשר מדגישה את הרעיון של תכנות מודולרי, אבסטרקציה ופולימורפיזם (בשנות ה-70).[6]
  • פיתוח שפת התכנות ארגוס (אנ'), אשר מרחיבה את שפת קלו, היא השפה העילית הראשונה שתמכה במימוש ויישום של תוכניות מבוזרות וגם מדגימה את הטכניקה של promise pipelining (אנ') (בשנות ה-80).[7]
  • ת'ור (Thor) מערכת מסד נתונים מונחת עצמים.
  • יחדיו עם ג'נט וינג, פיתחו הגדרה מסוימת של תת-טיפוס, הידוע בשם עקרון ההחלפה של ליסקוב, שהתפרסם ב-1993.

ליסקוב פעלה כיועצת לחברות רבות (כגון DEC,‏ Bolt,‏ NCR,‏ Newman,‏ Cadence ועוד) במגוון נושאים הקשורים במחשבים. ב-2014 הובילה את קבוצת מתודולוגית התכנות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), כאשר דגש המחקר הנוכחי הוא עמידות בפני תקלות ביזנטיות וחישוב מבוזר.

פרסים והוקרות

ליסקוב היא חברה באקדמיה הלאומית להנדסה וחברה באקדמיה לאמנויות ומדעים האמריקנית ושל האגודה למכונות מחשוב (ACM). בשנת 2002, היא הוכרה כאחת מחברות סגל הטובות ביותר ב-MIT, ובין 50 החברי הסגל הטובים ביותר במדעים בארצות הברית.[8]

בשנת 2004, זכתה ליסקוב במדליה על שם ג'ון פון נוימן עבור תרומותיה המהותיות לשפות תכנות, מתודולוגית תכנות ומערכות מבוזרות.[9] ב-19 בנובמבר 2005, ברברה ליסקוב יחד עם דונלד קנות' זכו בתואר דוקטור לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי של ציריך.[10]

בשנת 2007 זכתה ב-ACM SIGSOFT על מאמר מתקדם בנושא מנגנוני הפשטה בשפת קלו.

במרץ 2009 זכתה בפרס טיורינג לשנת 2008[11] מטעם ACM על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר. שיטות מחקר שהציגה הובילו לפיתוח תכנות מונחה עצמים.

ספרים

ליסקוב חיברה שלושה ספרים ומעל למאה מאמרים טכניים.[12] ספריה:

  • CLU Reference Manual. Springer-Verlag, 1984 with R. Atkinson, T. Bloom, E. Moss, J. C. Schaffert, R. Scheifler, and A. Snyder

. Also published as Lecture Notes in Computer Science 114, G. Goos and J. Hartmanis, Eds., Springer-Verlag, 1981

  • Abstraction and Specification in Program Development. MIT Press and McGraw Hill, 1986, with J Guttag.
  • Program Development in Java: Abstraction,Specification, and Object-Oriented Design. Addison Wesley,2001, with J.Guttag

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה ליסקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Barbara Liskov - A.M. Turing Award Winner
  2. ^ Barbara Liskov, Programming Methodology Group, MIT
  3. ^ "Barbara Liskov -- Engineergirl". נבדק ב-2007-09-06. Profile from the National Academies of Engineering.
  4. ^ "UW-Madison Computer Science Ph.D.s Awarded, May 1965 - August 1970". נבדק ב-2010-11-08. PhDs granted at UW-Madison Computer Sciences Department.
  5. ^ Huberman (Liskov), Barbara Jane (1968). "A program to play chess end games". Stanford University Department of Computer Science, Technical Report CS 106, Stanford Artificial Intelligence Project Memo AI-65. אורכב מ-המקור ב-2014-01-09. נבדק ב-2014-01-09.
  6. ^ Barbara Liskov, Alan Snyder, Russell Atkinson, Craig Schaffert, Abstraction mechanisms in CLU, Communications of the ACM 20, 1977-08-01, עמ' 564–576 doi: 10.1145/359763.359789
  7. ^ Barbara Liskov, Distributed programming in Argus, Communications of the ACM 31, 1988-03-01, עמ' 300–312 doi: 10.1145/42392.42399
  8. ^ "MIT's magnificent seven: Women faculty members cited as top scientists". MIT News Office. Cambridge, MA. 5 נוב' 2002. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ IEEE John von Neumann Medal Recipients from the website of IEEE
  10. ^ "Honorary Doctors". Zurich: ETH Computer Science. 22 מרץ 2006. אורכב מ-המקור ב-2013-01-08. נבדק ב-29 באוקטובר 2012. Barbara Liskov and Donald E. Knuth were awarded the title ETH Honorary Doctor on 19 November 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Top prize in computing goes to MIT professor from the website of The Boston Globe
  12. ^ http://www.pmg.lcs.mit.edu/~liskov/newcv-09.pdf


זוכי פרס טיורינג
1966–1980 אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000 אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020 אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)